לאחר 30 שנה הכריזה היום (רביעי) יפן כי תחזור לציד לוויתנים מסחרי ביולי הקרוב וכן תפרוש מהנציבות הבינלאומית לציד לוויתנים (IWC). ארגוני סביבה וממשלות רבות החברות בנציבות הביעו חשש וזעם רב על החלטת יפן והתריעו מפני מפגיעה ביונקים הגדולים, המהווים נדבך חשוב מאד בשמירה על יציבות הסביבה והמגוון האקולוגי במימי האוקיאנוסים. הפרישה מגבילה את יפן לציד לוויתנים בתחומה בלבד, ומוציא אותה מהתוכנית לציד לוויתנים למטרות "מחקר" במים הבינלאומיים ובאנטרקטיקה.

גופת לוויתן שניצוד במימי יפן מבותרת לצרכים מסחריים. ארכיון (AP Photo/Shuji Kajiyama)

סירה יפנית צדה לוויתנים. ארכיון (Photo by: Photofusion/UIG via Getty Images)

בהודעה שמסר, הכריז מזכיר ממשלת יפן יושיהידה סוגה כי יפן תפרוש ב-30 ביוני מהנציבות הבינלאומית לציד לוויתנים, שמפקחת על האיסור הבינלאומי על הציד לצרכים מסחריים, שהוחל בשנת 1986. בכך פתח את הדרך לחידוש הציד המסחרי בתוך תחומי יפן, זאת לאחר שבספטמבר האחרון, נכשל ניסיונה של יפן להסיר את האיסור בכינוס של הנציבות בברזיל. עוד הוסיף סוגה כי "הנציבות מתמקדת יותר מדי בשימור, ונכשלה בפיתוח תעשיית ציד לוויתנים בת קיימא, דבר שהיה אחד ממטרותיה".

באופן רשמי יפן לא צדה בשנים האחרונות לוויתנים למטרות מסחריות, אך הנציבות הבינלאומית מאפשרת לצוד לוויתנים למטרות מחקר במכסות מוגדרות. בשנים האחרונות צדו ציידים יפנים מעל ל-300 לוויתנים באזור אנטרטיקה שבחצי הכדור הדרומי מדי שנה, מתוכן נקבות רבות בהריון בתואנה של מחקר המדעי. ארגוני סביבה ומדינות רבות התריעו כי "המחקר המדעי" משמש ככסות לציד מסחרי בפועל, כאשר החלקים שלא הולכים למחקר מדעי נמכרים בשווקים. הציד "המחקרי" עורר חיכוכים רבים בין יפן לבין מדינות רבות באזור חצי הכדור הדרומי, בניהן אוסטרליה וניו זילנד שהתנגדו לציד הלוויתנים בקרבם.

הפרישה מהנציבות מוציאה את יפן מהתוכנית למחקר מדעי, בכך סותמת את הגולל על הציד באנטרקטיקה, מוקד משיכה למיני לוויתנים רבים, ובמים הבינלאומיים בכלל, אך מאפשרת ליפן לחזור לציד מחסרי ללא הגבלות, וחסמים בינלאומיים בתוך תחומי המים הטריטוריאליים והכלכליים שלה, דבר המעמיד בסיכון מינים מקומיים של לוויתנים כגון לוויתני מינקי. בהחלטתה מצטרפת יפן לאיסלנד ונורבגיה שפרשו מהנציבות וחזרו לציד מחסרי, והחשש הוא כי מדינות נוספות כגון רוסיה, דנמרק ייפרשו גם הן מהנציבות וישובו לציד מסחרי.

ציד לוויתנים על גבי אונית ציד לוויתנים לצרכי "מחקר" 'יושאין מארו' (צילום: Kate Davidson/ Greenpeace)

צלצל לציד לוויתנים על גבי אונית ציד לוויתנים לצרכי "מחקר" 'יושאין מארו' (צילום: wdeon / Shutterstock.com)

ההכרזה של יפן עוררה זעם וחשש רב בקרב פעילי סביבה, המודאגים מהשלכותיה. "ההצהרה היום היא צעד מחוץ לקהילה הבינלאומית, ועלולה לפגוע בהגנה הדרושה לשמירה על עתיד האוקיאנוסים שלנו, ועל היצורים המלכותיים הללו", אמר סאם אנסלי מנכ"ל גרינפיס יפן. "ממשלת יפן חייבת  לפעול בדחיפות לשימור המערכות האקולוגיות הימיות במקום לחזור לציד מסחרי".

"האוקיאנוסים ברחבי העולם ניצבים בפני סכנות רבות, כגון עליית החומציות, וזיהום הפלסטיק זאת בנוסף לדיג היתר. כמדינה מוקפת ים, בה אנשים מסתמכים רבות על משאבים ימיים, זה חיוני מאד עבור יפן לפעול אל עבר אוקיאנוסים בריאים. ממשלת יפן נכשלה עד כה בטיפול בבעיות אלה" הוסיפו בגרינפיס יפן.

שרי החוץ, והסביבה של ממשלת אוסטרליה שהתעמתו רבות עם יפן על "הציד לצרכי מחקר" קרוב לתחומה, הגיבו להכרזת יפן, אותה כינו "מאכזבת ביותר" ואמרו כי "אוסטרליה מתנגדת לכל הצורות של ציד מחסרי, לרבות ציד המתקרא 'מחקרי'. אנחנו נמשיך לעבוד בתוך הנציבות כדי לאכוף את האיסור על ציד מסחרי ברחבי העולם" עוד הוסיפו השרים כי הם מברכים על יציאתה של יפן ממימי אנטרקטיקה ומתחומי שמורת הלוויתנים האוסטרלית בה הותר להם לצוד עד כה במסגרת המכסות למחקר מדעי.

ציד לוויתנים נחשב למסורת תרבותית רבת שנים ביפן, שכמדינת איים הסתמכה במשך שנים על לוויתנים כמקור חלבון עיקרי בתזונת תושביה, וכמנוע כלכלי. אולם בשנים האחרונות הצטמצמה משמעותית צריכת בשר הלוויתנים ביפן, וירדה מ-233,000 טון בשנה ב-1962 ל-3,000 טון בלבד ב-2016. לפי נתוני ממשלת יפן, כיום מעסיקה תעשיית ציד הלוויתנים פחות מ-1,000 אנשים. ההתנגדות לאיסור על ציד מסחרי תפסה לאורך השנים היבט פטריוטי, כאשר האיסור נתפס בקרב יפנים רבים ככפייה של ערכים מערביים על התרבות היפנית.

לוויתנים מהווים מין מפתח במערכות אקולוגיות ימיות רבות, ולהידלדלות החדה באוכלוסייה של מיני לוויתנים רבים, טרם האיסור על הציד המסחרי הייתה השפעה רבה גם על המגוון הביולוגי של האוקיאנוסים, ועל אוכלוסיות של דגים, פלנקטון, אצות ועופות ימיים רבים.