הפרשה של מינוי רג'א זעאתרה לסגן ראשת העיר חיפה הזכירה לי עד כמה טוב שיש עיר כמו חיפה. אפשר להתווכח על ההתבטאויות של זעאתרה או על האופן בו נחתמה הפרשה אבל בשני מובנים לפחות הפוליטיקה העירונית של חיפה הציבה תמונת מראה לא מחמיאה לאחותה הגדולה והארצית. בחיפה שותפות של מפלגה ערבית בקואליציה היא דבר טבעי שאינו דורש הסבר בעוד שבממשלת ישראל שותפות בשלטון של חמישית מהאוכלוסייה היא כמעט בגדר מדע בדיוני. גם ההתנהלות העניינית והשקולה של עינת קליש רותם הייתה ההפך המוחלט מההתלהמות של נתניהו, דרעי ועוד שרי ממשלה. מדהים כמה מהר הם יודעים לקום ולפעול נגד מינוי של נבחר ציבור ערבי שאמור להיכנס לתוקף בשנת 2021. אם הם רק היו פועלים ברבע מהמהירות כדי לטפל בעניינים שהם מופקדים עליהם ב- 2018.
מזל שחיפה שם, עם השפיות והחיים בדו קיום, אחרת היינו נשארים עם ערים כמו עפולה. יש לעפולה מעלות רבות כמובן ותושבים שבחלקם הגדול הם ודאי אנשים נהדרים. רק הווייב הגזעני הזה שקצת מעכיר את התדמית, האנרגיה הזו שמתפרצת כאשר משפחה ערבית רוכשת בית בעיר או כאשר חברי העירייה נשבעים לשמור אמונים לצביונה היהודי של העיר, לא פחות. גזענים בדרך כלל לא אוהבים להודות בכך שהם גזענים ולכן הם אוהבים להשתמש במלים יפות כמו צביון, תרבות, מנהגים או ציונות על מנת להסביר מדוע הם עושים את מה שבעיניים ליברליות נראה כמו גזענות.
אחת התכונות המרשימות של המין האנושי היא היכולת שלו למצוא נימוק והסבר מלומד לכל דבר מבחיל שהוא מבצע. בסופו של יום גזענות היא גזענות, בין אם מנסים לעטוף אותה באצטלה תרבותית, חברתית, דתית או אפילו מדעית. היו בזמנו לא מעט אנשי מדע שנחלצו להסביר מדוע האדם השחור או האינדיאני או היהודי הוא נחות מבחינה ביולוגית.
למי שמתבלבל לפעמים ותוהה אם הדבר שהוא חושד בו כגזענות (לדוגמה הפגנה נגד משפחה ערבית שקנתה בית בעפולה) הוא אכן כזה, הנה שתי שאלות שיעזרו לו להגיע לתשובה:
השאלה הראשונה היא משחק של היפוך תפקידים כפול. מה היה קורה אם את היהודים במקרה שלנו נחליף בנוצרים ואת הערבים נחליף ביהודים. למשל, איך היינו מרגישים אם בעיר מסויימת בגרמניה היו תושבים יוצאים להפגנות נגד משפחה יהודית שקנתה בית בעיר? רמז: שרי הממשלה היו מתחרים ביניהם מי צועק יותר חזק את המילה אנטישמיות וראש הממשלה היה מדבר בקול בריטון נחוש על האנטישמיות המתגברת ועל הצורך בישראל חזקה. באותה הזדמנות הוא היה מזמין את יהודי גרמניה לעלות לישראל.
השאלה השניה היא גם של היפוך תפקידים אבל מינימלי. החליפו את המשפחה הערבית שרצתה לקנות בית בעפולה במשפחה נוצרית משבדיה ושאלו את עצמכם מה יהיו התגובות? לכאורה אותו הדבר, לא? הם פוגעים הרי בצביון היהודי באותה מידה. רמז: יהיה סבבה. לאף אחד לא אכפת ממשפחה שבדית נוצרית שתגיע, לצביון היהודי שלום. משפחה ערבית? זה כבר סיפור אחר.
הגזענות בעפולה לא צמחה בוואקום כמובן. סקר מקיף שנערך לאחרונה לימד אותנו עד כמה ישראלים מהסוג היהודי לא מרגישים נוח עם רופא ערבי או עם שותף ערבי לחדר בבית החולים או אפילו סתם לשמוע זוג אנשים מדברים בשפת האם שלהם אם במקרה היא ערבית. לשמוע אנגלית או רוסית או צרפתית לאף אחד לא אכפת. זו רב תרבותיות, אנחנו בעד זה. אבל ערבית? לא קביל. הם בטח מדברים על איך להרוג את כולנו. על מה עוד יש להם לדבר?
הרוחות הרעות האלו לא צמחו עם הממשלה הנוכחית, במידה זו או אחרת הן תמיד היו כאן, אבל מעולם לא הייתה כאן ממשלה שעשתה כל כך הרבה כדי לטפח את השנאה והניכור האלו. כשראש הממשלה מדבר על ערבים נוהרים וכאשר הממשלה דוחקת אותם למעמד של אזרחים סוג ב' (במקרה הטוב) אז מה הפלא שהעם מיישר איתם קו? כאשר שרים בממשלה מתייחסים לערבים כבוגדים כל עוד לא הוכחה נאמנותם אז הגיוני שקרוב למחצית מן היהודים בישראל מתכווצים בחוסר נוחות כשהם שומעים ערבית. איך אפשר לא להילחץ כשאתה בסביבת בוגדים?
כמה טוב שיש את חיפה. מעבר לתחב"צ בשבת ולרכבל וזה שהיא so low ויש לה ים אבל גם הר, היא פשוט אי של שפיות. לא אי מושלם כמובן אבל כזה שמסמל גישה אנושית ושפויה. בזמן שבאשדוד פורצת מהומה בגלל עץ אשוח שהוצב בחזית של קניון הרי שבחיפה מציינים בימים אלו בחגיגה עירונית את החגים של כל הדתות. אם תלכו לשם עכשיו תראו לא מעט עצי אשוח והם לא מפריעים לאף אחד (או כמעט לאף אחד, אמרנו שזה לא אי מושלם). בזמן שבשאר המדינה קרוב לחצי מהיהודים חשים חוסר נוחות כשהם שומעים ערבית לידם הרי שבחיפה המרחב הציבורי כולל באופן טבעי עברית וערבית ואנשים לא נלחצים כאשר אנשים לידם משוחחים בשפת אמם. באיזו שפה הם בכלל אמורים לדבר אם לא בשפת האם שלהם? איך אמרה הפסיכולוגית לחיפה בפרסומת ל-so low?(ומי שבמקרה פספס את זה אז נא לגשת מהר ליוטיוב) את עושה דברים בדרך שלך. איזה מזל שזה באמת ככה.
