פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לפני זמן קצר לביהמ"ש המחוזי כתב אישום נגד טספברהן טספציון (34) בגין רצח סילבנה צגאיי ז"ל בת ה- 12, אינוס קטינה באלימות ותוך גרימת חבלה גופנית, תקיפה בנסיבות מחמירות של בת זוגו לשעבר, אמה של סילבנה, איומים ושיבוש מהלכי משפט.
אזהרה: הכתבה מכילה תיאורים גרפיים של רצח אונס והתעללות
כתב האישום המפורט חושף מסכת קשה של רדיפות, מארבים ואיומים, שנמשכו על פני חודשים, מצד טספציון לבת זוגתו לשעבר ובתה, אותה רצח ואנס בסופו של דבר. אלימות זו אף גרמה למתלוננת, אמה של צגאי, לנקוט באמצעי זהירות כמו החלפת מנעולים ואזהרת שכניה לבניין. בימים הסמוכים לרצח עקב טספציון אחר בת זוגתו לשעבר, פרץ לביתה ואיים עליה. לטענת כתב האישום ההחלטה לרצוח את ביתה סילבנה התקבלה ותוכננה מראש.
על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד רחלי חזן-פלדמן, הנאשם הינו אזרח אריתראי שהגיע לישראל ב- 2010. המנוחה, ילידת 2006, הגיעה עם אימה, המתלוננת, לישראל ב- 2011. בין אפריל 2016 ועד יוני 2018 היה הנאשם נשוי למתלוננת. השניים התגוררו ביחד עם המנוחה בדירה בת"א במשך תקופת נישואיהם. במהלך התקופה, נהג הנאשם באלימות כלכלית ופיסית קשה כלפי המתלוננת, עד אשר המתלוננת החליטה להתגרש ממנו. בסמוך ליוני 2018 התגרשו והנאשם עזב את הדירה.
ממועד הגירושין, ניסה הנאשם לשכנע את המתלוננת, בכל דרך, לחזור לחיות עמו, ללא הצלחה. בשל פחדה מן הנאשם, מאיומיו ומיחסו האובססיבי כלפיה, החליפה המתלוננת את מנעולי הדירה בה התגוררו ואת מנעול הכניסה לבניין, וביקשה משכניה להקפיד לנעול את הדלת ולא להכניס את הנאשם.
מספר ימים לפני אירוע האונס והרצח, החל הנאשם לעקוב אחרי המתלוננת ולארוב לה במקומות שונים- שלושה ימים לפני האירוע, הגיע הנאשם למקום עבודתה ונכנס לאזור המנוחה לעובדים. משהבחינה בו המתלוננת לקחה עמה את המפתחות שלה ועזבה בפחד את המקום; יומיים לפני האירוע, הגיע הנאשם בשעות הערב לדירה, נכנס פנימה ומצא את המנוחה, אשר שהתה בדירה בגפה. הנאשם חיטט במסמכים ובתיק של המתלוננת, נטל עמו מסמכים שונים ויצא מן הדירה לאחר ששכנים התקבצו במקום. כשיצא, התקשרה המנוחה למשטרה; ביום למחרת, ערב לפני האירוע, בסמוך ל- 22:30, ארב הנאשם למתלוננת והמתין לה מחוץ לבניין. כשהמתלוננת הגיעה, היא הבחינה בנאשם האורב לה ברחוב, נכנסה לבניין, נעלה את השער מאחוריה, וסירבה לשוחח עימו חרף הפצרותיו. בסמוך ל- 23:00, הנאשם, ביודעו שהמתלוננת מסרבת לענות לפניותיו, התקשר אליה מטלפון ציבורי, וכשענתה, איים עליה באמרו "אל תדאגי, אני אראה לך, אל תדאגי". בשלב זה גמלה בלבו של הנאשם החלטה לנקום במתלוננת ולגרום למותה של בתה היחידה. בהמשך, נקט הנאשם בשורה של פעולות במטרה למימוש תכניתו לגרום למותה של המנוחה. בין היתר, משך סכומי כסף ניכרים וסגר את מכשיר הטלפון שלו.
