הממשלה התפרקה. שנתיים אני עוקבת, כותבת מדברת ומסבירה. שנתיים אני מחכה לראות מי ומה יפרק אותה. כמובן שלא היה זה חוק הנכים, גם לא הקשישים, לא המצב הביטחוני ואפילו לא יוקר המחיה. חוק הגיוס פורר את הקואליציה האומללה של חשודים בפלילים, נאשמים, פושע מורשע אחד וראש ממשלה נרדף שהמשטרה והפרקליטות ממליצה להעמיד אותו לדין בשלושה תיקים שונים.
זה לא באמת משנה למה. העיקר שהממשלה התפזרה. העיקר שהולכים לבחירות. הרבה אנשים פונים אלי ושואלים אותי במי לבחור. אין לי תשובה עבורם. 1,6 מיליון אנשים עם מוגבלות במדינה. 1,6 מליון אנשים מופלים לרעה עקב מצבם הבריאותי, שהופך מהר מאוד להיות גם מצב כלכלי וחברתי. 1,6 מיליון. רבע מאזרחי המדינה. במי הם יבחרו? צאו רגע מהמשבצת של ימין או שמאל. זה לא באמת חשוב. בסופו של דבר יש אנשים עם מוגבלות בכל המפלגות, בכל הזרמים, בכל המגזרים. 1,6 מיליון מכל השבטים.
לאנשים עם מוגבלות תמיד קשה יותר, יש להם צרכים גדולים יותר, ומאז ומעולם הם הופלו לרעה, בכל הממשלות, בין אם מימין ובין אם משמאל. בימים קדומים יכולת למצוא אותם מקבצים נדבות בשערי הערים. בתורה צוונו להשאיר בשדה לקט פאה ושכחה לאלמנה ליתום ולגר אבל לא לנכים ולקשישים. האסקימוסים שלחו את הנכים והקשישים למות בקרח. בגרמניה הנאצית הם היו מהראשונים בתור למשרפות. בישראל 2018 אותן דעות קדומות ופחד שימשו את הממשלה לפרק את הביטחון הקיומי של אותם אנשים שנושאים בעל כורחם את המוגבלות שלהם.
הממשלה התפזרה. הולכים לבחירות. למי כדאי לנכים ולקשישים להצביע? כרגע אין לי מושג. אני יודעת למי לא אצביע בקלות. לא אצביע לאדם חשוד, מורשע, או נגוע בפלילים. לא אצביע לשקרנים או לנמושות חסרות עמוד שדרה ולא למי שמחמם את הכיסא.
נתניהו התגאה לאחרונה ברפורמות הכלכלית שהוא עשה בשנת 2003. רפורמות שריסקו והגדילו את השכבות החלשות, שהרגו במהלך השנים מאז מאות נכים וקשישים, שהחזירו את ניצולי השואה לגטו (באותה נשימה הוא גם אפשר לגזענים בפולין ובהונגריה לשכתב את ההיסטוריה של השואה אבל זה כבר עניין אחר).
כחלון השפן מגבעת אולגה שהבטיח לדאוג לנכים ולקשישים, לפני הבחירות, התגלה כמי שלא מסוגל לעמוד בדיבורו, וממשיך לאמר שהנכים קיבלו את מה שמגיע להם. "רק 25 נכים מתלוננים על הקצבה" הוא חוזר ואמר, ואני אומרת 330,000 נכים שמתקיימים מקצבת הנכות מאד לא מרוצים. אתה שוכח דבר אחד כחלון – הם נכים, מונשמים, חיים בקושי, מתקיימים ממשכחי כאבים למיניהם. לצאת להפגין זו פריבילגיה של אנשים בריאים.
איילת שקד נלחמה לתת לעורכי הדין להרוויח יותר על חשבון הנכים, יאיר לפיד היה בעיקר בחו"ל וכל מפלגות השמאל היו עסוקות בלאכול את הראשים שלהם. בקיצור ימין ושמאל רק חול וחול. עכשיו, לפני הבחירות נשמע הרבה הבטחות. הרבה הסברים ושיטות. יהיו כאלו שיספרו לנו סיפורים שקרו לפני 70 שנה וכמה נורא השמאל. יהיו אחראים שיצעקו יוקר מחייה, כלכלה חופשית ודי למונופולים. מצד שני יהיו כאלו שיספרו לכם כמה נוראית הכלכלה הניאו ליברלית ורק הסוציאליזם יציל את הנכים. דיבורים כמו חול ואין מה לאכול.
את הקול שלי אני אתן למי שיתחייב בפני שהוא יתקן את העוול, שנמשך מאז שנת 2003. לא ממש משנה לי איך. אם בחזרה לסוציאליזם קלאסי, ואם בחזרה לקפיטליזם קלאסי, אם בשילוב חופשי של שניהם ואם ביצירת מודל כלכלי חדש. העיקרון המנחה אותי בבחירות הקרובות הוא אחד – האם המועמד ומפלגתו מציגים תכנית להצלת הנכים והקשישים ובכלל השכבות החלשות, והאם התוכנית היא ברת קיימא.
המפלגות עדיין בשלב הרישום. מצע מפורט של כולן עוד לא ראיתי. הצהרות שמעתי הרבה אבל הצהרות בחירות לא מחזיקות מים. בכדי שאתמוך במפלגה אני זקוקה למסמך משפטי מחייב שיבטיח ל-1,6 מיליון אנשים עם מוגבלות שיקבלו באמת את המגיע להם ולא ספינים ושקרים. משהו שיבטיח לי שלא ישבו בממשלה ובכנסת גנבים מושחתים ששמים +&# על הנכים ועל הקשישים. שלא ישב בכנסת אדם שקורא לאתיופית עולת מחמד ולנכה חצי בן אדם. הגיע הזמן שהציבור יבחן את הבחירות הקרובות לא מנקודת המבט של המפלגה הטובה ביותר אלא האנשים הישרים והאמינים ביותר, מנקודת מבט של מי יכול לאסוף ולתקן את השברים ופחות לשים דגש על הדרך, על המודל בו משתמשים.
ביטוח לאומי קיים ומתפקד גם במדינות ניאו ליברליות וגם במדינות רווחה סוציאליסטיות. המודל הכלכלי הוא רק כלי לנהל בית, עסק, מדינה. הוא לא הדבר המרכזי. המדינה הוקמה בשביל להגן ולתרום לרווחת כל אזרחיה. הכנסת מחוקקת, הממשלה מבצעת ובית המשפט שופט אבל לפני הכל העם הוא הריבון. העם נותן את הכוח לממשלה והיא תחליט איך לעשות זאת אבל הגיע הזמן לשנות את סדר היום הציבורי., את השיח של ימין ושמאל (שמשרת את הממשלה) ולדרוש תשובות. עייפנו מהבטחות ודיבורים.
אני עוקבת ומבטיחה לעדכן לכשאגיע למסקנה ברורה.
