אין ספק שזו השנה של קרן אפריקה המורכבת מאתיופיה, אריתריאה, סודאן, ג'יבוטי, סומליה והמדינה הבלתי מוכרת סומלילנד. בתחילת השנה, היה זה אחד מהאזורים רוויי הסכסוכים הגדול ביותר בעולם. מצב המלחמה והמתיחות בין אתיופיה לאריתריאה, שהחל בשנת 1998, נכנס לשנתו העשרים וכבר הספיק לגבות עשרות אלפי קורבנות. גם המתיחות בין אריתריאה לבין ג'יבוטי נכנסה לשנתה העשירית מאז מלחמת הגבול בין שתי המדינות ב-2008. סומליה הייתה מפולגת ושרויה במלחמה אינסופית נגד ארגון הטרור אל-שבאב שסיומה אינו נראה באופק חרף מעורבותם של האיחוד האפריקני, אתיופיה, קניה וארה"ב. דבר לא רמז על כך שהמצב עתיד להשתנות.

אולם, מספר גורמים תרמו לשיני המצב. ראשית, חדירתה של סין לאזור. באוגוסט 2017 הקימה בג'יבוטי את בסיסה הצבאי הראשון מחוץ לסין. בסיס זה הוקם בשכנות לבסיס האמריקני במדינה. ככלל, ג'יבוטי היא המדינה המארחת הכי הרבה בסיסים צבאיים זרים בשל מיקומה האסטרטגי במצרי באב אל-מנדב ועל אחד מנתיבי הסחר הימי העמוסים בעולם. בשל חששה מפני סין, ארה"ב מעוניינת להעביר את בסיסה הצבאי מג'יבוטי לאריתריאה ולשם כך נחוצה לה יציבות באזור. גם לסין נחוצה יציבות באזור מאחר והתחילה לכרות נפט במדבר האוגדן שבמזרח אתיופיה.

טקס לפני יציאת חיילים סינים לג'יבוטי, שם תקים סין בסיס סיוע (Photo by VCG/VCG via Getty Images IL)

שנית, המאבק בין המעצמות האזוריות על הנוכחות וההגמוניה בקרן אפריקה. קטר וטורקיה נאבקות נגד סעודיה, איחוד האמירויות ומצרים כאשר מחנה אחד מנסה לבלום את המחנה השני באמצעות בניית בסיסים ונמלים. במקרה זה, סעודיה ואיחוד האמירויות מעוניינות גם ביציבות באזור בשל השימוש באריתריאה, בג'יבוטי ובסומלילנד כרצועת הביטחון שלהן במסגרת המלחמה שהן מנהלות בתימן נגד החות'ים. גם לשליטים המקומיים היה אינטרס בביסוס יציבות.

אביי אחמד, שהתחיל לכהן כראש ממשלת אתיופיה בראשית אפריל ביקש לבסס את אתיופיה כמעצמה אזורית. לשם כך נחוצה לו גם גישה אל הים. לפיכך, כבר בראשית כהונתו ביקר בג'יבוטי, סודאן, קניה ומוגדישו וביסס נוכחות בנמלי ג'יבוטי, פורט סודאן, לאמו ומספר נמלים בסומליה. אבל, הנמלים הקרובים ביותר לאתיופיה הם נמליה של אריתריאה שעד 1993 הייתה חלק מאתיופיה ועד 1998 אתיופיה עשתה שימוש בנמליה. לאחר פרוץ המלחמה בין שתי המדינות ב-1998 עברה אתיופיה להשתמש בנמל ג'יבוטי כנמל העיקרי לייבוא ולייצוא סחורות. גם איסייאס אפוורקי, נשיא אריתריאה, ביקש לשים קץ לסנקציות שהאו"ם הטיל עליו ולהכניס השקעות זרות למדינה הענייה.

מפת מדינות קרן אפריקה ותימן (גרפיקה: אידאה)

על כן, בסופו של דבר, בתחילת יולי 2018 הגיע אביי אחמד לביקור היסטורי באריתריאה ולמחרת חתמו אפוורקי ואחמד על הסכם שלום ששם קץ למצב המלחמה בין שתי המדינות. במקביל, אביי אחמד גם ביצע רפורמות מרחיקות לכת באתיופיה, שחרר אסירים פוליטיים, הקים ממשלה שמחצית מחבריה נשים, הקים את משרד השלום האחראי על פירוק חברי האופוזיציה מנשקם ושילובם בחברה, הודיע על כוונתו להקים צי ולשגר לוויין לחלל ועשה הכל על מנת להגשים את מטרתו להפוך את אתיופיה למעצמה אזורית. הוא גם התחיל בתהליכי פיוס עם ארגוני האופוזיציה שמקום מושבם היה באסמרה, בירת אריתריאה. אפוורקי סייע לו הפעיל לחץ על ארגוני האופוזיציה האתיופים להסכים למחוות הפיוס של אביי אחמד.

