מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח העידה אתמול (ראשון) במשפט נגד הפעיל החברתי ברק כהן ושישה נאשמים נוספים שעומדים לדין בגין פעולות מחאה תחת השם "באים לבנקאים". בעדותה אמרה רוסק-עמינח שלא הבינה "על מה מוחים נגדי". לדבריה, "מי שלוקח הלוואה ולא מחזיר – על מה יש למחות?".

רוסק-עמינח ציינה בעדותה כי חשבה שהמחאה תחלוף, אך "היה רגע שעבר את הקווים האדומים. הבנתי שיש איזו נקודה שבתור אמא אין לי שום זכות להעביר את הבנות שלי שום דבר בגלל שאני מנכ"ל בנק לאומי".

"הבת שלי התקשרה לספר שכל בית הספר שלה מוצף בפליירים נגדי", נזכרה. "זה חולק בכל הכיתות והיה על כל הספסלים. יש לך ילדה בת 17 שצריכה להתמודד עם משהו לא נורמטיבי בשום צורה שהיא, היא הייתה צריכה להסביר שאמא שלה לא פושעת".

עוד הסבירה מנכ"לית בנק לאומי: "כשהבת שלי התקשרה אלי ממררת בבכי הבנתי שאני חייבת להוציא נגדם צו הרחקה – במדינה מתוקנת אדם שעושה את תפקידו לא יכול לחשוף את הילדים שלו להטרדה, איומים והתנהגות מפחידה. זה עבר כל גבול שאני כאמא יכולה לשאת. ההתנהלות של קבוצת האנשים שיושבת כאן היא מסוג מטריד, מאיים ופוגעני. כדי שאוכל להמשיך את חיי, ההתמודדות שלי איתם היא להתעלם מהם".

לאחר מכן נחקרה רוסק-עמינח בחקירה נגדית על ידי ברק כהן, ששאל אותה אם היא מכירה מצבים שבהם אנשים לא מסוגלים לשלם את חובם. "הבנק מתמודד באופן יומיומי עם אלפים של לווים שמגיעים לקושי בהחזר ההלוואות. מעל 99% מהמקרים נפתרים בלי עורכי דין והוצאה לפועל".

כהן הוסיף ותהה אם אלמוני שחייב 100 אלף שקלים ונוחי דנקנר יעמדו בפני הליך גבייה זהה, ולאחר שהשופט הפציר בה להשיב מבלי להתייחס ללקוח ספציפי. "גבייה נעשית בכל האמצעים שעומדים לרשות הבנק", השיבה. "יש פער בין חייב פרטי לחברות. בכל מקרה של כשל בחוב פועלים בדרך שתמקסם את הגבייה עבור הבנק".

בהוראת שופטת המחוזי בת"א מיכל אגמון-גונן, נערכו לקראת הדיון סידורי ביטחון שמטרתם לאפשר לרוסק-עמינח להגיע אל אולם בית המשפט ולצאת ממנו מבלי לעבור במסדרונות בית המשפט באופן גלוי ולהיתקל בציבור הרחב. בנוסף, הורתה השופטת כי תתקיים בקרה על הנוכחים באולם בעת מתן עדותה של רוסק עמינח, ובעת מתן העדות הציבור הרחב לא יוכל להיכנס לאולם. הכניסה הותרה לצדדים ובאי כוחם, לעיתונאים בעלי תעודת עיתונאי, ולבן משפחה אחד של כל אחד משבעת הנאשמים, כמו גם מלווה אחד של רוסק-עמינח. עוד נקבע כי כל הנכנסים לאולם בית המשפט יירשמו עם כניסתם.

רוסק-עמינח, המיועדת להעיד במשפט בשלושה דיונים שונים, ביקשה בשבוע שעבר מבית המשפט השלום בת"א שלא לתת את עדותה בדלתיים פתוחות. היא טענה כי היא חוששת להעיד בבית המשפט בדלתיים פתוחות, ועורך דינה טען בפני השופטת כי באי הדיון עלולים למנוע ממנה להעיד עדות חופשית. "הנאשמים בתיק הזה מבקשים לעשות לה שיימינג בחסות בית המשפט", ו"יש זכות אחת לבחון והיא להעיד עדות חופשית בלי שיהלכו עליה אימים", כך טען עו"ד סטרשנוב המייצג את רוסק-עמינח. לאחר שהשלום דחה בקשה זו, הגישה לבית המשפט המחוזי ערר על ההחלטה – בה דנה ביום שישי האחרון השופטת מיכל אגמון-גונן, שקיבלה את דרישותיה באופן חלקי.

משפט "באים לבנקאים' מתנהל כנגד הפעיל החברתי ברק כהן, ופעילים חברתיים נוספים: ערן ורד, איליאן מרשק, יגאל רמבם, משה מנקין, אילן פלד, ואמנון פורת. השבעה ארגנו מחאות מול בתיהם של בכירים בענף הבנקאות במחאה על התנהלות הבנקים כנגד לקוחות שחייבים כסף לבנק. הם מואשמים בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים ועוד, שביצעו נגד רוסק-עמינח, נגד מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר, ציון קינן; ונגד גורמים נוספים במסגרת מחאתם.