תארו לכם עולם ללא סניפי בנקים, עולם שבו כל המידע וניהול הכספים זורם ברשת ומנהלת בנק ווירטואלית מופיעה על הצג שלכם כל בוקר, ושואלת במה היא יכולה לעזור היום. זה יכול להיות עולם נהדר וככל הנראה כך גם יהיה מתישהו, אבל נכון להיום הבנקים "מסתתרים" מאחורי שירותי הדיגיטל במטרה אחת בלבד – לצמצם עלויות.

לא המעבר לעולם הדיגיטלי הוא הסיבה שבנק הפועלים החליט לסגור את דלתותיו של סניף הבנק היחיד שפועל ביישוב קריית עקרון. לא זו הסיבה שהוא החליט להטיל גזר דין על גורלם של תושבי היישוב הוותיקים. אותו בנק הפועלים, שמשקיע מיליונים במיתוג "להיות ראשון זה מחייב" ואותו בנק שעומד מאחורי מיתוג "יום המעשים הטובים", זה גם אותו הבנק, שברגע האמת הוכיח שהוא לא מחויב לא למעשים טובים ולא לאזרחי המדינה או לייתר דיוק – לאזרחי המדינה החלשים. אותם הוא לא "סופר", רק את הכסף. זו האמת, זו הסיבה.

להיות ראשון זה מחייב

כשאני אומר אזרחי המדינה החלשים, אני מדבר על אותם אנשים "פשוטים", שמתגוררים על גבול האזור הדרומי של מדינת גדרה-חדרה. על אותם אזרחים שקופים, שלא מעניינים את בנק הפועלים כי הם לא כלכלים, כי הם אולי קצת "מיושנים". אז אני רוצה להזכיר לבנק הפועלים ש"להיות ראשון זה מחייב", לא רק בהשקעה בפעולות תדמית חברתיות אלא בביצוע פעולות חברתיות, גם אם זה עולה לו כמה גרושים. זה חלק משירות לציבור ויותר מכך- זה חלק מ"לספור" את האזרחים החלשים כי אזרחי מדינת ישראל לא צריכים להימדד לפי יכולתם הכלכלית או הטכנולוגית, אלא לפי היותם בני אדם עם צרכים בסיסים.

את בנק הפועלים זה לא מעניין

למה לתושבי קריית עקרון לא מגיע סניף בנק? על מה הם נענשים? למה יישוב המונה 11 אלף איש, כשליש מהם מבוגרים, צריכים לשבור את הראש איך להגיע לערים מרוחקות כדי לבצע פעולות חיוניות להישרדותם הכלכלית?

את בנק הפועלים זה לא מעניין. לא מעניין אותם הוותיקים, לא המבוגרים יוצאי הקהילה האתיופית ולא מה יעלה בגורלם. בנק הפועלים סופר את הכסף, ותחת תירוץ עלוב של "עולם דיגיטלי", הוא מפקיר את הדור הוותיק, את תושבי הפריפריה, את העולים, את החלשים. ובואו נגיד את האמת – בנק הפועלים עוד רחוק מלהיות דיגיטלי. בדומה למיתוג "הראשון", גם "הדיגיטלי" הוא רק עניין של מיתוג. לא של מעשים. בקריית עקרון ישנה אוכלוסיה שורשית ותיקה וערכית, המאופיינת בערבות הדדית וזוהי הדוגמא הטובה ביותר לכך, אנו רואים את הדור הצעיר ביישוב נרתם כעת לעזרת הדור הותיק ולמצוקותיו.

מזמינים את שר האוצר החברתי להצטרף למאבק

מדברים אתנו על נטל כלכלי, על צדק חברתי, על העלאת מחירי החשמל ויוקר המחייה – ואנחנו מדברים אתכם על מוצר צריכה בסיסי וקיומי – ניהול הכספים של משפחה בישראל.

אומנם קריית עקרון היא מועצה קטנה, אבל החלטנו להשמיע קול גדול בשם אותן אוכלוסיות חלשות. בחודשים האחרונים יצאתי למאבק למען הגיל השלישי והעולים ביישוב, פניתי לשר האוצר, למפקח על הבנקים ולנגידת בנק ישראל. הקמתי "מערך לחימה חברתי" מול מעצמת בנק הפועלים, ונחשו מה?

אף אחד לא התרגש, אף אחד לא קם בבוקר ואמר לעצמו "בוא נעזור לתושבי קריית עקרון הוותיקים ולעולים". אבל יש לי תחושה ששר האוצר, שחרט על דגלו את הצדק החברתי, עוד יצטרף למאבק הצודק הזה. בינתיים, הבנק עשה טובה ונאות לקבוע לי פגישה עם מנהל מחוז דרום. עשרות שנים תושבי קריית עקרון הגיעו לסניף הבנק שלהם, תחזקו את כלכלת המשפחה מול אותם אנשים שמכירים אותם, שיודעים את מצבם, שרואים את משכורות עבודת הכפיים שהם מביאים הביתה. מחר בבוקר הם יישארו לבד, שכחו אותם בבית ושום אפליקציה לא תוכל לעזור להם.

עוד לא אמרתי נואש, לא הרמתי ידיים. במקביל לשיחות עם הבנק ולניסיון לרתום את שר האוצר, אני מנסה לאתר את הבנק "הצדיק", שכן יהיה מוכן לפתוח סניף בקריית עקרון, שכן רואה את עצמו מחוייב לחלשים. דבר אחד אני מבטיח – ביום שבו לוותיקי קריית עקרון לא יהיה סניף בנק לצעוד אליו, אנחנו נצית את אש המאבק בכל רחבי הארץ, ולא יהיה קשיש אחד שיסגרו עליו שוב את הדלת.

ככה מתנהג הבנק האחרון

הכי עצוב הוא, שבמשך שנים נהנה הבנק ממונופול ביישוב, ועכשיו כשלא מתאים לו – הוא מפנה גב לתושבים הנאמנים, וטורק להם את הדלת בפרצוף. ככה לא מתנהג הבנק "הראשון", ככה מתנהג הבנק האחרון במדינת ישראל.

אני קורא להנהלת בנק הפועלים לקחת את האחריות, להודות על הטעות ולהנהיג מדיניות חברתית אמיצה וצודקת. תפתחו לתושבי קריית עקרון את דלתות סניף הבנק היחיד שפועל ביישוב.

הכותב הוא חובב צברי, ראש מועצת קרית עקרון