בסוף אוגוסט, סומליה הצטרפה לתהליך השלום האזורי וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה כלכלי ובטחוני עם אריתריאה ואתיופיה. ב-6 בספטמבר, אריתריאה וג'יבוטי הכריזו על חידוש היחסים הדיפלומטיים ביניהן. באמצע דצמבר חתמו אביי אחמד ואיסייאס אפוורקי על הסכם שלום בין שתי המדינות בג'דה שבסעודיה ואפוורקי נפגש גם עם נשיא ג'יבוטי, אסמאעיל עומר גואלה. ראשי המדינות של סומליה, אתיופיה ואריתריאה נפגשו פעם נוספת באתיופיה ונשיא אריתריאה אף הגיע לביקור היסטורי ראשון במוגדישו, בירת סומליה.

נשיא אריתריאה איסייאס אפוורקי (מימין) וראש ממשלת אתיופיה מחזיקים ידיים באדיס אבבא, אתיופיה (AP Photo Mulugeta Ayene)

כתוצאה מהתהליכים הללו, האו"ם הסיר את הסנקציות מעל אריתריאה שעכשיו הופכת ליעד להשקעות זרות. אתיופיה הופכת גם היא ליעד מבוקש מאד להשקעות זרות וסומליה עושה מתיחת פנים וממתגת את עצמה כ"סומליה החדשה" המנסה לאחות את הקרעים וליצור מדינה מודרנית על חורבות מלחמת האזרחים.

למרות כל ההצלחות הללו, האמת היא שתהליכי השלום, הפיוס והנורמליזציה בקרן אפריקה הם מאד שבריריים. מספר גורמים עלולים לסכן את המשכם או עצם קיומם של תהליכים אלו. הראשון שבהם הוא המאבק בין מעצמות העל. סין הקימה הקיץ את אזור הסחר החופשי הגדול ביותר באפריקה בג'יבוטי. זאת, לאחר שבפברואר השנה ממשלת ג'יבוטי סיימה חד צדדית את החוזה שלה עם חברת DP World שניהלה את נמל המכולות הגדול באפריקה בדוראלה. היא גם משקיעה רבות באתיופיה בפרוייקטים של תשתיות והקמת אזורי תעשייה. גם בסומליה, 31 חברות סיניות קיבלו החודש זיכיון בלעדי לדוג במים הכלכליים של סומליה.

סירה של צי ארה"ב מפטרלת בנמל ג'יבוטי. אוגוסט 2016 (צילום: Vladimir Melnik / Shutterstock.com)

מנגד, ארה"ב פרסמה בתחילת החודש את מדיניותה הרשמית באפריקה שלמעשה עיקרה הוא מאבק לבלימת ההתפשטות הסינית ביבשת. ארה"ב פתחה החודש את שגרירותה במוגדישו לראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים במדינה בינואר 1991. ובינתיים, רוסיה נכנסת לאזור עם בסיס שתקים באריתריאה ועל פי הסכם שנחתם בין הודו לבין צרפת, חיל הים ההודי יכול להשתמש בשירותי הבסיס הצרפתי בג'יבוטי.

גם המאבק בין המעצמות האזוריות עלול לסכן את המשכו של תהליך השלום. ניתן לראות זאת היטב בסומליה הנמצאת במוקד המאבק בין כל המעצמות האזוריות. מצד אחד, קטר סייעה לנשיא סומליה הנוכחית, מוחמד עבדולאהי פרמאג'ו, להיבחר לנשיאות וראש המטה שלו הוא תומך קטר. טורקיה הקימה במוגדישו את הבסיס הצבאי הגדול ביותר שלה מחוץ לטורקיה וכן את השגרירות הגדולה ביותר שלה במוגדישו. שתי המדינות הללו פועלות מול הממשלה הפדראלית של סומליה. מנגד, איחוד האמירויות פועלת מול המחוזות האוטונומיים של סומליה ובונה בסיס צבאי בסומלילנד.

