הוועדה לביקורת המדינה בראשות חברת הכנסת שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) מגבה את מהלכי השר כץ ומנכ"ל הביטוח הלאומי לביטול הסכם העודפים עם האוצר לקראת עצמאות המוסד. אנשי האוצר אמרו על ביטול ההסכם כי הצעד "יפגע במבוטחים ויגדיל את גרעון הממשלה בכ-1.8%". השר כץ, לעומת זאת, טען: "אנחנו נכנסים לתהליך מכרז להשקעות עודפי הביטוח הלאומי".

בדיון שהתקיים הבוקר (רביעי) בוועדה לביקורת המדינה פרש השר כץ את יחסי הביטוח הלאומי מול משרד האוצר ותיאר כיצד הבין את עומק השליטה של האוצר במוסד. "רציתי להוציא 3.5 מיליון שקל כדי ליידע את אזרחי ישראל בזכויותיהם ואמרו לי שאי-אפשר. שאלתי למה? אמרו לי שאני צריך לעבור נומרטור. פניתי ליועמ"ש. שאלתי למה הביטוח הלאומי צריך להיות כפוף לנומרטור?", סיפר כץ. בהמשך הדיון הוסיף השר: "האוצר התנהג כאילו הוא הבעלים, ואומר לי 'אתה לא תידע את הזכאים כי אני מרוויח כסף'. זה בדיוק מה שקורה. לוחצים לא לאשר ועדות רפואיות".

העיקרון הוא שלוקחים את הכספים של הציבור ומשקיעים אותם באופן לא מיטבי. אנחנו שנים צועקים 'גרעון אקטוארי!' ובאוצר ובביטוח הלאומי מגלגלים עיניים. אני שמח שהשר אמר 'אני לוקח אחריות' והתחיל לעשות. צריך להבין שלילדים שלכם לא יהיה מאיפה לשלם גמלאות

ניגוד העניינים שתיאר כץ, בין המבוטחים לאוצר, הוסבר בדיון על-ידי מנכ"ל הביטוח הלאומי שהסביר את המשוואה הנגזרת מהסכם העודפים. "יש ניגוד עניינים מובנה בין האוצר לביטוח הלאומי ככל שהעודפים יהיו גבוהים יותר, לאוצר יש יותר כסף. יש להם תמריץ להוריד את תשלום הקצבאות כדי לצמצם את הגרעון של הממשלה עם כספי העודפים".

כץ תיאר כיצד הגיע להחלטה לבטל את הסכם העודפים כשאמר "הסתכלתי על התשואה (שהביטוח הלאומי מקבל על האג"ח הממשלתי – ע.כ) וראיתי 3.4%. בעשר השנים האחרונות גם הגוף הכי גרוע עשה תשואה של 5-6% וכל אחוז תשואה זה 2 מיליארד שקל. זה לא יכול לקרות. לוקחים את הכסף של המבוטחים והוא לא קיים. וירטואלי. 200 מיליארד שקל שוכבים באג"חים".

נציג משרד האוצר, אלון מסר, השיב על כך: "כשאנחנו מדברים על מה מקבלים המבוטחים. אותם לא מעניין מה עושים עם הכסף אלא מהי התשואה. המבוטח, כמו כל אג"ח אחר מקבל תשואה. זה לא משנה אם זה בגלל שמשקיעים את הכסף או משתמשים בו בתקציב", והוסיף כי "להגיד שהמדינה לא משלמת אג"ח זה להגיד שהיא בחדלות פרעון". עוד הוסיף כי יש לו את לוח הסילוקים וכי התשלומים משולמים במועדם. "בהשקעות התנודתיות חשובה. בדקנו את התשואה הממוצעת של חברות הביטוח על ביטוחי חיים והתשואה הממוצעת שלהם 4.4%. שאף אחד לא יחשוב פה שהתשואה בשוק ההון לא נושאת סיכון. בסביבה של היום תסתכלו על 5.5% צמוד מדד ללא סיכון. אין דבר כזה", אמר.

באשר לשאלה איך תשפיע ההחלטה של ביטול ההסכם על תקציב המדינה השיב מסר כי "לביטול הפקדה של 20 מיליארד שקל יהיו שתי השלכות. הראשונה היא פגיעה במבוטחים באופן מיידי כי הכסף שמופקד, אף קרן פנסיה לא עושה תשואה כזו בלי סיכון. ושנית, מצד המדינה המשמעות היא 22-24 מיליארד שקל שלא נכנסים לקופת המדינה וייצרו הגדלה של 1.8% בגרעון מחר בבוקר".

באשר לטענה על ניגודי אינטרסים השיב מסר כי "אין ניגודי אינטרסים. כמו שכתוב בדו"ח המבקר, הפירעון של הקרן הוא 8 מיליארד שקל בשנה, כל מימון אחר הייתי מגייס בריבית נמוכה יותר. אנחנו מסבסדים אותם".

