בשנת 2016 נרשמו 18,032 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון, 99.3% מהן אושרו, כך על פי הנתונים שפרסמה אתמול (שלישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עלה מהנתונים כי שיעור הפניות לוועדות להפסקת היריון ב-2016 עמד על 9.0 לאלף נשים בגילים 49-15. בשנת 2015 פנו 18,510 נשים והשיעור עמד על 9.4 לאלף. מספר הנשים הפונות לבצע הפסקת הריון נמצא במגמת ירידה משנת 1988 (אז היה עמד השיעור על 18.6 לאלף), בעוד שאישור הפסקת היריון על ידי הוועדה שנמצא במגמת עלייה.

(נתונים: למ"ס, גרפיקה: אידאה)

אישה שמעוניינת להפסיק היריון צריכה לפנות לוועדה של משרד הבריאות, וזו יכולה לאשר הפסקת הריון על בסיס אחד מהסעיפים הבאים: א. האישה היא מתחת לגיל הנישואין המינימלי (17) או שמלאו לה 40 שנה; ב. ההיריון נובע מיחסים אסורים לפי החוק הפלילי, מגילוי עריות או שלא מנישואין; ג. הילד עלול להיות בעל מום גופני או נפשי; ד. המשך ההיריון עלול לסכן את חיי האישה או לגרום לה נזק גופני או נפשי. על עצם קיומה של הוועדה נשמעים בשנים האחרונות יותר ויותר קולות ביקורת, מצד ארגונים חברתיים.

נתוני הלמ"ס מבוססים על טופסי בקשה לאישור הפסקת היריון, שמתקבלים מהוועדות להפסקת היריון. הפניות נעשות על פי חוק העונשין (הפסקת היריון) 1977. כל הנתונים בהודעה מבוססים על הפסקות היריון חוקיות. הטפסים כוללים פרטים אישיים של הפונה, פרטים דמוגרפיים חברתיים, פרטים על הריונות קודמים, מספר ילדים, פרטים רפואיים, החלטת הוועדה, סעיף החוק במקרה שהבקשה אושרה וממצאים פתולוגיים או מחלות גנטיות אם נמצאו בבדיקות. כמו כן, הטפסים כוללים את ספח אישור ביצוע הפסקת ההיריון.

יותר יהודיות ויותר נשואות

שיעורי הפניות לוועדות להפסקת היריון של הנשים המוסלמיות (7.1 לאלף נשים) והדרוזיות (6.0 לאלף) היו נמוכים מאלו של היהודיות (9.4 לאלף) ושל הנוצריות הערביות (9.8 לאלף). שיעור הפניות של נוצריות שאינן ערביות, והנשים ללא סיווג דת הם הגבוהים ביותר (12.7 ו-11.3, בהתאמה).

בשנת 2016, 48.2% מהפניות היו של נשים נשואות, 40.9% – של נשים רווקות, 10.3% – של גרושות ו-0.5% – של אלמנות.

(נתונים: למ"ס, גרפיקה: אידאה)

חלקן של הנשים הרווקות מכלל הפונות לוועדות עלה מ-40.6% בשנת 2000 ל-45.4% ב-2008, ומאז החל לרדת. אחוז הנשואות מכלל הפונות לוועדות ירד בהדרגתיות מתחילת שנות האלפיים ועד שנת 2007 (מ-45.7% ל-41.7%, בהתאמה). החל מ-2008 אחוז הנשואות החל לעלות בהדרגה, והגיע כאמור ל-48.2% מכלל הפניות.

מחצית מהפניות על רק "היריון מחוץ לנישואין"

סעיף החוק השכיח ביותר לאישור ביצוע הפסקת היריון הוא "היריון מחוץ למסגרת הנישואין" – 49.7% מהפניות. הסעיפים הבאים בשכיחותם הם "סיכון לבריאות האישה" (20.7%) ו"סיכון למום גופני או נפשי בעובר" (20.5%). שכיחות הסעיף "סיכון למום גופני או נפשי בעובר" נמצאת במגמת עלייה מ-14.7% בשנת 2000, לכ-20%-19% מהאישורים בשנים האחרונות.

(נתונים: למ"ס, גרפיקה: אידאה)

בקרב נשים מוסלמיות, סעיף החוק השכיח ביותר לאישור ביצוע הפסקת היריון הוא הסעיף "סיכון לבריאות האישה" (47% מהפניות), פי שלושה מזה של הנשים היהודיות (15.7%). גם בקרב הנוצריות ערביות ובקרב הדרוזיות אחוז זה הוא הגבוה ביותר. בקרב הנוצריות האחרות שכיחות סעיף זה קרובה יותר לשכיחות שבקרב היהודיות.

הסעיף "היריון מחוץ לנישואין" בקרב היהודיות (53.9%) שכיח פי שניים יותר לעומת המוסלמיות (27.8%). יחד עם זאת, יש להניח שחלק מהפניות הללו תחת הסעיף נמסרו על מנת לשכנע את הוועדה, ולא היוו הסיבה.

ככל שגיל ההיריון מתקדם יותר, אחוז האישורים הנתמכים בסעיף "סיכון למום בעובר" גבוה יותר. עד שבוע 12, רק 12.5% מהאישורים נתמכים בסעיף זה ואילו מרבית האישורים נתמכים בסעיף היריון מחוץ לנישואין. בשליש השני להיריון (שבועות 23-13) 65.7% מהאישורים נתמכים בסעיף סיכון למום בעובר, ובשליש השלישי (שבוע 24 ואילך) 91.6% – נתמכים בסעיף זה.

בשנת 2016 אושרו 3,666 פניות של נשים לוועדות להפסקת היריון על רקע של סיכון למום בעובר. רק ב-1,779 מקרים (48.7%) הייתה אבחנה של מומים או מצבי טרום-לידה שיכולים לגרום לפגיעה בעובר בוודאות או בסבירות גבוהה.

ב-29.8% מהמקרים שאושרו על רקע של סיכון למום בעובר, הסיבה הייתה שימוש בתרופות העלולות לסכן את העובר בזמן ההיריון.

אנחנו והעולם

שיעור הפניות לוועדות להפסקות היריון בישראל נמצא ברמת ביניים בהשוואה למדינות מפותחות אחרות. לדוגמה שיעורים גבוהים יותר קיימים בשוודיה (17.6 לאלף נשים בגילים 49-15), באנגליה ו-ווילס (16.6 לאלף) ובארה"ב (11.8 לאלף). לעומת זאת השיעורים בפינלנד (8.2 לאלף), בגרמניה (5.7 לאלף) ובשווייץ (5.3 לאלף) נמוכים יותר. יש לציין כי נתונים משווים אלה נכונים לשנים 2016-2015.

(נתונים: למ"ס, גרפיקה: אידאה)

יחס הפסקות היריון בפועל למאה לידות חי נמוך בישראל (10.2 בשנת 2015)  בהשוואה למדינות אחרות, ומשקף את הפריון הגבוה יחסית בישראל. לשם השוואה, היחס בגרמניה היה 13.2, בפינלנד – 17.0, בארה"ב – 18.8, בצרפת – 26.8 וברוסיה – 38.5. בטורקיה ובפולין היחס נמוך יותר – 3.0 ו- 2.8, בהתאמה, ובאירלנד הוא היה נמוך במיוחד – 0.04. הממוצע של מדינות אירופה לשנת 2015 היה 20.2 (ממוצע מדינות אירופה החברות ב-OECD היה 19.4).