בשורה לתושבי עוטף עזה: ועדת הכספים אישרה יום את התקנות לפיצוי עסקים ועובדים שנפגעו כתוצאה מהמתיחות הביטחונית בדרום. במסגרת התקנות יפוצו המעסיקים על הוצאות שכר בעת שהעסקים היו סגורים, הורים יפוצו על ימי עבודה שאיבדו כתוצאה מסגירת מוסדות החינוך, ודבוראים ועסקי תיירות יוכלו להשוות את המחזור השנתי שלהם למחזור אשתקד.

יו"ר הועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "ההוראות הרבה יותר טובות מבעבר, הן מועילות לתושבי עוטף עזה, ולישובים שהופכים לקבועים, ואנחנו נמשיך ונפעל לסייע להם". ראש המועצה האזורית אשכול גדי ירקוני אמר כי "אני רוצה לומר לוועדה, לרשות המיסים ולכולם תודה בשם כל תושבי עוטף עזה. אני יודע שזה היה קשה".

הפיצוי שיינתן לתושבי הדרום במסגרת קרן הפיצויים של רשות המיסים והוא מתבסס על המלצות ועדת הכספים מדיונים קודמים שהתקיימו בנושא. הפיצוי יחולק לשני מסלולים מרכזיים:

"מסלול שכר עבודה" – הכולל פיצוי למעסיקים ועצמאיים על הוצאות השכר, כולל שכרו של בעל העסק עצמו. הפיצוי יינתן בגין ימים שבהם עובדים לא יכלו להגיע לעבודה בשל הוראה של פיקוד העורף על סגירת מוסד חינוך ברשות או בשל הוראה של הפיקוד על סגירת מקומות עבודה שאינם חיוניים. מסלול זה תקף לישובים המרוחקים עד 40 קילומטרים מהגדר.

עבור עובדים שנעדרו עד 10 ימים יינתן פיצוי של 370 שקלים ליום, שהינו השכר הממוצע החציוני באזור הדרום. לעניין עובדים שנעדרו יותר מ-10 ימים, נקבע כי תעשה בדיקה פרטנית והתשלום יעשה בהתאם לשכרו הרגיל של העובד. יש לציין כי בלחץ ועדת הכספים עלה הפיצוי היומי מ-330 שקלים על פי תוכנית רשות המיסים המקורית, ל-370 שקלים.

מסלול נוסף, הקרוי "מסלול מחזורים", כולל ענפים שנפגעו פגיעה ארוכת טווח, ביניהם עובדי ענף התיירות וענף הדבוראים שסבלו ממושכות תחת טרור ההצתות. מסלול זה מאפשר לבעלי העסקים לבחור בין פיצוי בדרך של מסלול שכר העבודה לבין פיצוי בדרך של השוואה בין מחזורי השנה לבין מחזור עסקיהם במהלך התקופה המקבילה אשתקד.

בנוסף הרחיבה הוועדה את רשימת הישובים הנכללים בתחום התוכנית הממשלתית לחיזוק החוסן האזרחי בעוטף עזה. היישובים שנכנסו לרשימה הם: אבשלום, איבים, גברעם, זמרת, יכיני, כפר מימון, שובה, שדרות, שלומית, תושיה ותקומה.

הפיצוי שאושר היום לא פותר את הבעיה ארוכת הטווח ממנה סובלים ישובי הדרום בכל פעם שעולה המתיחות הביטחונית באזור. ההוראות שאושרו הן הוראות שעה בלבד, ואינן קובעות כללים קבועים לפיצוי התושבים, כך שבסבב ההסלמה הבא ידרשו תקנות חדשות.

יו"ר הוועדה אמר על כך כי "היה לנו ויכוח, אני ביקשתי הוראת קבע, הבאתם לנו הוראת שעה. אנחנו בסוף דצמבר, מאוד יכול להיות שתצטרכו לבוא לכאן בעוד שבועיים ושוב להתחיל את הסאגה מחדש, כאשר אפשר להחיל את זה כהוראת קבע והכל מסתדר".

בתגובה השיבה נציגת רשות המיסים מירי סביון כי "כשאנחנו יוצאים לדבר כזה אנחנו צריכים לקחת בחשבון את גודל האירוע, אנחנו צריכים להתבסס על חישובי עבר, אנחנו צריכים להביא הוראות המתאימות לאירוע הספציפי, המקרה כאן לא דומה למקרה של צוק איתן. אנחנו בהוראת שעה יכולים לקחת בחשבון את הנסיבות. בדרך קבע העלויות התקציביות של השכר יהיו מאוד גבוהות. כפי שעשינו בעבר, אנחנו לוקחים את הדברים לפי המקרה. לכן אנחנו חושבים שזה נכון שזה יהיה במסגרת הוראת שעה".

על כך השיב גפני כי "העלות היא אותה עלות. זה פשוט פותר את בעיות השיהוי. מי שמגיע לו – מגיע, הוראת קבע רק מונעת את ההתבזות".

אחרי הפסקה קצרה להתדיינות, חזרו אנשי רשות המיסים עם תיקון להחלטה שאיפשר להאריך את הוראת השעה עד לחודש פברואר, ובארבעה חודשים נוספים לגבי עסקי התיירות.