שר התחבורה ישראל כץ סייר ביום שני השבוע באתר נמל המפרץ החדש בחיפה שבנייתו מתרחשת בימים אלו, ביחד עם ראש העיר יונה יהב. מדובר באחד הפרויקטים הגדולים ביותר בישראל בתחום התשתיות. הבנייה צפויה להסתיים בשנת 2021 והיקף ההשקעה בבינוי הוא 3.98 מיליארד ש"ח, שיועברו לקבוצה הזוכה במכרז הבינוי בראשות חברות אשטרום שפיר. תפעול הנמל ניתן גם הוא במכרז לחברה פרטית, בו זכתה חברת SIPG מסין בשנת 2015. נמל המפרץ הוא חלק מהרפורמה בנמלי ישראל ששלב א' שלה התרחש בשנת 2005 ובו הופרדה רשות הנמלים לחברת נמלי ישראל המחזיקה בשטח הנמלים, ולחברות ממשלתיות חדשות שקמו לצורך התפעול של נמל חיפה, נמל עכו ונמל אילת שבינתיים הופרט.

נמל חיפה הקיים צילום: פלאש 90/ יעקב נחומי

נמל חיפה הקיים צילום: פלאש 90/ יעקב נחומי

בתום הסיור, הודיע השר כ"ץ על היתרונות הצפויים לדעתו כתוצאה מהפרויקט: "אנחנו בונים בחיפה ובאשדוד שני נמלים חדשים. נמל ליד נמל זו תחרות שתשביח את שני הנמלים, תגרום להורדת מחירים, שיפור השירות והגדלת נפח הפעילות. הנמל הקיים ישודרג בדיוק כמו שהבטחתי ויהיה באותה הרמה של הנמל החדש. הנמל יחובר לרכבת העמק ההיסטורית שמתחילה לעבוד באוקטובר השנה. אני אחתום על צו שכל התובלה מנמל חיפה מזרחה תהיה רק דרך רכבת העמק. זאת אומרת שהנמל הקיים הולך להגדיל את נפח הפעילות שלו בצורה משמעותית. זה יהיה השער למזרח ואני אישית אפקח על כך שהמחירים יהיו אטקרטיביים, ושזה יהיה גשר יבשתי למזרח, לירדן ולמדינות המפרץ. זה מחולל צמיחה בצורה מאוד משמעותית, לאירופה, אסיה וישראל. זו כבר לא תיאוריה, זה הולך לקרות. אנחנו הולכים לייצר אפשרות לירדנים והטורקים לאסוף את הסחורות מאזור בית שאן למדינותיהן. כמו כן לא יהיה יותר אחסון חומרים מסוכנים ומזהמים מעבר לתפעול לוגיסטי רגיל".

גם ראש העיר חיפה, יונה יהב צופה שהקמת הנמל החדש תתרום לפיתוח העיר: "הקמת נמל המפרץ תמצב את מעמדו של הנמל הצפוני ותמנף את הכלכלה בצפון הארץ. חיזוקו של מטרופולין חיפה הודות לפעולות ההיסטוריות שמוביל משרד התחבורה בהובלתו של השר כ"ץ ופרוייקטים ובהם רכבת העמק ונמל המפרץ יניבו פירות עוד שנים רבות, יבססו את כלכלת העיר וימצבו את חיפה כמטרופולין של הצפון.״

נמל חיפה הקיים צילום: פלאש 90/ יעקב נחומי

נמל חיפה הקיים צילום: פלאש 90/ יעקב נחומי

מי צריך נמל חדש?

נמל המפרץ החדש נבנה ליד נמל חיפה הישן, ובמקביל לנמל החדש באשדוד, שאף הוא הולך ונבנה לצד הנמל הקיים. בניית נמלים חדשים בהשקעה של מיליארדים תייצר לישראל קיבולת עצומה של מטען ליבוא וליצוא, הרבה מעבר להיקף הסחר הקיים. נמל חיפה, שבממוצע פורקים בו כ-30 מכולות בשעה, הצליח ביולי 2015 לפרוק מכולות בקצב של 75 לשעה תוך שימוש בשישה עגורנים במקביל. היקף הניצולת של כושר התובלה של נמל חיפה מוערך בפחות ממחצית הפוטנציאל של הנמל במצבו הקיים. נשאלת השאלה מה מצדיק את ההשקעה האדירה בפיתוח הנמל, המושטת על חברת נמלי ישראל – חברה ממשלתית – שמקורותיה הם בעצם כספי ציבור.

אמנון פורטוגלי, חוקר ממכון ון ליר: "בחיפה תכניות נמל המפרץ הן ממש ליד שכונות המגורים בקריית חיים וזה עלול להטיל עליהן עומס גדול של זיהום ממשאיות, פקקים ורעש ולפגוע בחופי הרחצה."

