ועדת השקיפות של הכנסת קיימה אתמול (שני) דיון מעקב על שקיפות בפעילות המשרד לנושאים אסטרטגיים בהשתתפות השר גלעד ארדן ובעיקר על נחיצות המשרד בפעילותו נגד חרמות כלפי ישראל ותנועת ה-BDS, זאת לאור פעילות משרד החוץ שכבר עוסקת בתחום.

לדברי ארתור קול, ממכון 'מיתווים', לשעבר ראש אגף הסברה במשרד החוץ "התקציב למאבק בחרם שהוקצה למשרד החוץ עמד על כ-3 מיליון שקלים בשנה. מאז הוטלה האחריות למאבק ב-BDS על המשרד לעניינים אסטרטגיים ב-2016, המדינה הקצתה מאות מיליוני שקלים למשרד. די להסתכל על רשימת החלטות החרם שהתקבלו בחודש האחרון, כדי לראות כי למרות הקצאת המשאבים האדירה לא חל שינוי בשטח. יש על כן לשאול האם הקצאת המשאבים האדירה למשרד חדש, במקום לחזק את הגורם המקצועי הקיים במשרד החוץ, נעשתה משיקולים ענייניים והאם אינה מהווה בזבוז משאבי ציבור".

די להסתכל על רשימת החלטות החרם שהתקבלו בחודש האחרון, כדי לראות כי למרות הקצאת המשאבים האדירה לא חל שינוי בשטח

יו"ר ועדת השקיפות, חברת הכנסת סתיו שפיר (המחנה הציוני), אמרה בדיון כי "300 מיליון שקלים בשנה הועברו למשרד לנושאים אסטרטגיים על חשבון קיצוץ אכזרי בתקציבי משרד החוץ, אשר רמס את מערך החוץ של מדינת ישראל והחליש אותנו מול מדינות אחרות". עוד אמרה שפיר על התנהלות המשרד לנושאים אסטרטגיים כי "למרות ההשקעה העצומה, המשרד מסרב לחשוף את פעילותו וגם ניסה להעביר חוק מיוחד לשם כך. עובדה שהוא בוחר להשקיע מיליוני שקלים בשנה בפרסומות וקידומים שנועדו לקדם את המשרד והשר באופן מדומה, במקום להשיב לשאלות ולתת דין וחשבון על פעילותו כפי שנדרש מכל גורם ממשלתי. התנהלות כזו פוגעת באמון הציבור, משדרת שיש למשרד מה להסתיר, ובעיקר מזיקה לא פעם למאבק החשוב בתנועת החרם".

לציין כי צמצום פעולת משרד החוץ והקיצוץ התקיימו עוד לפני הקמת המשרד לנושאים אסטרטגיים וכי היא מקודמת במרץ על-ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו. תקציב 2019, במידה ולא יחולו בו שינויים, כולל קיצוץ רוחבי וספציפית במשרד החוץ כולל גם קיצוץ בפעילותו.

גם השר ארדן שדיבר בפתח הדיון והסביר מדוע הוקם המשרד שלל את הטענות כי הוא תוקצב על חשבון משרד החוץ. "אני שמח שהמשרד שלי כל-כך מעניין את הוועדה. הקבינט החליט שצריך לשנות אסטרטגיה במאבק בחרם וכל הגידול בתקציב לטובת הפעילות זה תקציב תוספתי שהצלחתי להשיג במאבק שלי ולא קיצוצים על חשבון משרד החוץ. הקבינט החליט לא להחליף את משרד החוץ אבל כן צריך מישהו שיתכלל את המאבק", אמר.

הפגנת BDS בלונדון. 27 באפריל 2017 (צילום: Philafrenzy/ויקימדיה)

בנוגע לחפיפה עם תחומי האחריות של משרד החוץ אמר השר כי אישר עשרה תקנים בנציגויות של משרד החוץ למען מאבק בחרם וכי העביר מיליונים לנציגויות ישראל למען פעילות מאבק בחרם. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה", הוסיף וכשנשאל על-ידי חבר הכנסת עיסוואי פריג' (הרשימה המשותפת) וחברת הכנסת מיכל רוזין (מרצ) "למה הפעילות הזו לא נעשית מתוך משרד החוץ?", השיב כי הפעילות שמתבצעת על-ידי המשרד לא קרתה במשך עשרות שנים על-ידי משרד החוץ "ולכן היה צריך שאנחנו ניכנס להוביל את זה". עוד אמר כי "יש שגרירים שקיבלו הוראה לא לדבר עם אנשי משרדי – משרד החוץ לא אוהב את קיומנו".

ביחס לביצוע תקציב המשרד אמר ארדן כי "עוד לא עברו שלוש שנים מאז הקמת המשרד, השנה הראשונה הוקדשה לגיוס כוח אדם, רוב תקציב המשרד לא אמור להיות מבוצע על-ידי המשרד אל באמצעות גופים שהוא מעצים".