משרד החינוך והרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) פרסמו הערב (ראשון) את נתוני מבחני המיצ"ב לשנת הלימודים תשע"ח – 2018. אחד הממצאים המרכזיים שעולים מהמיצ"ב הוא התרחבות הפערים בין דוברי העברית לדוברי הערבית בתחום לימודי האנגלית לאחר שבע שנים של צמצום פערים בין המגזרים. לעומת זאת, בקרב דובר העברית נרשם בחלק מהמבחנים צמצום פערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי שונה. בתחום ההישגים הלימודיים נרשמה מגמה מעורבת ובאקלים הבית ספרי נתוני האלימות הראו מגמה של יציבות.

ניתוח הנתונים של ההישגים הלימודיים מצביע על עליות בחלק מהמקצועות ובתוכם פרויקט הדגל של שר החינוך, מקצוע המתמטיקה בו נבחנו תלמידי כיתות ח', שפת אם עברית לכיתות ח', שפת אם ערבית לכיתות ח' ושפת אם ערבית לכיתות ה'. לצד העליות הללו נרשמה יציבות בהישגים במבחנים בשפת אם עברית לכיתות ה' ואנגלית לכיתות ח'. במבחנים במדע וטכנולוגיה לכיתות ח' חלה ירידה דווקא.

תלמידי ישראל נמצאים בכיוון הנכון – אנו רואים עלייה מתמדת במרבית התחומים, לצד צמצום הפערים בין תלמידים מרקע סוציו אקונומי חזק לתלמידים מרקע חלש יותר בקרב התלמידים דוברי העברית

ברמת הפערים בין מגזרי השפה, מציינים בראמ"ה שהם נותרו דומים או התרחבו. בקרב תלמידי כיתות ח' במקצוע אנגלית הפער התרחב ב-11 נקודות (46 נקודות בתשע"ח לעומת 35 נקודות בתשע"ז). במתמטיקה לא חל שינוי משמעותי בפער ההישגים (40 נקודות בתשע"ח לעומת 37 נקודות בתשע"ז), וכך גם במדע ובטכנולוגיה (21 נקודות בתשע"ח לעומת 16 נקודות בתשע"ז). במשרד החינוך הגיבו לממצאים והודיעו שבעקבות הפערים המשרד יחל לעבוד עם מודל התקצוב הדיפרנציאלי שמטרתו להעניק תוספת משמעותית של שעות טיפוח לתלמידי השכבות הסוציו-אקונומיות המוחלשות. לפי הפרסום, המשרד "ייבחן לעומק את הנסיבות שהובילו לבלימת הצמצום אל מול מפת המשאבים שמנהל המשרד".

אל מול המגמה השלילית בין המגזרים, בראמ"ה ציינו את מגמת צמצום הפערים בין תלמידים מרקע סוציו-אקונומי שונה בקרב דוברי העברית. במתמטיקה לכיתות ח' נרשם צמצום של 13 נקודות (85 נקודות בתשע"ח לעומת 98 נקודות בתשע"ז); בעברית לכיתות ח' נרשם צמצום של 12 נקודות (58 נקודות בתשע"ח לעומת 70 נקודות בתשע"ז); במדע וטכנולוגיה ח' נרשם צמצום של 14 נקודות (75 נקודות בתשע"ח לעומת 89 נקודות בתשע"ז); באנגלית ח' נרשם צמצום של 10 נקודות. "בשפת-אם עברית ובמתמטיקה נרשם צמצום רצוי בפער בעקבות עליות בהישגי תלמידים מרקע נמוך, ואילו באנגלית ובמדע וטכנולוגיה נרשם צמצום לא רצוי בעקבות ירידה בהישגי תלמידים מרקע גבוה. במשרד מברכים על צמצום הפערים במתמטיקה ובעברית, אך יבחנו את הסיבה לירידה בהישגים של תלמידים מרקע גבוה", נמסר.

תלמידים בבית ספר תיכון, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: רוי אלימה / פלאש 90).

בתחום האקלים הבית ספרי, חלק בשאלון המיצ"ב שבה לבחון את סביבת הלימודים, תחושת המוגנות של התלמידים, סוגיות ערכיות וכו', נרשמה יציבות ברוב השאלונים. במדד מעורבות באירועי אלימות ביסודי נרשמה יציבות (תשע"ח: 9% לעומת תשע"ז: 10%), כך גם בחטיבת הביניים (תשע"ח: 8% לעומת תשע"ז: 9%) ובחטיבה העליונה (תשע"ח: 7% לעומת תשע"ז: 8%). אל מול זה ראמ"ה מציינים שנרשם שיפור בדיווחי התלמידים על אירועים של ונדליזם בבתי הספר. ביסודי חלה ירידה של 5% (תשע"ח: 22% לעומת תשע"ז: 27%), בחטיבת הביניים ירידה של 9% (תשע"ח: 36% לעומת תשע"ז: 45%) ו- 12% ובחטיבה העליונה (תשע"ח: 35% לעומת תשע"ז: 47%).

