חוק איסור צריכת זנות אושר אתמול (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית בוועדת חוק, חוקה ומשפט, בראשות ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי). במקביל לאישור החוק, הציגה בוועדה מנכ"לית משרד המשפטים, אמי פלמור, תכנית בין-משרדית לשיקום וטיפול באוכלוסיית הנשים בזנות, וחינוך כנגד צריכת זנות. התכנית תזכה לתקציב של 90 מיליון שקלים, במהלך שלושת השנים הקרובות (2019-2021). עם זאת, טרם אושר התקציב אותו ביקשה המשטרה לצורכי אכיפת החוק.

לצד חברות הכנסת, אנשי המקצוע, הטיפול והמשטרה, עשרות נשים בזנות הגיעו לדיון על מנת להשמיע את קולן ודעתן על החוק. חלקן הגיעו דרך מעברים – שינוי בר קיימא לקהילה הטרנסית', שהודיעה על התנגדותה לחוק, וחלקן באופן עצמאי. לאורך הכתבה משובצים דבריהן החשובים.

הקנס עלה, צרכני הזנות לא יאסרו

בדיון היום, שונה גובה הקנס אותו יקבלו צרכני זנות הנתפסים בפעם הראשונה, מ-1,500 שקלים כפי שהוצע בהצעת החוק הממשלתית, ל-2,000 שקלים. הקנס עבור מי שייתפס לאחר צריכה חוזרת של זנות, עלה ל-4,000 שקלים, במקום 3,000. על פי הצעת החוק, הקנס יוטל על מי שנתפס צורך זנות, או נמצא במקום שמשמש לעיקרו עבור צריכת זנות, אלא אם הוכח כי שהה שם שלא לצורך צריכת זנות.

דבריהן של נשים בזנות שהגיעו לדיון לקראת קריאה שניה ושלישית של החוק לאיסור צריכת זנות

לפי הצעת החוק, ייקבע איסור על צריכת זנות כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים. במהלך חמש שנים אלו, יתקיים מחקר שילווה את החוק, ויאפשר לקבוע בתום הוראת השעה, האם ראוי להפוך את החוק לחוק קבע. החוק ייכנס לתוקף שנה וחצי לאחר אישורו הסופי במליאת הכנסת, על מנת לאפשר תקופת הערכות אליו.

העונש המרבי לעבירה יהיה קנס בסכום של כ-75,000 שקלים ולא מאסר. כמו כן לפי הנוסח שאושר בוועדה – העבירה תהיה עבירה מינהלית ו"דרך המלך" לאכיפתה תהיה בהטלת קנס מינהלי בסך 2,000 ₪, ו-4,000 ₪ בעבירה חוזרת. העמדה לדין פלילי תהיה אפשרית אף היא בנסיבות המצדיקות זאת, לפי הנחיות שתקבענה על-ידי גורמי התביעה. מוצע כי השרים יקבעו באישור ועדת החוקה, אמצעים ענישה חלופיים, כגון סדנה טיפולית-חינוכית, שבהם יחויב מי שעבר את העבירה, במקום תשלום הקנס או חלקו.

אישור החוק לאיסור צריכת זנות ותכנית ממשלתית לשיקום. חברי הכנסת ניסן סלומיאנסקי, עליזה לביא, שולי מועלם רפאלי ומנהלת המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, עו"ד ניצן כהנא
(צילום: עזרא גבאי)

90 מליון שקלים בשלוש שנים

בפתח הדיון, אמר ח"כ סלומינסקי כי "אנחנו צריכים לעסוק הרבה מאוד בנושא השיקום, ובאפשרויות לחזור ולהתפרנס באופן רגיל. לצורך זה מנכל"ית משרד המשפטים קיבלה על עצמה לדאוג לתקציב. אמרתי שאני לא רוצה לסגור את החוק לפני שאני יודע שיש תקציב. עכשיו אני יודע שיש לנו תקציב מכובד. בלי זה לא היינו מעבירים את החוק" .

פלמור אמרה עם הצגת תכניות השיקום, 30 מליון שקלים בשנה למשך שלו שנים, כי "משרד המשפטים לאורך כל הדרך התעקש שהתהליך צריך להיות מלווה בתקצוב, שיקום, מניעה. עשינו מאמץ מאוד משמעותי, מכיוון שאני חושבת שמצב החירום הוא לטפל ולתת מענים ולשקם. הסוגיות של אכיפה יזומה  על ידי המשטרה – הן פעולות שיכולות לחכות לשלב הבא. המשטרה כדרכה הציגה תכנית גרנדיוזית, ואחרי שאיבדתי את ההכרה, הבנתי שאין סיבה להתעסק בזה עכשיו. אנו יוצאים עם חוק שאמור להכנס לתוקפו עוד שנה וחצי. זה נתן לנו מרחב נשימה. ומצד שני – אגף תקציבים הבטיח לנו סכום כסף מסוים. ניסינו להבין איך אפשר להביא את החוק הזה תחת הנומרטור. דרישת המשטרה היא מאוד מורכבת – תקנים וכסף. לא עסקתי בה ולא נעסוק בזה. הממשלה הבאה שתקום – אם תרצה, תתכנס, ותחליט. בשלב זה – אין לנו ציפיות מהמשטרה בהקשר זה".

