בג"ץ הכריע כי מדינת ישראל לא מיישמת את חוק מנטרלי אסון צ'רנוביל במלואו ומפקירה את המנטרלים וזכויותיהם. ביום שני השבוע התקיים דיון בבג"ץ בעניינם של מנטרלי אסון הכור בצ'רנוביל (הליקווידטורים – המנטרלים) על כך שהמדינה לא מיישמת את חובתה בעניינם בנוגע לעזרה ברכישת דירה וקדימות לדיור ציבורי, ליווי רפואי, ביטוח ממשלתי, מענקים ייחודים ועוד. עניינם של הליקווידטורים הגיע לבג"ץ לאחר שהמשרדים האמונים על מימוש החוק – משרד העלייה והקליטה, משרד הבינוי והשיכון ומשרד הבריאות – סירבו במשך זמן רב להקצות את הכספים הנדרשים לשם כך.
מאבקם של כ-1,200 מנטרלי אסון צ'רנוביל שעלו לישראל, למען מימוש מלוא זכויותיהם המגיעות להם על-פי חוק, נמשך כבר כמה שנים והגיע למבוי סתום לפני כשנה. "המדינה מסרבת להכיר בנכויות הייחודיות של הליקווידטורים, בתרומתם הייחודית ועל כן בזכויות המגיעות להם בהתאם", סיפר ל'דבר ראשון' לפני שנה אלכסנדר קלינטורסקי, יו"ר ברית הליקווידטורים של צ'רנוביל בישראל "פקידות המשרדים והמדינה אינם מוכנים לקחת עלינו אחריות".
לדברי קלנטרסקי ועו"ד גלעד שר, המייצג את עניינם מול המדינה, רשויות המדינה התחמקו במשך שנים מהיישום המלא של חוק המנטרלים ומימושן המלא של זכויותיהם. במקביל, לטענת שר, לא השיבה המדינה באופן ענייני בוועדות שהתכנסו בנושא לשאלות על סיבה אפשרית שבגינה היא אינה מיישמת את החוק. בחודש יוני האחרון דרשו חברי הכנסת האמונים על העניין וביניהם קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) ואברהם נגוסה (הליכוד) להבין ממשרד האוצר, הבריאות והקליטה והעלייה מדוע עד היום לא יושם במלואו חוק הליקווידטורים שחוקק כבר בשנת 2001 ודרש לייצר סל שירותים ותמיכה למנטרלים בתחומי הבריאות, הדיור ועוד.
"אמש השופט הבהיר באופן ברור שלמדינה אין שום זכות לא להעניק את מלוא הזכויות למנטרלים בטענה ש'מצבם הרפואי לא הובהר', אמר קלנטרסקי ל'דבר ראשון'. "כלומר, יש פה הפרת חוק בוטה והשופט גזר על שלושת המשרדים לייצר תקנות פעולה לפתרון הבעיות שלנו".
![ח"כ קסניה סבטלובה וח"כ אברהם נגוסה בוועדה על הליקווידטורים (צילום באדיבות המצולמת)](https://static.davar1.co.il/www/uploads/2018/01/110118_ksenia.jpg "ח"כ קסניה סבטלובה וח"כ אברהם נגוסה בוועדה על הליקווידטורים (צילום באדיבות המצולמת)")
למרות תחושת הסיפוק בנוגע להחלטת בית המשפט, קלנטרסקי לא ממהר להיות אופטימי וטוען שיש לחכות עד שהעקרונות בדבר אחריות המדינה לענייניהם השונים של הליקווידטורים ינוסחו ויישומו בפועל. "בינתיים מה שהיה לנו אתמול זה מילים, אבל מילים לא בהכרח מובילות למעשים. עד שההחלטה לא תתקבל ותיושם, ובסופו של דבר יגיע כסף לארנק, צריך להיות דרוכים. השופט נתן למשרדים 120 יום לבחון כיצד ליישם את פתרון הבעיות. 60 יום לייצר את התקנות לביצוע החוק ועוד 60 יום ליישום התקנות – לכן, כשיעברו 120 היום הללו, נוכל לדבר על מה נעשה ומה לא נעשה וכו'", דברי קלנטרסקי.
כאמור, תוך 120 יום המדינה אמורה לספק נגישות רטרואקטיבית ועתידית לחומרי המידע מטעמה וחשיפת כל תקנות המשרדים הקשורים אליהם בעניינם. בנוסף לכך, בג״ץ פטר את המנטרלים מחובת הוצאות המשפט.
