ימים סוערים עוברים על רחובותיה של אתונה. שביתה בת 48 שעות שהוכרזה ע"י האיגודים המקצועיים פתחה את השבוע האחרון ולוותה בהתנגשויות אלימות בין אלפי מפגינים לכוחות המשטרה אשר מיידים אלה באלה בקבוקי תבערה מאולתרים ורימוני גז מדמיע בתגובה.

המפגינים מוחים כנגד מדיניות הצנע של ממשלת יוון, ממשלה המורכבת ממפלגות השמאל ושנבחרה מחדש רק בספטמבר האחרון. מדיניות הצנע המתמשכת מתבטאת בהעלאת מיסים מחד וקיצוץ בפנסיה המשולמת לגמלאים, כל זאת כדי להעביר כספים לכיסוי החוב היווני לנושיה האירופאים והאחרים.

המפגינים קוראים לממשלה היוונית לסרב לתנאי תשלום החוב הנוכחיים, בעוד שהנושים  – וביניהם קרן המטבע העולמית (IMF), הבנק  האירופי המרכזי (ECB), והנציבות האירופית – מתווכחים ביניהם מה לעשות במקרה שבו יוון לא תוכל לעמוד בתשלומים.

במפגש פסגה שהתקיים ביום ב' האחרון בבריסל שבבלגיה, בו לקחו חלק שרי האוצר של האיחוד האירופי, סערו הדיונים סביב תנאי החילוץ עבור היוונים. באופן מפתיע, יו"ר קרן המטבע העולמית, כריסטין לגארד, היא זו אשר הציעה הקלות בפריסת החוב והורדת תביעות ממשלת יוון, זאת לעומת הבנק האירופי המרכזי שנטה להקשחת העמדות.

ג'רון דיסלבלום, נשיא היורוגרופ (כך מכנים האירופאים את המפגשים המשותפים של שרי האוצר של האיחוד – ג. ג.) אמר לכתבים, וביניהם לאייריש טיימס ש"המפגש עסק בפתיחת הויכוח, בחינת אפשרויות וומתן הנחיות ראשוניות לצוותים המקצועיים שצריכים להתחיל ולפעול". לדבריו הבשורה הבאה אודות שינוי תנאי התשלום של יוון לאירופה, או הלוואה נוספת לחילוץ יוון, תיתכן רק במפגש הבא של שרי החוץ של האיחוד ב-24 למאי.

החוב הלאומי היווני עומד על כ-320 מיליארד יורו, שהם כ-179% מהתוצר המקומי הגולמי של המדינה. כלומר, אם יוון תיקח כמעט את כל הפעילות הכלכלית המתקיימת בה במשך שנתיים ותתן אותה לנושיה, היא תוכל להשתחרר מן החוב. חובה של יוון הוא, כאמור, בעיקר למדינות אירופה, לבנק האירופי המרכזי ולקרן המטבע הבינלאומית אשר "חילצו" את הכלכלה היוונית מספר פעמים, תוך הכפפת הממשלה היוונית לתנאים דראקוניים.