"אחוז המועסקים בחברה היהודית עולה לכמעט 52% ובחברה הערבית הוא ירד מ-24% ל-22% אנחנו צריכים לשנות את התמונה. בעלי מוגבלות בחברה הערבית הם בדיכוי כפול" כך אמר דחיל אבו זייד, יו"ר האגף לקידום שוויון בהסתדרות בפתח כנס שמתקיים בסוף השבוע בעכו, ועוסק בתעסקות אנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית.

בכנס המתקיים בפעם הרביעית, משתתפים מעסיקים, עובדים ודמויות מרכזיות בתחום, מניח על השולחן בעיה כואבת בעולם העבודה. "בחברה הערבית יש כמעט 400 אלף בעלי מוגבלויות, והם מופלים פעמיים: פעם אחת כי אין מספיק תקציבים המופנים אליהם ופעם שנייה בגלל הדעות הקדומות וניסיונות ההדרה."

דחיל אבו זייד,יו"ר האגף לקידום שיוון של הסתדרות בכנס לתעסוקת אנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית (צילום: יעל אלנתן)

לדבריו, בגלל הדעות הקדומות וסטריאוטיפים קיימת תפיסה לפיה מקומם של בעלי מוגבלויות הוא בבית או במרחב מוגן, "עלינו לשנות את האופן שהחברה מסתכלת ועלינו האחריות לחולל את השינוי." אבו זייד הציג סקר סקר שבדק האם הורה ישלח את ילדו לחוג עם אנשים עם מוגבלות. "57% מודאגים מכך שילדיהם יהיו עם אנשים עם מוגבלות. רק 11% אמרו כי לא מדאיג אותם. הסקר הזה כלל מאות אנשים. והוא נותן תמונת מצב על הדעות בקרב החברה."

מוחמד ברכה יו"ר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל והתייחס לתפקידם של הרשויות המקומיות העסקת עובדים עם מוגבלות: "אני קורא לחברי מועצות הרשויות הערבים נבחרו לפני חודש, ישנם חוקים להעסקה של אנשים עם מוגבלויות ולא נשמעים לכך. הרשויות המקומית היא המעסיק הגדולה ביותר במגזר ערבי ובעלת גלגול הכספים הגדול ביותר בחברה הערבית. גופים אלו צריכים לקחת אחריות".

ברכה אמר כי צריך להפנות את האנרגיה גם להתאים מקומות עבודה לעובדים: "במקום שבעל המוגבלות יסע למקום העבודה אז שמקום העבודה יגיע אליו. אם אין עבודה מתאימה ליכולותיו אז צריך ליצור אותה. ישנה קבוצה של הקלות מסים במיוחד למעסיקים. לאור האפשרויות הכלכליות המוגבלות בחברה הערבית, צרי להכיר אותה ולקדם אותה."

גיא שמחי, ממונה על תעסוקת אנשים עם מוגבלות בלשכת יו"ר ההסתדרות, אמר בכנס"אני כעיוור יכול להגיד דברים שרואים מכאן לא רואים משם ואם מסתכלים בחברה אפשר לראות שאין באמת חזקים וחלשים, כולם צריכים לעשות שינוי". הוא התייחס לחתימה על ההסכם הקיבוצי שקיבל צו הרחבה, המחייב העסקת אנשים עם מוגבלות במקום עבודה של יותר מ-100 איש במגזר הפרטי של 3% ובמגזר הציבורי ב-5%. "ביום חתימת ההסכם נעשה משהו משמעותי. יו"ר ההסתדרות בא ואמר אין יותר חסד. אף אחד לא יעשה טובה לאנשים עם מוגבלויות. היום יש זכות ואין חסד כי כך אדם יכול לעמוד על שלו ועל מה שמגיע לו. "

גיא שמחי, הממונה על יישום צו ההרחבה להעסקת אנשים עם מוגבלות של הסתדרות בכנס לתעסוקת אנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית (צילום: יעל אלנתן)

"היישום של צו ההרחבה קשור ליכולת לשנות תפיסות ועמדות של אנשים בתוך החברה, ויש אחריות אישית שלנו של אנשים עם מוגבלויות על הצלחת התהליך. ופחד הוא דבר שמקשה על תהליכי שינוי חברה. ככל שנעבוד יותר וניכנס למקומות עבודה נשפיע ונשנה. השינוי האמתי הוא בחיבור בין לבבות".

