ב-23 באוקטובר באצטדיון רמת גן עלתה אוניטה אראיזה להופעת הבכורה שלה במדי נבחרת ספרד לכדורגל נשים. הדקה הייתה 72 והנבחרת הספרדית הובילה 3:0 על נבחרת ישראל בדרך לניצחון נוסף של הספרדים במוקדמות גביע העולם. אראיזה נכנסה לצד שמאל של ההגנה הספרדית, לא מאמינה שהיא עושה היסטוריה קטנה גדולה נוספת בחייה. באותו ערב קסום מבחינתה האישית, אריאזה הפכה לשחקנית כבדת השמיעה הראשונה שמשחקת במדי נבחרת ספרד.

אוניטה אראיזה בת ה-27 משחקת כמגנה שמאלית בקבוצת אתלטיק בילבאו הספרדית. אריאזה היא חלק חשוב מהגנה של אחת מקבוצת הצמרת בליגה הספרדית. לאחר משחק הבכורה במדי הנבחרת, היא הספיקה לשחק עוד שלוש פעמים נוספות ומקווה להיכלל בסגל הסופי של נבחרת ספרד מלאת הכישרון במונדיאל הקרוב בצרפת.

בראיון לאתר אופ"א מספרת אראיזה על הרגע שהוריה הבינו שהיא לא שומעת אותם. "הייתי בערך בת שנתיים, כאשר ההורים שלי הבינו כאשר קוראים לי לא הייתי מסתובבת מאיפה שהקול שלהם הגיע. אז הם הבינו שאני לא מסוגלת לשמוע". ההורים שלה הבינו שבתם הקטנה סובלת ממום מולד ותצטרך לגדול תוך כדי העצמה נוספת. הם לא ויתרו וחיפשו כל דרך לעזור לה לשפר את השמיעה שלה.

בגיל שמונה אראיזה עברה ניתוח במהלכו הושתל שתל מיוחד בתוך שבלול האוזן הפנימי, שתל שיוצא ומתחבר למכשיר חיצוני מיוחד שמאפשר לה לשמוע במעט את האנשים שמדברים מול הפנים שלה. "כאשר חברותי לקבוצה או המאמנים מדברים ישירות לפנים שלי, אני מבינה אותם באופן מושלם. אבל כאשר הם מדברים מאחורי, אני לא מסוגלת לשמוע אותם מדברים אליי. כאשר הייתי קטנה, הייתי צריכה לעשות מאמץ מאוד גדול, להיעזר במטפלים בדיבור".

החיבור הטבעי של אריאזה לכדור היה עוד כלי חשוב להעצמה אישית. "אני מאוד אוהבת כדורגל, בגלל שתמיד הייה לי כדור מאז שהייתי קטנה והייתי לוקחת אותו לכל מקום". מגיל ארבע היא הייתה מסתובבת עם הכדור לכל מקום ומשתמשת בו ככלי מחבר בינה לבין הילדים האחרים. גם כשהיא לא שמעה אותם, או כילדה קטנה שהיא התקשתה לדבר איתם, היא ידעה שכדורגל היא שפה בה אין צורך במילים.

בגיל 19, אריאזה הצטרפה לאחת הקבוצות הגדולות בספרד, קבוצת הנשים של לאתלטיק בילבאו. בילבאו היא אחת משלושת הקבוצות החזקות בספרד בליגה הספרדית בשנים האחרונות. בעונתה הראשונה בקבוצה היא הגשימה חלום ילדות בלתי נתפס והפכה לשחקנית כבדת השמיעה היחידה שמשחקת בשש שנים האחרונות ב"לה ליגה". רגע השיא של אריאזה במדי בילבאו היתה הזכייה באליפות ספרד במהלך עונת 2015/16.

קבוצת הנשים של אתלטיקו בילבאו בנויה כמו קבוצת הגברים, רק על בסיס שחקניות בסקיות. בעקבות הצטיינותה במדי קבוצת הדגל של חבל הארץ הבדלני, אריאזה צורפה בשנת 2014 גם לנבחרת הנשים של החבל הבסקי. בנבחרת היא פתחה בשני משחקים ואפילו כבשה שני שערי בכורה במשחק הידידות מול נבחרת אסטוניה בשנת 2015. בשנתיים האחרונות אתלטיקו בילבאו מתקשה להתחרות על האליפות בליגה המקומית. הפערים מול הקבוצות העשירות יותר ברצלונה ואתלטיקו מדריד נעשים קשים יותר בעקבות השקעה כלכלית גבוהה יותר של מועדוני הגברים בשתי הקבוצות וכניסה של ריבוי שחקניות זרות לתוך הליגה שהתמלאה בשחקניות מצוינות מאירופה, מקסיקו ודרום אמריקה.