דבריהן של נשים בזנות שהגיעו לדיון לקראת קריאה שניה ושלישית של החוק לאיסור צריכת זנות

נציגת משרד הרווחה אמרה על כך כי, "ההסכם כרגע הוא שמשרד הרווחה יקבל 21 מיליון שקלים בבסיס התקציב לצורך שיקום. זאת בשורה חשובה, והיא תאפשר לנו להערך לכניסת החוק במועד. יחד עם זאת – זה לא ההיקף שרצינו. חשוב לנו להגיד שכרגע זה לא ההיקף שסברנו שצריך".

יותר משנה וחצי הערכות?

נציגת משרד המשפטים ביקשה בדיון לאפשר דחייה נוספת עד כניסת החוק לתוקף מעבר ל-18 החודשים הקיימים כיום בחוק. סלומינסקי התנגד להצעה זו, ואמר כי "18 חודשים זה די והותר. לא צריכים לעשות את זה. לממשלה תמיד יש את היכולת לחוקק דחייה נוספת אם עולה הצורך בכך. אבל מראש לתת את האופציה הזאת – זה לא טוב. אם מערכת יודעת שיש לה את היכולת לדחות – היא תדחה".

אמיר ליפשיץ, נציג המשטרה בדיון, הציג את העובדה שלמשטרה טרם הועבר תקציב עבור אכיפת החוק. לדבריו: "אנו תומכים בחוק, אבל כמו שלא היה לנו בדיון הקודם תקציב, גם בדיון הזה נושא האכיפה לתחום האכיפה לא הוסדר כלל. המשמעות המעשית היא שבהיעדר תוספת תקציבים לא נוכל לממש את החוק. סוכם בוועדת שרים שבהעדר הסדרה משאבית, הנושא יחזור לוועדת שרים".

ח"כ סלומינסקי הופתע לשמוע טענה זו, ואמר כי "בדיונים הקודמים שהיו, הטיעון היה שאם הולכים על הניסוח הקיים של החוק, אין דרישה לתקציב מיוחד עבור המשטרה. אי אפשר לדבר כאן בשני קולות. אני לא מתכוון לעצור את החוק בגין זה. זה שונה לחלוטין מחלק השיקום".

דבריהן של נשים בזנות שהגיעו לדיון לקראת קריאה שניה ושלישית של החוק לאיסור צריכת זנות

נציגה נוספת מטעם המשטרה אמרה כי "המשטרה תומכת בהצעת החוק כפי שהיא. אנחנו מעלים את סוגית התקציב משום שהיא קיימת. אנחנו צריכים תקציב, ולא קטן, כדי לאכוף את התופעה בכללותה את החזקת המקומות, את הסרסרות, את הסחר. זה לא כתנאי – אלא שככל שהוא לא יוסדר, אנחנו נתקשה באכיפה".

דרך ארוכה

בהמשך, הועלתה ההצעה לבטל את אחד הסעיפים הקיימים כיום בחוק העונשין, הקובע כי בתנאים מסוימים, אישה העוסקת בזנות מהווה מטרד לציבור, וניתן לגזור עליה שנת מאסר. נציגי המשטרה ומשרד המשפטים התנגדו להצעה לבטל סעיף זה כעת. שרית פרץ, נציגת המשטרה, סיפרה כי מאז תחילת שנת 2018, נפתחו 35 תיקים במשטרה כנגד נשים בזנות תחת סעיף המטרד לציבור, "בבדיקה שעשינו ראינו ירידה מאוד משמעותית בתיקים שנפתחו בגין סעיף זה. נפתחו 280 תיקים לפני עשר שנים, ו-35 תיקים בין החודשים ינואר עד אוקטובר 2018. באף אחד מהתיקים הללו לא הוגש כתב אישום. אני חושבת שזה לא העת לבטל את החוק, יהיה נכון לבחון את זה בעתיד. במאזן הדברים צריך להבין שבפעמים מסוימות, באמת הדבר מהווה מטרד. נעשה בבניינים ציבורים, משפחות חשופות ללקוחות הזנות שיש להם התנהלות מסוימת בתוך בניין מגורים. זה שלא מוגש כתב אישום לא מעיד על אכיפה. מעצם החקירה יש התראה".

דבריהן של נשים בזנות שהגיעו לדיון לקראת קריאה שניה ושלישית של החוק לאיסור צריכת זנות

לסיום אמרה פלמור, "אין לנו הנחת עבודה שהחוק יכנס לתוקפו וביום אחד לא תהיה יותר זנות בעולם. אנחנו כן יוצאים מתוך הנחה שהתכנית תייצר תנאים למי שרוצה לצאת מהזנות. היא תייצר תנאים למי שרוצה לצאת, ותיתן מענה הרבה יותר רחב לכל הסוגים השונים והצרכים השונים והמורכבויות בתוך הקבוצה הענקית של נשים וגברים בזנות.".