התפטרות מזכיר ההגנה מאטיס מסתמנת כאירוע דרמטי, שמטלטל את ממשל טראמפ ואת וושינגטון ומקרין ממנה גלי הדף במעגלים רחבים לזירה הבינ"ל, ממזרח אסיה דרך אפגניסטן והמזה"ת ועד לאירופה.

נסיבות עזיבת מאטיס חריגות אפילו בעידן הנשיא טראמפ, שמאז כניסתו לתפקיד קצב חילופי הגברי בדרגים הבכירים בממשלו שבר שיאים היסטוריים. דמותו של מאטיס, יותר מכל המתפטרים לפניו, היא אנטיתיזה מובהקת לטראמפ, כמעט בכל היבט: איש ספר בעל שיעור קומה אינטלקטואלי, מודל לחיקוי הידוע ביושרו וביושרתו, לוחם וגיבור לאומי שבילה מעל ארבעה עשורים בשדות הקרב בעולם, ואסטרטג שקול וזהיר המקבל החלטות בכובד ראש ולאחר דיוני עומק.

"קול ההגיון" שהושתק

מימיו הראשונים של ממשל טראמפ, בלטה דמותו של מאטיס כ"מבוגר האחראי" וכ"קול ההיגיון" המאזן ומייצב את מדיניותו התזזיתית והאימפולסיבית של הנשיא, במיוחד בתחום החוץ. כובד משקלו בשורות הממשל אפשר למאטיס, לא פעם, להשפיע על טראמפ, למתנו ולתעלו להחלטות רצויות, דוגמת עיבוי הכוחות באפגניסטן ב-2017 חרף רצונו של טראמפ להחזירם הביתה, והפחתת המתיחות מול קוריאה הצפונית על רקע הרטוריקה המתלהמת של הנשיא.

פניית הפרסה של טראמפ בנושא סוריה ואפגניסטן תפסה בהפתעה אפילו את הבכירים בצוותו הקרוב, דרסה את עמדותיהם המוצהרות ופגעה בכבודם. מעמדם, אמינותם וסמכותם המקצועית נרמסו למול הדרג המקצועי הכפוף להם ולמול מקביליהם בזירה הבינ"ל. במקביל, הקונגרס, כולל חלק מחבריו הרפובליקנים הבכירים, מעמיק את התערבותו בסוגיות חוץ, בניסיון להגביל את סמכויות הנשיא. בנסיבות אלה, נוצרה אווירה של משבר ואבדן דרך בשורות הממשל, שבאופן סימלי נכנס להשבתה חלקית בצל ויכוח קשה על מימון החומה בגבול מקסיקו.

מצד שני נראה כי טראמפ, המצטייר כמי שמתחפר בעמדותיו ובצדקת דרכו, נקלע לבידוד הולך וגובר. מועמדים לתפקידים המתפנים, חדשות לבקרים, בקבינט שלו, מהססים או דוחים על הסף את ההצעה לשרת בו; וגם בבורסת השמות לתפקיד מזכיר ההגנה הבא, רב המועמדים דוגלים, פחות או יותר, בתפיסת עולמו של מאטיס.

מכתב ההתפטרות החריג של מאטיס, שנעדרו ממנו במופגן משפטי הנימוס המקובלים כלפי הנשיא, מצטייר כ"הרמת ידיים", לאחר שנתיים של מאבק מתיש במדיניות שהוביל טראמפ. המכתב, בו הרים מאטיס "דגל אדום" והזהיר אישית את הנשיא כי מהלכיו מובילים לפגיעה חמורה בארה"ב, כאומה וכמעצמה, מהדהד בוושינגטון ומסתמן כרגע מכונן במאבק על דמותה של מדיניות החוץ האמריקאית.

קונקרטית, מזהיר מאטיס כי עוצמתה של ארה"ב קשורה בעבותות ומתבססת על מערכת הבריתות הייחודית שטוותה ברמה הגלובלית, ועל הכבוד שהיא מעניקה לשותפיה, בלעדיהם לא תוכל להגן על ערכיה ואינטרסיה. מאטיס מדגיש כי נדרשות "הגנה משותפת" ונחישות כדי לבלום את סין ורוסיה, שחותרות לעצב את העולם על פי מודל סמכותני ועל חשבון שכנותיהן, ארה"ב ובנות בריתה.

הפער המהותי בין תפיסת עולמו של מאטיס לבין הכיוונים הבדלניים אליהם מוביל טראמפ, משקף ויכוח מסורתי עמוק שמתנהל בוושינגטון סביב דמותה ויעדיה של מדיניות החוץ האמריקאית. מאטיס, מייצג גישה מולטילטרלית ליברלית, שלמולה ניצבים ליברטריאנים מימין, מתנגדי-התערבות משמאל והוגים ריאליסטים כוולט ומרשהיימר, שטוענים כי האסטרטגיה של הגמוניה ליברלית נועדה לכישלון, כי ארה"ב צריכה להתמקד באינטרסי הליבה שלה וכי ביכולתה להימנע מהסיכונים הכרוכים בנסיגתה ממעורבות מעבר לים.

נורות אדומות ברחבי הגלובוס

את בנות בריתה של ארה"ב ברחבי העולם, שביטחונן תלוי במשענת ההגנה האמריקאית, לא מעניינים ויכוחים אקדמיים. ההחלטות על יציאה מסוריה ומאפגניסטן והתפטרות מאטיס, שנתפס כשותף אמין וכבלם בפני נטיות בדלניות, הדליקו נורות אדומות ברחבי הגלובוס: במזרח אסיה, שם יפן ודרום קוריאה מתמודדות עם האיום הצפון קוריאני ועם מדיניות צבאית סינית אסרטיבית; באפגניסטן המצויה בסכנת השתלטות מחודשת של הטאליבן; במזה"ת שם מדינות המפרץ חוששות מהתחזקות איראן, וישראל זקוקה לתמיכה כדי לשמר חופש פעולה מול איומים אסטרטגיים; וביבשת אירופה בה גובר החשש מצילה המתארך של רוסיה ומהיחלשות ברית נאט"ו.

ועדיין, למרות הדאגה הבינ"ל העמוקה משינוי אוריינטציה במדיניות האמריקאית, ארה"ב לא צפויה להסתלק כל כך מהר ממחויבויותיה הבינ"ל, אפילו אם הפרשן ג'פרי גולדברג צודק בהערכתו, ואנו אכן נכנסים לשלב בו מדיניות החוץ האמריקאית תיקבע על ידי טראמפ לבדו.

נוכחות ארה"ב בזירות השונות נובעת מההכרח להבטיח ולשמר אינטרסים אמריקאיים עמוקים ולבלום מעצמות אזוריות וגלובליות המאיימות עליהם. המזה"ת, אינו יוצא מן הכלל בהקשר זה, וארה"ב תמשיך לערוב לביטחון האזור, להבטיח מקורות ונתיבי אנרגיה פתוחים, לפעול לבלימת איראן והטרור ולתמוך בביטחונה וביתרונה האיכותי של ישראל. כזכור, המזה"ת, על אתגריו, כבר הוכיח בעבר שגם כשארה"ב "חושבת שהיא בחוץ, הוא מושך אותה פנימה" כל פעם מחדש.

אל"מ (מיל') אודי אבנטל הוא עמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי בהרצליה