עדות מעניינת בוועדה סיפק יו"ר ועדת הכספים של הביטוח הלאומי, ערן יאראק, שתיאר את הממשל התאגידי הקלוקל בביטוח הלאומי. "ביום ראשון האחרון העברנו את התקציב ל-2019. לפי לשון החוק אנחנו רק ממליצים לשרים את התקציב. למי שלא מכיר את העניין, מתנהלים דיונים של מאות שעות כדי להגיע לתקציב. נבחן כל תג וכל סכום בזכוכית מגדלת. הקפדנו גם על חיסכון וחסכנו עשרות מיליונים מהתקציב המנהלי. יש בזה איזו אירוניה, אחרי העבודה שאנחנו עושים קורים שני דברים – יושב פקיד, אינטיליגנט ככל שיהיה, במשרד האוצר והוא סוברני להטיל וטו על העבודה הזו.

"כל שקל שחסכתי בביטוח הלאומי ישמש להוצאות אחרות בממשלה", הוא מסביר. "זה פוגע בתמריץ של הביטוח הלאומי להתייעל. אנחנו עושים את ההתייעלות כי אנחנו רוצים להוליך את המהלך הגדול שאנחנו מדברים עליו שהוא לא רק על העודפים אלא איך לנהל ארגון כל-כך חשוב עם ממשל תאגידי מסודר ודירקטוריון עם אחריות וסמכות. אם נרצה להנגיש מידע לציבור לא נצטרך לבקש טובתו של מישהו".

איפה נשמע כזה דבר שבעל החוב לא מובטח לו הכסף? כשהביטוח הלאומי יגיד 'אני צריך את הכסף', האוצר יבוא ויגיד 'בואו נתחיל לנהל מו"מ על כספי המבוטחים'. מה שעושה ההסכם הזה זה לאכול את רשת הביטחון. זו תכנית העל. לקחת את המוצב האחרון של מדינת הרווחה ופשוט לרסק אותו

יאראק השווה את המצב לתרמית מיידוף כשאמר ש"אם אנחנו עובדים בשיטה שאנחנו לוקחים מצעירים כסף על מנת לשלם למבוגרים ואנחנו בונים על זה ששנה הבאה יהיו צעירים חדשים כדי שהמבוגרים יקבלו. בדרך אנחנו לוקחים את הכסף ומשתמשים בו למטרות אחרות בכלל. זה מיידוף".

חברי הכנסת שנכחו בדיון הביעו תמיכה במהלכיו של שר הרווחה כץ לניתוק הביטוח הלאומי מהתלות במשרד האוצר. חבר הכנסת מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) אמר כי "הכסף הזה לא יכול להיות מובטח לאוצר. היו ימים שבהם התשואות היו ראויות. (5.5% – ע.כ) לא יכול להיות שהביטוח הלאומי יפסיד מאות מיליונים כל שנה בגלל השקעה גרועה. העיקרון הוא שלוקחים את הכספים של הציבור ומשקיעים אותם באופן לא מיטבי. אנחנו שנים צועקים 'גרעון אקטוארי!' ובאוצר ובביטוח הלאומי מגלגלים עיניים. אני שמח שהשר אמר 'אני לוקח אחריות' והתחיל לעשות. צריך להבין שלילדים שלכם לא יהיה מאיפה לשלם גמלאות".

משרד האוצר והביטוח הלאומי (צילום: עמר כהן)

חבר הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) חיזק את דבריו של רוזנטל ואמר כי המאבק שאנשי הביטוח הלאומי עושים חשוב יותר מכל חוק חברתי בכסף. "יש פה הונאה בסדר גודל בין לאומי. אומרים לאנשים 'תשלמו ביטוח לאומי תהיה לכם רשת ביטחון' והיא לא מובטחת. זה לא מקרי שהם מתנגדים לעשות מו"מ על סעיף 8 בהסכם. זה לא הגיוני. איפה נשמע כזה דבר שבעל החוב לא מובטח לו הכסף? כשהביטוח הלאומי יגיד 'אני צריך את הכסף', האוצר יבוא ויגיד 'בואו נתחיל לנהל מו"מ על כספי המבוטחים'. מה שעושה ההסכם הזה זה לאכול את רשת הביטחון. זו תכנית העל. לקחת את המוצב האחרון של מדינת הרווחה ופשוט לרסק אותו". שמולי סיכם את דבריו בכך שאמר כי זה לא הגיוני להשאיר את החוב נתון לרצון הטוב של משרד האוצר ושכאשר הביטוח ירצה את הכסף, האוצר יבקש לנהל משא ומתן וכחלק מהחזר החוב ידרוש לקצץ בקצבאות.

את הדיון סיכמה יושבת ראש הוועדה, ח"כ יחימוביץ', שאמרה כי "שמענו מהשר שכלה ונחרצה עימו לבצע את ההתנתקות מתקציב המדינה והאוצר עד כדי כך שיוצא כבר מכרז של ועדת ההשקעות. אני רוצה לברך אותך על כך והוועדה תומכת בעמדת השר לעצמאות הביטוח הלאומי כולל הפסקת העברת כספי המבוטחים לתקציב המדינה. מדובר במצב בלתי נסבל שבו כספי המבוטחים מגולגלים לצרכי האוצר וליצירת מצג ורוד ופיקטיבי של מצב החוב הלאומי. זה גם לא בריא לתקציב המדינה. אם הביטוח הלאומי יכנס למצב הגרעון מה יהיו המקורות של תקציב המדינה. אנחנו ערים לניגוד האינטרסים שיש כשתקציב המדינה זקוק לכספי הביטוח הלאומי".