מוגדישו, בירת סומליה (צילום: Jan Wellmann/ shutterstock.com).

פעילות זו של המעצמות האזוריות בסומליה הובילה, בין יתר הגורמים, לשיתוק הפעילות של הממשלה הפדראלית של סומליה, למשברים פרלמנטריים במדינה ולאי-שיתוף פעולה בין המחוזות האוטונומיים המצדדים באיחוד האמירויות לבין הממשלה הפדראלית של סומליה המצדדת בטורקיה ובקטר. אי-שיתוף פעולה זה נמשך כבר כשלושה חודשים. במקרים מסוימים מאבקים אלו מגיעים למצבים הזויים כמו המאבק המשפטי שמנהלת איחוד האמירויות נגד ג'יבוטי וסין על השליטה בנמל המכולות בדוראלה. כמובן שידה של סין על העליונה במאבק זה.

נוסף על כך, חשוב לזכור כי ג'יבוטי טרם הצטרפה באופן מלא לתהליכי השלום האזוריים וטרם חברה להסכם לשיתוף פעולה בין אתיופיה, סומליה ואריתריאה. סומלילנד אף היא לא מרוצה מהמצב במיוחד לאור העובדה שגם אריתריאה וגם אתיופיה הכריזו על מחויבותן לשמור על שלמותה של סומליה. משמעות הדבר היא שסומלילנד תמשיך להיחשב חלק מסומליה ולא תזכה להכרה כמדינה עצמאית.

וכמובן, זירה פנימית בלתי יציבה עלולה לקעקע את כל תהליכי השלום. במיוחד אמורים הדברים לאתיופיה ולסומליה. באתיופיה כבר היה ניסיון התנקשות באביי אחמד, שנתקל בהתנגדות מצד הטיגרים, ששלטו באתיופיה משנת 1991 ועתה איבדו את השלטון לטובת בן הקבוצה האתנית של האורומו וכן מהאורומו עצמם. החזית לשחרור האורומו, שחבריה חזרו לאתיופיה מאריתריאה, ממשיכים במאבק צבאי נגד המשטר. כתוצאה מכך הקים אביי אחמד החודש כוח עלית בשם משמר הרפובליקה שיגן על בכירים במדינה ובני משפחותיהם מפני ניסיונות התנקשות וחטיפה.

גם בסומליה המצב מאד לא יציב ומעצרו של מוח'תאר רובו, לשעבר מספר 2 בארגון הטרור אל-שבאב, שערק לשורות ממשלת סומליה ושהתמודד על הנשיאות של המחוז האוטונומי של דרום מערב סומליה – שבו היו מעורבים, ככל הנראה, גם חיילים אתיופים כמעט והביא החודש למשבר חריף בסומליה. האתיופים אינם אהובים בסומליה באופן כללי. הסומאלים רואים בהם צלבנים המבקשים לכבוש את ארצם ולנצל את משאביה לצרכיהם. מנגד, מדיניותה של אתיופיה כלפי סומליה מונעת מטראומת גראן – הכוונה לאחמד גראן אשר במאה ה-16 כמעט כבש את אתיופיה. אולם, בדרך נס המשבר נמנע. אף אחד גם לא יודע מה תהיה ההשפעה של מהומות הלחם בסודאן, שפרצו בשבוע שעבר, על שלטונו של עומר אל-בשיר במדינה הנמשך כמעט כשלושים שנה ועל האזור כולו.

מוכתר אבו מנסור בימיו באל שבאב (AP Photo/Farah Abdi Warsameh)

בסיכומו של דבר, קרן אפריקה היא, נכון לעכשיו, האזור היחידי בעולם בו מתקיימים תהליכי שלום, פיוס ונורמליזציה אזוריים שעובדים. סביר מאד להניח כי תהליכים אלו יימשכו גם אל תוך השנה הבאה כי הם פועלים לטובת כל הצדדים – מעצמות העל, המעצמות האזוריות והשליטים המקומיים. כתוצאה מכך, צפויות מדינות קרן אפריקה למשוך אליהן השקעות זרות רבות, במיוחד לאור מיקומן על אחד מנתיבי הסחר העיקריים בעולם ואתיופיה תמשיך למנף את המצב ולהפוך למעצמה אזורית. אך, חשוב לזכור כי כל התהליכים הללו תלויים על בלימה ומספיק אפילו מהלך אחד בכדי להפוך את הקערה על פיה.