מלשכתו של השר כ"ץ הוסיפו כי "נמל חיפה הקיים הינו נמל יעיל זוכה פרסים, אך למרות זאת התוספת של נמל המפרץ תוכל לצמצם את המתנת האוניות לפריקה ובכך להקטין את הוצאות המשק באופן משמעותי על תובלה ימית ביצוא וביבוא. החברה הסינית שנבחרה לתפעל את הנמל עתידה ליצור בדפוסי הפעילות המוכרים לנו על ציר דרך המשי פרוזדורים יבשתיים מחיפה מזרחה לשווקים חדשים לכלכלה הישראלית ובכך עתידה ליצור תנופה בתנועת האוניות מסין ואליה. ההסכם עם החברה הסינית, מחייב אותם להעסיק עובדים ישראלים בהיקף של לפחות 90% מכח העבודה בנמל. זכותם הבסיסית של רוב עובדי החברה שיהיו ישראלים הינה להתאגד ובשום אופן איננו נגד התאגדות שכזאת."

עינת קאליש, חברת מועצת העיר חיפה רותם. צילום: יח"צ

עינת קאליש-רותם, חברת מועצת העיר חיפה. צילום: יח"צ

חשוב לציין שמרבית העסקים בישראל מחוייבים לכך ש-100% מעובדיהם יהיו מקומיים, והרשות שניתנה לחברה הסינית להעסיק עשירית מהעובדים לא מישראל עלולה ליצור כח נגדי שיקטין את כושר המיקוח של העובדים הישראלים ואת כוחו של הוועד שהם עשויים להקים. הדבר תלוי בעיקר בהרכבן וחשיבותן של המשרות של אותם עובדים זרים, אותם יהיה קשה לאגד ביחד עם עובדי הנמל הישראלים. כך או כך, משקלם הכלכלי של העובדים בנמל החדש צפוי להיות נמוך יחסית, מפני שנמל מודרני מבוסס מראש על רמה גבוהה יותר של אוטומציה ומספר העובדים שיועסקו בו יהיה קטן מהמקובל בנמלים הקיימים בארץ ביחס לתפוקה.

"לא הייתי מגדיר את הנמל החדש כצורך חיוני למדינה, אך זהו כנראה צורך קרוב לכך", אומר אמנון פורטוגלי, חוקר ממכון ון ליר. לדבריו, התובלה הימית מתאפיינת במעבר מדורג לאניות ענק הזקוקות לנמל מים עמוקים, שאין כיום בישראל. לולא יוקם נמל חדש, האניות הגדולות יכולות לפרוק באלכסדריה או ביוון, ומשם הסחורה תועבר באניות קטנות יותר לישראל. מהלך כזה מייקר את עלות התובלה ולכן כדאי לבנות נמל מים עמוקים בישראל. "באשדוד הנמל נמצא ממילא רחוק משכונות מגורים ולכן גם בניית נמל חדש בצמוד אליו היא מהלך הגיוני. בחיפה תכניות נמל המפרץ הן ממש ליד שכונות המגורים בקריית חיים וזה עלול להטיל עליהן עומס גדול של זיהום ממשאיות, פקקים ורעש ולפגוע בחופי הרחצה. היקפי היבוא והיצוא של ישראל וגם של ירדן ביחד לא מצדיקים בניית שני נמלי מים עמוקים חדשים בישראל. שיפוץ הנמל הותיק אולי יכול להעמיק אותו, אך לא ברור האם אניות גדולות אכן יוכלו להיכנס ולצאת אליו בגלל האורך שלהן. בנוסף מחירי התובלה הימית הם תנודתיים מאוד, ובהשוואה אליהם, החיסכון שהנמל החדש ייצור הוא לא כל כך משמעותי".

ומה עם התושבים ?

עינת קאליש-רותם, חברת מועצת העיר חיפה מסיעת "חיים בחיפה" מהאופוזיציה חושבת שבניית נמל המפרץ איננה בהכרח החלופה הנכונה לתושבי העיר, לדבריה: "הרחבת נמל התעופה הקטן של חיפה, לשדה תעופה מעט יותר גדול הייתה יכולה לתרום לפיתוח תעשייה לא מזהמת של מטוסים קלים שיביאו תיירים מאירופה. בניגוד להצהרות העירייה, חברת יפה-נוף (חברה בבעלות עיריית חיפה, א.ר.) הצהירה כי נמל הפרץ יכלול בתוכו גם נמל דלקים, והגברת הפעילות הפטרוכימית (זיקוק והובלה של דלקים מוזקקים ולא מזוקקים) באיזור שסובל גם כך מתחלואה ומזיהום היא החלטה בעלת השלכות קשות על התושבים. תוכנית הרחבת נמל התעופה הייתה תכנית הדגל של ראש העיר לשעבר עמרם מצנע, וההחלטה על בניית נמל המפרץ לא נבחנה כראוי מול חלופות כלכליות וסביבתיות אחרות".