ביום למחרת, בסמוך לשעות הצהריים, ביודעו כי המנוחה אמורה לחזור מבית הספר ולהיות בגפה בבניין, הגיע הנאשם לסביבת הבניין. הנאשם טיפס על גג בניין צמוד לבניין בו התגוררו המתלוננת והמנוחה, ושם ארב למנוחה. בסמוך לשעה 15:00 משהבחין הנאשם כי דלת הדירה פתוחה, דילג מעל גג של בניין סמוך ונכנס לבניין ולדירה. עם כניסת הנאשם לדירה החל דין ודברים בינו לבין המנוחה, על רקע כניסתו לדירה ללא רשות יומיים קודם לכן ועל כך שהזעיקה משטרה. הנאשם, במסגרת תכניתו לגרום למותה של המנוחה, חנק את צווארה והפיל אותה למיטה. המנוחה נאבקה בנאשם, שרטה אותו, משכה שרשרת שהייתה על צווארו וקרעה אותה. הנאשם הפשיל את מכנסיה ותחתוניה של המנוחה, התיישב עליה, אחז בכח את ידיה, ואנס אותה. המנוחה בכתה וצעקה על הנאשם שיעזוב אותה, תוך שהיא נאבקת בו ומנסה להדפו. בהמשך, חנק הנאשם את המנוחה בשתי ידיו בחוזקה זמן ממושך עד שהמנוחה חדלה להתנגד. הנאשם כיסה את גופה בשמיכה ויצא מהדירה. לאחר מכן, ועל מנת להבטיח את מותה, לקח הנאשם את מכשיר הטלפון שלה ואת צרור המפתחות שלה, נעל את הדירה והכניסה לבניין, בעוד המנוחה מתבוססת בדמה ויצא מהבניין אל הרחוב.
בסמוך ל- 18:50, משלא יצרה המנוחה קשר עם המתלוננת, ובעקבות איומיו של הנאשם, התעורר חששה של המתלוננת כי הנאשם פגע במנוחה. בעקבות זאת חייגה המתלוננת לטלפון הנייד של המנוחה מספר רב של פעמים. משלא ענתה לה המנוחה התקשרה לחברים קרובים שלה ושאלה האם ראו את המנוחה, וביקשה מהם לבדוק האם המנוחה הגיעה לחוג ולפעילות בהם הייתה אמורה להיות. בהמשך, התקשרה המתלוננת לחברתה וביקשה ממנה לבדוק אם המנוחה בדירה. חברתה של המתלוננת הגיעה לדלת הדירה בסיוע השכנים. החברה והשכנים דפקו על הדלת, שהייתה נעולה, אך לא היה מענה. בסביבות 20:30 התקשרה המתלוננת למעסיק שלה כשהיא בוכה וביקשה ממנו לסיים את העבודה ולחזור לביתה, כשהיא מציינת שהיא חוששת מהנאשם ומכך שעשה משהו למנוחה. בעקבות כך, המעסיק, שדאג לשלומה של המתלוננת, הגיע לאסוף אותה וביקש ללוותה עד לדירה. כשהמתלוננת והמעסיק הגיעו לדירה, הם מצאו את המתלוננת כשהיא מוטלת במיטה, ללא רוח חיים, וסימני אלימות על פניה וגופה.
בהמשך למעשיו של הנאשם המתוארים לעיל, וכדי להעלים ראיות ולשבש מהלכי משפט, זרק הנאשם את התחתונים והמכנסיים שלבש בדירה, החביא את הטלפון הנייד והמפתחות של המנוחה, את הטלפון שלו, ואת הכסף שמשך. בהמשך, הסתתר הנאשם באזור שוק הכרמל בת"א, עד שנתפס יומיים לאחר מכן על ידי השוטרים ביום 28.11.18.
בבקשת המעצר כתבה עו"ד חזן-פלדמן כי "אין ספק כי מעשיו של המשיב מקימים נגדו את חזקת המסוכנות… מעשיו הברוטליים של המשיב, אשר נעשו בקור רוח מקפיא ובאופן אכזרי ומתוכנן בצורה מעוררת שאט נפש, ונועדו להבטיח את מותה של המנוחה ולפגוע באמה, מעידים גם הם על מסוכנותו הרבה ותעוזתו. ממעשיו לאחר הרצח והאונס והתנהלותו בחקירות ניכר כי המשיב פעל בצורה שקולה ומניפולטיבית… זאת ועוד, העובדה שהמשיב העלים ראיות בתיק ושיבש מהלכי משפט, כל אלה לצד היותו שוהה זמני בישראל בעל אשרת שהיה המתחדשת מעת לעת, מעלים חשש כבד לשיבוש הליכי משפט והתחמקות מן הדין."
עו"ד ניר אלפסה שמייצג מטעם הסניגוריה הציבורית את טספברהם טספציון: "מכתב האישום עולה תמונה ברורה של מערכת יחסים סבוכה שהסתיימה בטרגדיה. מר טספציון טוען כי הוא לא אחראי למותה של הקטינה ולא תכנן זאת בשום שלב. בשבועות הקרובים נקבל את חומרי החקירה ונתכונן למשפט".
