הקטבים הצפוני והדרומי הם אזורים המושפעים מאד מההתחממות הגלובלית, ומתחממים הרבה יותר משאר כדור הארץ. כך, למשל, על פי דו"ח מדעי מטעם המנהל האוקיינוגרפי והאטמוספרי הלאומי של ארה"ב שיצא לאור ב-10 בדצמבר ושבכתיבתו השתתפו 81 מדענים מ-12 מדינות, סבל האזור הארקטי משיאי חום בכל אחת מחמשת השנים האחרונות. טמפרטורות האוויר באזור הארקטי בין השנים 2014 – 2018 היו הגבוהות ביותר שנמדדו מאז שנת 1900, עת החלה מדידת הטמפרטורות. בין אוקטובר 2017 לבין ספטמבר 2018, הטמפרטורה השנתית הממוצעת באזור הארקטי הייתה גבוהה יותר ב- 1.7 מעלות צלזיוס מאשר ממוצע הטמפרטורות השנתי באזור בין השנים 1981-2010. מבחינה זו, שנת 2018 הייתה השנה השנייה החמה ביותר מתחילת המדידות בשנת 1900, כאשר שנת 2016 הייתה השנה החמה ביותר.

כתוצאה מכך, בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בקצב המסת הקרחונים. חשוב לציין בהקשר זה כי קיים שוני מהותי בין הקרחונים בקטבים הצפוני והדרומי, המשפיע על עליית מפלס פני הים. בקוטב הצפוני רוב הקרחונים צפים על אוקיינוס הקרח הצפוני, ורק שכבת הקרח המכסה את היבשה בגרינלנד היא יוצאת דופן מבחינה זו. לעומת זאת, באנטארקטיקה מכסים מרבית הקרחונים את היבשה, ורק מיעוטם צף בים.

לכן, המסת הקרחונים הצפים באוקיינוס הקרח הצפוני תגרום כבר במהלך השנים הקרובות לפתיחת הנתיבים הצפון מערבי בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי דרך חופי קנדה ולפתיחת הנתיב הצפון מזרחי, החשוב הרבה יותר, בין האוקיינוס השקט לאירופה דרך חופי רוסיה ולמאבק על משאבי הטבע הרבים הבלתי מנוצלים הנמצאים בתחתיתו. מאבק זה, למעשה, כבר החל ומעורבות בו כל מעצמות העל ומדינות נוספות. לעומת זאת, המסת הקרחונים המכסים את היבשה תגרום לעלייה דרסטית במפלס פני הים.

הקרחונים נמסים מהר מהתחזיות

על פי הדו"ח המצוין למעלה, כמות סך כל הקרח המכסה את הים באזור הארקטי במהלך השנה האחרונה הייתה השנייה הנמוכה ביותר מאז תחילת המדידות, ובים ברינג, המפריד בין ארה"ב לבין רוסיה, נצפתה שכבת הקרח הנמוכה ביותר מאז תחילת המדידות. הדו"ח מציין גם כי במהלך 30 השנים האחרונות פחתה כמות הקרח הישן והעבה, שהחזיק את כל האזור הארקטי קפוא, ב-95%. עתה מה שנותר הוא ברובו קרח צעיר ודק יותר, שיכול להתפרק בקלות. גם שכבת הקרח בגרינלנד נמסה בקצב שלא נראה כמוהו מזה 350 שנה והיא כנראה זו שאחראית לעלייה במפלס פני הים בעשרים השנים האחרונות.

קרחונים בגרינלנד (צילום: AP Photo/David Goldman).

הקרח באנטארקטיקה, לעומת זאת, מכיל מספיק מים קפואים שיספיקו להעלות את מפלס פני הים ב- 58 מטרים ולכן, ההבנה והידיעה של המהירות בה הקרחונים נמסים היא קריטית עבור מקבלי ההחלטות בכל רחבי העולם. אנטארקטיקה איבדה במהלך 25 השנים האחרונות כשלושה טריליון טון של קרח שהביאו לעלייה של 8 מ"מ במפלס הים הגלובלי ובמהלך החודשים האחרונים, המדענים מזהירים מכך שקצב המסת הקרחונים הואץ עוד יותר. החודש, למשל, לוויינים של נאס"א מצאו כי הקרחונים במזרח אנטארקטיקה, המכילים קרח שהוא שווה ערך לחמישה גרינלנד, נמסים מהר יותר ממה שחשבו תחילה. גם במערב אנטארקטיקה מדענים מדווחים על האצה פי שלוש בהמסת הקרחונים מאי פעם בעבר. באפריל השנה מצאו חוקרים כי הקרחונים נמסים יותר גם מתחת לפני הים במהירות גבוהה יותר מאי פעם בעבר. כל הממצאים הללו מציבים את אנטארקטיקה בנתיב לתפוס את מקומה של גרינלנד כתורמת הגדולה ביותר לעלייה במפלס פני הים.

הצפה של שכונה בפלורידה בעקבות הוריקן "מישל" אוקטובר 2018 (צילום: AP Photo/Chris O'Meara).