שמחי הצביע על תהליך שקושר שישה שותפים להובלת שינוי. "השינוי יעשה בהובלת ההסתדרות כי היא הגוף היחידי שיכול להוביל תהליכים חברתיים לעומק החברה הישראלית. השותף האולטימטיבי ה ארגוני המעסיקים, הממשלה, הרשות המקומית, החברה האזרחית-העמותות והשותף השישי זה אנשים עם מוגבלויות. שיתוף הפעולה היא הנוסחה שתביא לפתרון הכי נכון לתהליך זה כאשר לאט לאט נוצרת מנהיות שלא מדברת רק קצבאות אלה הכללה בחברה הישראלית." על החברה הערבית אמר "הגיע הזמן להיכנס לעומק של החברה הערבית עם ששת הגורמים האלו, ונתחיל להצעיד את האנשים לתוך החברה הישראלית. אנחנו מתחילים עכשיו."

אבי ניסנקורן שלח את בירכתו למשתתפי הוועידה, "מדינת ישראל נמצאת בימים אלו בעיצומו של שינוי דרמטי ביחסה לאנשים עם מוגבלויות. יש עוד אתגרים רבים אך אנחנו על הדרך הנכונה. יותר מקומות עבודה מבינים שזה לא רק עמידה בהסכמים, אלא זו תרומה חברתית. ביריד תעסוקה נחשפנו להיענות עצומה של למעלה מ-100 מעסיקים שהציעו משרות וביקשו לקלוט אצלם עובדים. בפניכם הזדמנות פז להוציא מכאן את המסר לפיו לכל אדם מגיע את הכבוד הבסיסי ביותר ומגיע לו את הזכות לשוויון. יחד נילחם על חברה צודקת יותר".

סיפורה של חלוצה

זוהריה עזב, רכזת מחלקת פיקוח בוועדה המקומית לתכנון ובניה במועצה אזורית עירון, המכהנת גם כיו"ר קרן וארגון מסירה היא אשה ערבייה עם מוגבלות. את תהליך כניסתה לעולם העבודה התחילה זוהריה כבר לפני 20 שנה, כשהשיח על שילוב אנשים עם מוגבלויות בעולם העבודה עוד לא היה קיים. כמי שנלחמה על מקומה כאשה ערבייה עם מוגבלות, שיתפה זוהרי את סיפורה מעורר ההשראה עם משתתפי הכנס.

"התחלתי את דרכי בשוק העבודה מפניה לביטוח לאומי בבקשה לצאת לעבוד. נכנסתי לרשות המקומית, היה מכרז לתכנון ובניה וככה התחלתי את הקריירה שלי. הבנתי דברים חשובים מזה: קודם כל, זה שיפור מעמדנו הכלכלי. אני ישירות יצאתי מקו העוני. ודבר שני זה שאני שם זה אומר לחברה שאנחנו יכולים לתת שירותים ולהיות חיוניים לחברה.

זוהריה עזב, רכזת מחלקת פיקוח בוועדת התכנון בעירון, יו"ר קרן וארגון מסירה בכנס לתעסוקת אנשים עם מוגבלויות בחברה הערבית (צילום: יעל אלנתן)

"שהתחלתי לעבוד לפני 20 שנה, לבעלי מוגבלויות לא הייתה נוכחות במרחב הציבורי וההיחשפות שלי לחברה לא הייתה קלה. היו מסתכלים עליי כאילו אני פחות, לא היו מתייחסים אלי בצורה זהה מבחינת היכולות. היו אנשים שתמכו ואנשים עם אחריות מקצועית שדאגו שיתאימו את שעות התעסוקה ל-5 שעות מבלי לפגוע בשכר. היו לזה מתנגדים, וראש המועצה עמד לצידי ואפשר לי גם עבודה מרחוק."