ממצא מעניין שעולה מדו"ח האקלים מראה שלפי דיווחי התלמידים קיים שיח פוגעני כלפי קבוצות שונות של תלמידים – שיעורי המדווחים על היעדר סובלנות כלפי האחר והשונה עומדים על 25%-8% בשכבות ז'-י"א, ועל 15%-5% בשכבות ה'-ו'. נראה כי התופעה הנפוצה ביותר (מעל 20%) היא שפה פוגענית בשל מראה חיצוני בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות ושפה פוגענית כלפי בני לאום אחר וכלפי מי שמחזיק בדעה פוליטית אחרת בחטיבות העליונות.

הפערים באנגלית בין המגזר הערבי למגזר היהודי לא הצטמצמו, לאחר שבשנים האחרונות התקדמנו בכיוון הנכון ולכן הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד לבחון מה גרם לכך ולגבש המלצות לפעולה בהתאם

בראמ"ה התייחסו השנה בשאלוני האקלים גם לשאלת סוגיות מוסריות וערכיות בזמן הלמידה, בין היתר נשאלו התלמידים אם במהלך הלימודים הם עוסקים בדילמות כמו: אחריות אישית, סולידריות וצדק חברתי. 75% מקרב תלמידי היסודי העידו כי במסגרת לימודיהם משולבות סוגיות אלו, זאת לעומת רק 59% מקרב תלמידי חטיבת הביניים ורק כחצי מתלמידי החטיבות העליונות (55%). בנוסף לכך, בראמ"ה בדקו את היקף ההוראה והלמידה בהערכה איכותנית (כגון עבודות חקר, למידה משותפת של תלמידים וכו') בבתי הספר השונים וגילו שבשנים האחרונות לא חל שינוי במגמת הלימודים במסגרת ההוראה והערכה האלטרנטיבית שנכנסו למערכת החינוך בתקופת כהונתו של שי פירון כשר חינוך (תוכנית למידה משמעותית). בבתי הספר היסודיים לא חל שינוי (תשע"ח: 77% לעומת תשע"ז: 77%) וכך גם בחטיבות הביניים (תשע"ח: 61% לעומת תשע"ז: 59%) ובחטיבות העליונות (תשע"ח: 55% לעומת תשע"ז: 53%).

"תלמידי ישראל נמצאים בכיוון הנכון – אנו רואים עלייה מתמדת במרבית התחומים, לצד צמצום הפערים בין תלמידים מרקע סוציו אקונומי חזק לתלמידים מרקע חלש יותר בקרב התלמידים דוברי העברית" אמר שר החינוך, נפתלי בנט. "עם זאת", הוסיף "הפערים באנגלית בין המגזר הערבי למגזר היהודי לא הצטמצמו, לאחר שבשנים האחרונות התקדמנו בכיוון הנכון. לצערי, המגמה החיובית הזו נעצרה השנה, ולכן הנחיתי את גורמי המקצוע במשרד לבחון מה גרם לכך ולגבש המלצות לפעולה בהתאם".

שר החינוך נפתלי בנט ומנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב בהצגת תוצאות המיצ"ב ב-2017 (צילום: מרים אלטשר/ פלאש 90)

"נתוני המיצ"ב של השנה האחרונה מצביעים במרבית המקצועות על עליות בהישגים" מסר מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב. "לצד זה הם מצביעים על צמצום הפערים בתוך המגזר דובר העברית בין התלמידים הבאים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לבין אלה הבאים מרקע חלש יותר. למרבה הצער, לא ראינו את המשך צמצום הפערים שנרשם בין דוברי העברית לדוברי הערבית במהלך השנים האחרונות. אנחנו נשב על המדוכה כדי לנתח לעומק את הנתונים ואת הגורמים שהובילו לעצירת המגמה החשובה שנוצרה".

עיתון 'דה מרקר' חושף כי השנה היה ריבוי מקרים של מנהלים שבמטרה לשפר את ציוני בית הספר החריגו תלמידים ופטרו אותם מהמבחן בטיעונים כי מדובר בתלמידים עם לקויות למידה או תלמידי חינוך מיוחד. לפי העיתון התופעה נפוצה בעיקר בחינוך היסודי הממלכתי-דתי וביתר שאת במקצועות ששר החינוך נפתלי בנט מקדם: מתמטיקה ומדעים.

בהסתדרות המורים הגיבו לפרסומים וגיבו את מנהלי בתי הספר תוך הגדרת הטענות כ"הזויות לחלוטין" וטענו כי מנהלי בתי הספר ערכיים הפועלים מתוך תחושת שליחות. "מבחני המיצ"ב הם משימה שהועלתה ומוכתבת למנהלים על-ידי משרד החינוך והם פועלים בהנחייתו בלבד, בנוסף למשימות אחרות. כל המנסה לטעון אחרת עושה עוול למנהלות ולמנהלים", נמסר בהודעה.

מבחני המיצ"ב החיצוני נערכו בחודשים מרץ-מאי 2018 והשתתפו בהם 61,544 תלמידים מ-784 בתי ספר. המבחנים מודדים שלושה תחומים: הישגים לימודיים של התלמידים, פערים לימודיים בין שכבות אוכלוסייה ומגזרים שונים ואקלים בית ספרי.