חברי ועדת השרים לענייני חקיקה אישרו אתמול (שלישי), בסבב טלפוני, את הצעת החוק לפיזור הכנסת. ההצעה תגיע היום למליאת הכנסת, שם תאושר בקריאה ראשונה, שנייה ושלישית. זאת לאחר שאתמול הסכימו ראשי מפלגות הקואליציה על הקדמת הבחירות הכלליות.

שבוע אחרי שתאושר הצעת החוק, ביום רביעי הבא, תצא הכנסת לפגרת בחירות. ראשי הסיעות בקואליציה ובאופוזיציה סיכמו יחד עם יו"ר הכנסת יולי אדלשטין כי הבחירות יתקיימו ב-9 באפריל 2019, לאחר שסברו כי זהו המועד המוקדם ביותר לקיומן. "כהונת הכנסת ה-20 התאפיינה באלימות מילולית", אמר אתמול אדלשטין, "נקווה שמערכת הבחירות לכנסת ה-21 לא תהיה כזו, ותתאפיין בענייניות ולא בניסיון לתקוף את היריב".

דובר ראש הממשלה מסר בתום הפגישה, שנערכה בכנסת, כי "מתוך אחריות תקציבית ולאומית החליטו ראשי מפלגות הקואליציה, בהסכמה ופה אחד, לפזר את הכנסת וללכת לבחירות חדשות בתחילת אפריל לאחר קדנציה של ארבע שנים מלאות. השותפות בכנסת ובממשלה תימשך גם בתקופת הבחירות".

ההחלטה על הקדמת הבחירות התקבלה לאחר תקופה הפכפכה שבה הקואליציה הנוכחית נאלצה להתמודד עם מכשולים רבים. זאת מאז שפרשה ממנה לפני כחודש ישראל ביתנו, כשהיא נאלצת לשרוד עם רוב דחוק של 61 חברי כנסת, דבר שהקשה על פעילותה.

ההחלטה התקבלה היום גם על רקע ניסיונות הקואליציה האחרונים להעביר את חוק הגיוס, ולאור הסירוב של מפלגות האופוזיציה יש עתיד וישראל ביתנו לתמוך בו. יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד מסר מוקדם יותר: "גמרנו לחכות. גמרנו להיות פראיירים שלהם. מפלגת יש עתיד תצביע נגד חוק הגיוס. נלך לבחירות. אחרי הבחירות, ממשלה בראשותי תעביר את חוק הגיוס בלי קומבינות ובלי רמאויות".

גם בישראל ביתנו שפרשה באחרונה מהקואליציה הודיעו מוקדם יותר כי הם שוקלים להתנגד לחוק בשלב זה. הסיבה להתנגדות מצד שתי המפלגות היא החשש מפני "דיל" שהושג בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין המפלגות החרדיות, לפיו החוק לא ייושם בפועל ואף אולי יתוקן בהמשך, כולל האפשרות שיוחזרו קנסות שיוטלו על חרדים בגין אי גיוס. בליכוד מכחישים שהושגו הבנות כאלו. לאור ההתנגדויות הללו, לקואליציה היה קשה מאוד להעביר את החוק.