היא סיפרה איך הצליחה למרות הקשיים, להתקדם בתפקידה. "מבחינה מקצועית אני משאב אנושי, בעלת עמדה ומוערכת, ועל כן קיבלתי את התמיכה והצלחתי להמשיך. והדבר השני זה הנגשת מבנים. אני הייתי במקום לא מונגש. הנושא של ההנגשה זה עניין. אנחנו ועדת התכנון והבניה בואדי ערב אחראים על ההנגשה. אני צריכה לפנות לגופים שינגישו את הבניין".

"רוב האנשים שעבדו אתי היו גברים. הייתי הראשונה שרצה בבחירות רשות מקומית. ב-96 הייתי האישה הראשונה שנבחרה בכפר ופעם שלישית הייתי חברה במועצה קרואה. כחברת מועצה נבחרת הבאתי את הקול של אשה ועוד עם מוגבלות, זה לא מובן מאליו ולא תמכו בי בהתחלה. היום האווירה יותר מכלילה ויותר נעימה. יש לנו אחריות כבעלי מוגבלות ולהיות בשטח. לצאת מהמעגל של אנשים שמרחמים עלינו."

"אני יו"ר קרן מסירה- לצאת ממעגל הרחמים למעגל הנתינה ולקדם תעסוקה של בעלי מוגבלויות בחברה הערבית. מצבם של אנשים עם מוגבלויות קש בחברה הערבית ונשים יותר גרוע. אנחנו לא רק מיעוט כבעלי מוגבלות אנחנו גם בחברה פטריאכלית שמדירה נשים מהחברה."

אריאל לוי, מנכ״ל ״המשקם״, אמר בכנס כי ״כחברה הלאומית לקידום ולשילוב עובדים עם מוגבלויות, חברת המשקם מעסיקה כ-3,000 עובדות ועובדים עם מוגבלויות, בעיקר בפריפריה. עיקר פעילותה של החברה בשנים האחרונות הוא השמת עובדים אלה בשוק התעסוקה הטבעי. בתחום זה יש לחברה הצלחות מוכחות עם מאות עובדים, שכבר נקלטו בחברות המובילות במשק״.

הצד של המעסיקים

מספר מעסיקים הגיעו לכנס גם כן, ובנוסף לאתגרים בהעסקת אנשים עם מוגבלות דובר גם על צורך בעובדים. זהבה שביט מנהלת משאבי אנוש באבקום – שירות טלפוני לחברות גדולות במשק- מעסיקה 2200 עובדים ב-11 אתרים בפריפריה. 76% נשים.

"יש תחלופת עובדים גבוהה בתחום המענה הטלפוני וקליטת עובדים עם מוגבליות משרתת אותנו בין היתר כי הם עובדים יותר קבועים."

דפנה מאור מנהלת מטה לשילוב אנשים עם מוגבלויות במשרד עבודה והרווחה, הביאה את הצד של השוק מבחינת שילוב: "אני אומרת לפעמים למעסיקים אם האדם לא מתאים לך אז אל תשאיר אותו בכח. אדם שאינו מתאים למקום העבודה לאורך זמן גם הוא נפגע וגם המעסיק לא ירצה לקלוט יותר עובד עם מוגבלות. זה העולם האמיתי. אנשים עם מוגבלות הם לא שואבי המים וחוטבי העצים של החברה. הם צריכים להשתלב בהתאם לכישוריהם."

"לא רק נכים לא מקבלים לא משרת חלומותיהם בתחילת דרכם. אין מה לעשות אנחנו צריכים לעבוד במסלול ולבנות את הדרך שלנו לשם. מי שמפתח לעצמו מסלול קריירה לאט לאט מצליח להשתלב. "