968 אסירים פליליים הכלואים במתקני הכליאה בישראל זכו היום (חמישי) בשחרור מוקדם, זאת כמענה של המדינה לפסיקת בג"ץ על הפחתת הצפיפות בבתי הכלא. רבע מהמשוחררים נשפטו על עבירות אלימות במשפחה. בימים הקרובים צפויים להשתחרר עוד כמה מאות אסירים נוספים. המהלך עורר ביקורת חריפה מצד ארגוני נשים על השבתם של גברים תוקפים לחברה ללא בחינת יכולתם להשתקם או המסוכנות לחברה, מה שעלול לסכן את הנשים שהותקפו.
על פי הודעת שב"ס, קיצור המאסר חל על אסירים שריצו עד ארבע שנים או כאלה שוועדת שליש הפחיתה מעונשם, כשיתרת ריצוי העונש עומדת על פחות מארבע שנים. קיצור העונש בוצע על פי אורך המאסר, ככל שתקופת המאסר ארוכה יותר, כך הקיצור גדול יותר והוא נע בין ימים בודדים ועד 30 שבועות. הקיצור אינו מתייחס כלל למהות העבירה שבגינה נכלא האסיר, להוציא עבירות בטחוניות.
עוד נמסר כי לאור המספר הגדול יחסית של האסירים המשתחררים היום, פעל שב"ס מול גורמי הקהילה על מנת לצמצם סיכונים ולאפשר את היערכותם. כאלף נפגעי עבירה (של כ-450 אסירים העומדים להשתחרר) עודכנו באופן יזום על ידי שב"ס בדבר הקדמת השחרור של האסירים מהם נפגעו. עברייני מין הופנו להערכת מסוכנות לצורך הוצאת צווי פיקוח על ידי יחידת צור, שפועלת מול הפרקליטות ובתי המשפט לקבלת תנאי פיקוח עבור כל אסיר שנקבעה עבורו רמת מסוכנות בינונית ומעלה.
וועדות אלימות במשפחה, הפועלות במשרד הרווחה, המליצו על הוצאת שישה צווי הגנה לנפגעי עבירה שקיים חשש לפגיעה. עד כה, נפגעת עבירה אחת הומלצה להעברה למקלט לצורך הגנה.
מנכ"לית עמותת "כולן" ברכה ברד, אמרה בתגובה כי "עשרות אלפי פניות מגיעות למרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מידי שנה, מתוכן רק אחוז קטן של עבריינים מגיע לכדי הרשעה ומאסר. אותם, את אותו אחוז מזערי של מורשעים הם רוצים עכשיו לשחרר ללא סיבה".
"לא רק שהמדינה לא מגינה על נשים ולא מספקת מענה למי שמתלוננת היא כעת מוסיפה חטא על פשע ובוחרת לשחרר את התוקפים" הוסיפה, "מה תגידו לאותן נשים שנפגעו, שכעת יודעות שהתוקף שלהם שוחרר לחופשי וללא סיבה. פסיקת בג"ץ לעניין הצפיפות בבתי הכלא חשובה, אך המדינה מחויבת למצוא פתרון אחר שלא כולל שחרור של אנשים שהורשעו בעבירות של אלימות מינית".
השחרור המוקדם מהכלא מתבצע דרך מנגנון השחרור המנהלי, כמענה לפסיקת בג"ץ ביוני 2017 שעסקה בשטח המחייה הראוי לאסיר בבתי הסוהר. השופט אליקים רובינשטיין קבע בפסק הדין כי כל אסיר בישראל זכאי לשטח מחיה מינימלי של 4 מ"ר – תנאי שאינו מתאפשר כיום ברבים מבתי הכלא בישראל. "לא נפריז אם נאמר כי שטח מחיה פיסי של אסיר מהווה אחד מצרכיו הבסיסיים ביותר, הקיומיים", כתב השופט רובינשטיין בפסק הדין, "חיוני מכל בחינה כי יתקיים שטח שבו יוכל האסיר לחיות את חייו במגבלות הנובעות ממאסרו. ענייננו בליבת כבוד האדם". בפסק הדין קרא השופט רובינשטיין למדינה להשקיע כספים על מנת להגדיל את שטחי הכליאה, ובמקביל לפתח ולהרחיב חלופות שונות למאסרים ולמעצרים כגון בתי משפט קהילתיים או מסלולי שיקום, שיסייעו אף הם לצמצום הצפיפות בבתי הסוהר בישראל. בפסיקה המקורית נקבע כי פסק הדין ייושם בתוך תשעה חודשים מפרסומו – כלומר עד חודש מרץ 2018.
עם זאת, השחרור המנהלי לא יאפשר מענה מלא על פסיקת בג"ץ. לפני כחודש העניק בית המשפט דחייה למדינה למימוש הפסיקה. בעוד בפסק הדין המקורי הורה בג"ץ כי על המדינה לייצר שטח מחיה של 3 מ"ר לכל אסיר עד מרץ 2018, ובפעימה שנייה תדאג לייצר שטח מחיה של 4 מ"ר לכל אסיר עד לדצמבר 2018, בנובמבר האחרון, קבע בית המשפט כי יהיה על המדינה לדאוג לפעימה הראשונה עד אפריל 2019, ולפעימה השנייה של 4 מ"ר עד מאי 2020.