לשחק ברמות הגבוהות מוציא את המיטב מאריאזה, וכך היא הצליחה לעמוד באתגר שאף אחד עוד לא צלח לפניה בכדורגל הנשים הספרדי. היא מספרת בראיון לאתר "diariodenavarra", שהיא מעדיפה לשחק בהגנה, מאשר בקישור, כי מתוך העמדה האחורית שלה היא רואה את כל המשחק והשחקניות וכך היא יכולה להתכונן בצורה הטובה ביותר כדי להגן על החלקה שלה במגרש.

מגיל קטן אריאזה למדה לדרוש יותר מעצמה ומהסובבים אותה. היא אולי נולדה עם מגבלות בשמיעה, אבל תמיד ידעה להתגבר על כל מכשול ע"י נחישות יוצאת דופן. כאשר הוריה רצו לרשום אותה לבית ספר מיוחד לכבדי שמיעה, היא התעקשה שירשמו אותה לבית ספר של "מדברים". היא לא הייתה מוכנה שיוותרו לה בחיים בגלל השמיעה והתעקשה תמיד לדרוש "300 אחוז" מעצמה ומהסובבים אותה כדי שהיא תצליח לעמוד בדברים שהיא מציבה לעצמה.

כאשר היא הייתה בת 7, ראתה אותה לידיה מורוזבל, המתאמת של תכנית "גראסרוטס" הבינלאומית שפעלה בעיר הקטנה שלה לאגרנק. המתאמת של התכנית הציעה להוריה לצרף את הילדה הקטנה, זו שמחוברת בלי הפסקה לכדור, אך ההורים שלה חששו שהיא לא תצליח לשחק בקבוצת כדורגל אם היא לא שומעת את שריקות השופטת, צעקות המאמנת או הסימונים של חברותיה במשחק. מורוזבל הצליחה לשכנע את ההורים, כשאמרה להם "למה שלא תעזו לתת לה לבוא?". זה לקח קצת זמן, אך אריאזה התגברה על הקשיים ומצאה את עצמה גדלה ומתפתחת על המגרש.

למרות שכולם ידעו על המגבלה של אריאזה, היא לעולם לא ציינה אותה ולעולם לא ביקשה יחס מיוחד. בגלל שערה הארוך, מכשיר השמיעה המיוחד שמחובר לאוזניה, לא ניכר כמעט. אחת המאמנות שלה מספרת בראיון שהיא אפילו לא ידעה במשך חודשיים שהנערה הצעירה ששיחקה אצלה במדי לאגרנק החובבנית היא כבדת שמיעה, עד שהקבוצה החליטה ללכת למרכז הרפואי העירוני ושם היא פגשה את אריאזה ביחד עם אימה, מסבירות על המגבלה וההתמודדות שלה.

לפני כל משחק מודיעה אתלטיקו בילבאו, באופן פורמלי לשופטי המשחק "מספר 14 לובשת מכשיר שמיעה חיצוני". רוב השופטים מסתפקים בהודעה הרשמית ואילו אחד השופטים בעונות הראשונות שלה בלה ליגה החליט לבדוק באופן אישי ודרש לראות את מכשיר השמיעה של אריאזה המחובר לאוזניה ומתחבא מאחורי שערה הארוך. שופט אחר תהה איך הוא ידע אם היא באמת כבדת שמיעה. מאמנה של אריאזה ענה לו בפשטות "אם תשרוק לאופסייד והיא תמשיך לרוץ קדימה, אז תדע שהיא כבדת שמיעה."

בכל פעם שאריאזה עולה על כר הדשא במגרשי הכדורגל בלה-ליגה היא מוכיחה שניתן להתמודד ולהתגבר על מגבלות וקשיים רבים. למרות שהיא נולדה כבדת שמיעה, היא לא מוותרת לעצמה ודורשת שלא יתייחסו אליה באופן שונה, וכיום היא ממוקמת היטב בדרכה להגשים את שאיפותיה כשחקנית כדורגל מקצוענית. המטרה הבאה שלה תהיה להצליח להבטיח את מקומה בסגל ספרד ולהפוך לשחקנית כבדת השמיעה הראשונה שמשחקת בגביע העולם לנשים.