מפלס פני הים יעלה במטר עד סוף המאה, האזורים הפגיעים לא נערכו

הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם לשינויי אקלים צופה כי מפלס פני הים יעלה לפחות במטר אחד אם לא יותר עד לסוף המאה. אנו כבר חשים את השפעות המסת הקרחונים ועליית מפלס פני הים ולא רק במקומות המועדים כמו איי המלדיבים באוקיינוס ההודי או האיים קיריבאטי וונואטו באוקיינוס השקט. גם החוף המזרחי של ארה"ב – מבוסטון ועד מיאמי – מעוד להצפות. פלורידה היא המדינה המובילה בארה"ב במספר הערים המאוימות ע"י העלייה במפלס פני הים. במיאמי קניית נכסי נדל"ן על החוף או בקרבתו היא כבר לא אטרקטיבית וההעדפה היא לרכוש שטחים באזורים גבוהים יותר בעיר. בוסטון לא רק שאינה מוכנה לעליית מפלס פני הים אלא היא גם מוצפת כאשר יורדים בה גשמים כבדים. דו"ח שפרסם המרכז למדעי הסביבה באוניברסיטת מרילנד מצא כי עד סוף המאה, חלקים מהעיר בולטימור יוצפו באופן כמעט יומיומי בשל העלייה הצפויה במפלס פני הים. גם חופי מדינת קונטיקט נעלמים בשל אזלת היד של ראשי הערים והעיירות בחופיה להתכונן לעליית מפלס פני הים.

גם בשפך נהר המיסיסיפי הפסידה המדינה מאות מיליוני דולרים בשל עליית מפלס פני הים. גם בקריביים מפלס הים מאיים על התשתיות בפוארטו ריקו ובמדינות אחרות באזור.  גם באפריקה המצב לא מזהיר. בטנזניה, הבתים והיבולים באי Kisiwa Panza נשטפו ע"י האוקיינוס ההודי והממשלה בנתה חומה על מנת להגן על התושבים מפני הים. גם בדאר-סלאם, בירת טנזניה, נבנות חומות על מנת להגן על העיר מפני הים. ערי החוף במערב אפריקה, הנמצאות כמעט כולן בגובה נמוך, אינן מוכנות לעליית מפלס פני הים וסובלות מארוזיה.

הצפה בטנזניה, דצמבר 2011 (צילום: (AP Photo/Khalfan Said).

גם אתרי המורשת בסכנה

מחקר שהתבצע באוניברסיטת קיל שבגרמניה ושהתפרסם בכתב העת המדעי Nature מראה כיצד עליית מפלס פני הים בים התיכון עלולה להשפיע על 49 אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו הנמצאים לחופיו. האתרים המאוימים ביותר הם אלו הנמצאים בחוף האדיאטי הצפוני של איטליה כדוגמת ונציה, ראוונה, העיר פרארה ודלתת נהר הפו. האזור השני המסוכן ביותר הוא החוף הדלמאטי וחפף תוניסיה עם המדינה של תוניס והאתרים הארכיאולוגיים של קרתגו וסברתה. נוסף על כך מאוימים גם חוף אמלפי, המקדשים היווניים מדרום לנאפולי, המקדש העתיק של אפסוס ובארץ גם העיר הצלבנית של עכו והארכיטקטורה של תל אביב. גם כל החוף האגאי של תורכיה על אתריו ההלניסטיים נמצא בטווח הסיכון הגבוה.  על פי מחקר זה, 37 מתוך 49 האתרים הם כבר בסיכון להיות מוצפים.

התחזית: מיליארד פליטים

במצרים, עליית מפלס פני הים מהווה אסון של ממש. העיר אלכסנדריה, העיר השנייה בגודלה במדינה, שוקעת עם עליית מפלס פני הים ושקיעת יסודותיה. על פי מחקר שהתבצע במחלקה לאוקיינוגרפיה באוניברסיטת אלכסנדריה, נמצא כי התחזיות העכשוויות מציינות עלייה של 4 – 22 ס"מ במפלס פני הים עד סוף המאה לאורך חוף אלכסנדריה והחוף הים תיכוני של מצרים. גם עלייה של 10 ס"מ במפלס פני הים תגרום נזקים דרמטיים לאגמים, לאתרי הנופש, לקרקע החקלאית וערים אלכסנדריה, רוזטה, בורלוס ופורט סעיד. מצרים מתעתדת לבנות חומה שתגן על הדלתא של הנילוס מפני עליית מפלס פני הים.

בסופו של דבר, על פי מספר תרחישים, כמיליארד איש או קצת פחות בכל רחבי העולם יהיו מאוימים מעליית מפלס פני הים בשנת 2100 והם ייאלצו לעקור מערי החוף אל פנים הארץ, מה שעלול ליצור בעיות נוספות – הפעלת לחץ על משאבי טבע מתדלדלים, צפיפות והבעיות הנגזרות ממנה ועוד. על מנת להימנע מתרחיש זה, על מדינות העולם הממוקמות לחופי הימים להתכונן ליום פקודה באמצעות, בין היתר, השקעות בתשתיות (בניית חומות) ובחופים (למשל מילוי חול בחופים כדי להפחית ארוזיה), פיזור אוכלוסייה, הפסקת כריית החול בחופים ועוד.