"בית המשפט הציע לנו הסדר בהסכמה", סיפר ל'דבר ראשון' עו"ד גלעד שר. "כלומר, הוא הציע לפרקליטות ולנו לשקול קבלת הסכם, ואז הוא נתן לו תוקף של פסק דין. ההסדר דורש מספר דברים: טיפול בזכויות המנטרלים למעקב רפואי; כפי שנוסח בחוק המנטרלים, שישמרו ככל שיתעורר בכך צורך בעתיד; דרישה לנציג מטעם ארגון ברית הליקווידטורים שיהיה רשאי לעיין בכל החומר שיעמוד בפני האועדה והכי חשוב, דרישה מהמשרדים הנוגעים בעניין לקביעת תקנות תוך 120 יום שיובאו לאישור ועדת העלייה והקליטה בכנסת. התקנות יעגנו את ההליכים שדורש החוק מהמדינה בעניינם".
"יש פה אחריות על שר הבינוי והשיכון ושרת העלייה והקליטה להתקין את התקנות בלי חוכמות ובלי חשבון. כביכול יש תקנות מ-2005 שלא פורסמו. המדינה טוענת שהן מיושמות ואני טוען שהן לא. הסעיפים הקשורים למעקב אחר מצבם הרפואי של הליקווידטורים וילדיהם אינם עומדים כיום וכביכול בית החולים כרמל בחיפה סיים את פעולתו וטען, לפי תוצאת מחקר, שהליקווידטורים אינם יותר חולים מאחרים – בית המשפט פסק שלמרות כל מה שנאמר בתשובת המדינה ותוצאות המחקר – הוא מורה להמשיך את המעקב הרפואי, יישום כל סעיפי הקמת המרכז הרפואי והמשך הטיפול כל עוד יש לכך צורך".
עוד ציין שר שהליקווידטורים דורשים הקמת מרכז רפואי נוסף במרכז הארץ, נושא אליו בית המשפט לא התייחס אך ציין ששר הבריאות אמור, על-פי החוק, להקים מרכזים רפואיים ייעודיים ככל שיש צורך בכך ועל כן האפשרות להקמת מרכז רפואי במרכז הארץ עודנה קיימת.
"בגדול בית המשפט קיבל את הדרישות המהותיות בעתירה. לצערי, ביחס לדרישה שהעליתי להשוות את זכויות הליקווידטורים לזכויותיהם של גמלאי העבודה במסגרת הוועדה לאנרגיה אטומית, של הכור בדימונה ואחרים", סיכם שר, "בית המשפט טען, כפי שהנחתי, שנושאי השוואת הזכויות הם עניינו של המחוקק ובית המשפט אינו רוצה להתערב כי זה לא עניינו".
״ללא ספק היום הוא יום היסטורי", מסרה ח״כ סבטלובה שחתמה על הגשת הבג״ץ בעניינם של מנטרלי צ׳רנוביל. "המדינה מחויבת על-פי חוק להקים מרכזים ייעודים שייטפלו במנטרלים החולים במגוון מחלות ולהגיש להם סיוע בעניין הדיור הציבורי. התברר לי שמאז 2001 המרכזים לא הוקמו, התור לדיור הציבורי לא זז ממקומו ואפילו התקנות לחוק לא פורסמו. אני מברכת על כך שגלגלי הצדק החלו לנוע בכיוון החיובי עבור מנטרלי צ'נוביל, שמסרו את נפשם ובריאותם לטובת הכלל וזכויותיהם נפגעו אנושות כשעלו ארצה, למרות ההבטחות לשמור עליהן".
מתחילת גל העלייה הגדול מארצות חבר העמים לשעבר בתחילת שנות ה-90 עלו לישראל כ-4,000 מנטרלים שלקחו חלק באטימה, בפירוק ובניקוי של מפעל צ'רנוביל שהתפוצץ בערב ה-26 לאפריל 1986 ויצר את האסון הגרעיני הגדול בהיסטוריה האנושית עד היום. כיום חיים בישראל כ-1,500 מנטרלים כאשר כ-1,200 מהם מוכרים על-ידי המדינה.
ב-2001 עבר בכנסת חוק מנטרלי אסון צ'רנוביל, ביוזמת חבר הכנסת יורי שטרן ז"ל, שנתן למנטרלים מעמד ייחודי והכרה בפועלם. מכל הדרישות שהחוק הציב ובראשן דאגה לבריאותם של המנטרלים, המהלכים היחידים שיושמו עד היום כוללים הענקת מענק פעם בשנה על סך 3,000 שקלים, שבעקבות תיקון לחוק מ-2006 הוא עומד היום על 5,700 שקלים, ובנוסף לכך, מי שאינו חי בדירה משלו ומקבל סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון, זכאי ל-10% תוספת בסיוע.
