ההסכם לרפורמה במשק החלב נחתם על-ידי שר האוצר, שר החקלאות וראשי הארגונים החקלאיים במסיבת עיתונאים שכינסו בסוף אוקטובר. במרכז ההסכם הורדת מחיר המטרה אותו משלמות המחלבות לרפתנים, פתיחת השוק לייבוא ומעבר מרפתות קטנות לרפתות גדולות. כביכול מדובר על מהלך שהגיע אחרי משא ומתן קשה ומתמשך. האמת היא שההסכם שנחתם כמעט זהה לזה שעליו סיכמו האוצר והחקלאות לפני שבכלל פתחו במו"מ מול החקלאים.
באותה השעה התכנסו בכפר ויתקין קבוצה של רפתנים שראו בהסכם גזירת מוות לרפת המשפחתית. הם הקימו ועד פעולה ויצאו למאבק בהסכם ונגד התאחדות מגדלי הבקר, הארגון שלטענתם אמור היה לייצג אותם. מאז החתימה על ההסכם, הצטרפו לוועד הרפתנים מאות חברים וביחד הם מנסים בכל דרך לעצור את היישום של הרפורמה. הם כבר היו בדרך לבג"ץ, עד שפתאום ההחלטה על פיזור הכנסת עצרה את הוצאתה לפועל.
במעמד החתימה על ההסכם, חתם שר האוצר גם על הפחתת המכסים על מוצרי החלב. אבל כדי ליישם את שאר חלקי ההסכם נדרשת חקיקה ובאוצר כבר הכינו תזכיר חוק שקובע את מנגנון ההפחתה של מחיר המטרה ופרסמו אותו להערות הציבור. ההצבעה על החוק בקריאה ראשונה הייתה אמורה להתרחש באמצע ינואר והשלמת החקיקה בקריאה שניה ושלישית עד סוף פברואר. ההחלטה על פיזור הכנסת הגיעה, הרפתות ניצלו לעת עתה והרפורמה נתקעה עד מאי לפחות.
הסיפור מסתבך
למשק החלב הישראלי יש צד שלישי: המחלבות. במרץ 2018 המליצה ועדת המחירים במשרד האוצר להעלות את מחירי מוצרי החלב המפוקחים. שר האוצר כחלון לא היה מוכן שעליית מחירים תירשם על שמו וסירב לחתום על הצו. תנובה הלכה לבג"ץ בטענה להפסדים כבדים בתחום מוצרי החלב המפוקחים ודרשה מבג"ץ לחייב את שר האוצר לחתום על העלאת המחירים ושופטי בג"ץ ביקשו מהמדינה להגיב לטענות החברה.
המדינה משכה את תגובתה לבג"ץ. ערב לפני הדיון שהתקיים בתחילת דצמבר, שלח היועץ המשפטי את עמדתו לבג"ץ במסגרתה הוא גורס שניתן לדחות את ההחלטה עד למיצוי תהליך החקיקה של הרפורמה במשק החלב, קרי סוף פברואר. אם אכן מחיר המטרה שמשולם לחלבנים עתיד לרדת, הרי שעתירתה של תנובה מתייתרת. שופטי בג"ץ קיבלו את עמדת היועמ"ש ודחו את המשך הדיון לפברואר. היום כבר ברור שעד סוף פברואר לא תהיה רפורמה, אם בכלל תהיה, ועכשיו שואלים את עצמם כל העוסקים במלאכה – לאן הולכים מכאן?
