כבכל שנה, מפרסם מרכז טאוב לחקר מדיניות חברתית בישראל את דו"ח מצב המדינה, במסגרתו סוקרים חוקרי המכון שורה של נושאים בתחומי הכלכלה והחברה בישראל. אחד הנושאים המרכזיים בהם נוגע הדו"ח הוא מצב התעסוקה בישראל 2018, שבמבט ראשון נראה כסיפור הצלחה. שיעורי התעסוקה גבוהים מתמיד, האבטלה בשפל והשכר מדגים עליה ריאלית מתמשכת של 11% בעשור האחרון. עם זאת חוקרי המכון, הדס פוקס ואבי וויס, צוללים עמוק יותר אל תוך הנתונים ומניחים לצד ההצלחות גם את האתגרים איתם המשק הישראלי לא מצליח להתמודד בשנים האחרונות.

אתגר אחד כזה הוא הפריון לעובד בישראל, שנותר נמוך ומפגר אחרי המדיניות המערביות. מדובר באחד היעדים החשובים ביותר שהמשק הישראלי צריך להשיג על מנת להצליח להיות תחרותי כלפי העולם מצד אחד, ולייצר צמיחה גבוהה וברת קיימא מצד שני.

בניכוי הערבים והחרדים

אתגר נוסף שהמשק הישראלי מתמודד איתו באופן חלקי בלבד, נוגע לשילובן של אוכלוסיות שונות בשוק העבודה. בקרב הנשים ההתקדמות של השנים האחרונות מאפשרת מידה מסויימת של אופטימיות – ממוצע התעסוקה של נשים חרדיות עלה בשנים האחרונות מעל ממוצע התעסוקה של נשים במדינות ה-OECD, והוא עומד היום על קרוב ל-80% תעסוקה, כמעט כמו אצל הנשים החילוניות במגזר היהודי. גם בקרב נשים ערביות חלה בשני העשורים האחרונים התקדמות משמעותית, ושיעור ההשתתפות בשוק העבודה הכפיל עצמו מ-20% ל-40%.

מנגד , מגמת הירידה בהשתתפות בכח העבודה בקרב הגברים החרדים אמנם נבלמה ב-2003 עם הקיצוץ בקצבאות, ואף החלה לעלות מאז, אך נראה כי בשנתיים האחרונות מגמה זו הגיעה לתקרת זכוכית מסויימת, ולא חוצה את רף 50%. בקרב גברים ערבים, על אף כל המאמצים שמשקיעה הממשלה בנושא, נתוני התעסוקה טרם חזרו לרמה בה היו בשנת 1995. בין השנים 1995-2003 נרשמה ירידה משמעותית בשיעורי התעסוקה של גברים ערבים. מאז 2003 המגמה השתנתה, אך בקצב איתי יחסית לשאר חלקי האוכלוסיה.

חוקרי מרכז טאוב מציעים הסבר לקושי להכניס את אוכלוסיות הגברים החרדים והערבים לשוק העבודה – תשתית הכישורים איתה הם מגיעים. סל כישורים זה אינו מאפשר להם ברוב המקרים להיכנס למשרות איכותיות.

החוקרים בחנו את הגידול בתעסוקה לפי קבוצות גיל, וגילו כי בעוד שבקרב נשים נרשם גידול משמעותי כמעט בכל קבוצות הגיל, כלומר גם בקרב עובדות מבוגרות וגם בקרב עובדות צעירות, בקרב הגברים הגידול בשיעורי התעסוקה משמעותי (6%) דווקא אצל עובדים מבוגרים (גילאי 55-64) ולעומת זאת בקרב הצעירים (25-34) נרשם גידול של 1.2% בלבד.

ההי טק ממצה את עצמו כקטר צמיחה?

פרק מיוחד מייחסים חוקרי מרכז טאוב לענף ההי טק הישראלי. את החשיבות של הענף לכלכלת ישראל מציגים החוקרים בנתונים, "ישראל נחשבת לאומת הסטארט-אפ, אולם חלקו של מגזר ההיי-טק בסך התעסוקה במשק עומד על כ-8 אחוזים בלבד. עם זאת, למגזר זה יש חשיבות רבה למשק בהיותו מקור לרבע מתשלומי מס ההכנסה, ולאחרונה אושרה רפורמה מקיפה לעידוד התעסוקה בתחום". מכאן השאלה המתבקשת היא האם ההי טק יכול להמשיך לגדול. המסקנה הפסימית של חוקרי מרכז טאוב היא כי "הפוטנציאל להתרחבות נוספת של התעסוקה במגזר ההיי-טק מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישראל נמוך, לכל הפחות בטווח הקצר. הסיבות לכך הן שכבר כיום שיעור העובדים בהיי-טק גבוה יחסית לעולם, ואילו יתר העובדים במשק – בעיקר בקרב ערבים וחרדים – מתאפיינים ברמת מיומנות נמוכה מאוד. בשל כך, הפערים בין הכישורים של עובדי ההיי-טק בישראל ובין כישורי העובדים ביתר ענפי המשק הם הרחבים ביותר מבין כל מדינות ההשוואה, ונראה כי תחום ההיי-טק כבר קלט את מרבית העובדים המסוגלים לעבוד בו."