בשנת 2017 חיו בישראל 466,400 משפחות בעוני (עלייה של 0.9% מ-2016) או 1,780,500 נפשות (ירידה של 1.2%), מתוכם 814,800 ילדים (ירידה של 2.8%), כך עולה מנתוני דוח העוני בפרסם היום (ראשון) המוסד לביטוח לאומי. עוד עולה מהדוח כי לראשונה זה שנים רבות, ירד מספרם האבסולוטי של ילדים שחיים בעוני, זאת על רקע של הגידול באוכלוסיית הילדים. עם זאת, גם ב-2017 עמדה ישראל בראש סולם העוני של המדינות החברות ב-OECD.

לראשונה מאז 2013 ירדה תחולת העוני של האוכלוסייה העובדת (עצמאית ושכירה), וכן ירד חלקן של המשפחות העובדות בכלל האוכלוסייה הענייה ב-2017 .ירידה משמעותית נרשמה בקרב משקי בית עם מפרנס אחד. מחברי הדוח מציינים כי הסבר אפשרי לכך הוא העלייה הניכרת בשכר המינימום בשיעור של 6.1% בין 2016 ל-2017 שככל הנראה השפיעה לטובה גם על בעלי שכר מעט גבוה ממנו. עם זאת המדדים לעומק העוני ולחומרתו בקרב אוכלוסיה זו מצביעים על הרעה במצבן של משפחות עניות עובדות – בפרט בקרב המשפחות שבהן שני מפרנסים ויותר.

עובדת ניקיון (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90).

שר העבודה והרווחה חיים כץ אמר עם פרסום הדוח כי "הנתונים מעודדים, מספר הנפשות בעוני ירד, אך יחד עם זאת ברמה הבין-לאומית מצבנו לא טוב. מדינת ישראל לא תומכת באזרחיה כמו מדינות ה-OECD ואנחנו במקום האחרון בהיקף הקצבאות לאזרח. יש תקווה לשיפור באמצעות צעדים נוספים. הצלחנו עם הנכים ועם הסיעוד ובקדנציה הבאה נצליח גם עם האזרחים הוותיקים. יש פתרון שאני מקדם עבור הקשישים בעלות של 700 מיליון ₪, כך שנוכל להוציא את כל הקשישים אל מעל לקו העוני, תוך הגדלת קצבת הבטחת הכנסה בגיל זקנה והצמדתה לשכר הממוצע במשק. אנחנו יודעים מה נדרש ונדע גם להביא את זה".

מנכ"ל הביטוח הלאומי מאיר שפיגלר ציין כי אחת הבעיות הקשות המתוארות בדוח היא העובדה כי ב-2017 עלו עומק העוני וחומרתו בכ-10%. שפיגלר סבור שעל הממשלה לדאוג ולהגדיל את קצבאות הקיום ולהצמידן לעלייה ברמת החיים לאורך זמן.

על פי הנתונים, רמת החיים במונחים של הכנסה כספית פנויה לנפש תקנית עלתה ב-2017 ב-4.6%, במונחים ראליים, ובהתאם לכך עלה גם קו העוני הנגזר ממנה. ב-2017 ירד במעט היקף העוני בקרב משפחות בהשוואה ל-2016 – מ-18.5% ל-18.4%.

היקפי העוני של נפשות וילדים ירדו מ-21.9% ב-2016, ל-21.2% ב-2017, ומ-31.0% ל-29.6% בהתאמה. שיעור הילדים החיים בעוני ירד לראשונה לרמה דומה לזו של 2002 , טרום מדיניות הקיצוץ במערכת הקצבאות בשנים 2004-2003.

תחולת העוני של משפחות, הנמדדת לפי ההכנסה הכלכלית (שמקורה בשווקים, בניכוי התערבות הממשלה), ירדה מ-28.8% ב-2016 ל-28.4% ב-2017 .הירידה מבטאת תהליך איטי ומתמשך של ירידה בשיעורי העוני הכלכלי.

מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסה הפנויה ירד ב-1.6% ,והמדד לאי-שוויון בהכנסה הכלכלית ירד ב-1.3%. מאז תחילת המילניום הנוכחי ירד מדד ג'יני הנמדד לפי ההכנסה הכלכלית בשיעור מצטבר של כ-11%. קצב הירידה במדד האי-שוויון לפי הכנסה כספית פנויה היה דומה אבל התחיל רק ב-2007.

ב-2017 נרשמו ירידות בתחולת העוני, וזאת בעיקר כתוצאה מהעלייה בשיעורי התעסוקה ומעליית שכר. אלו שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה נשארו מאחור, והדבר מתבטא בעלייה במדדים של עומק העוני וחומרת העוני, שעלו ב-2017 ב-4.4% ו-10% בהתאמה. בהסתכלות על שבע השנים האחרונות יש במדדי עומק וחומרת העוני תנודתיות מסוימת, ללא מגמה ספציפית.

ב-2017 עלה היקף העוני של האוכלוסייה שאינה עובדת בגיל העבודה ל-76% (מ-69% ב-2016). הפער בין ממדי העוני של קבוצת אוכלוסייה זו לבין ממדי העוני של האוכלוסייה הכללית שכאמור ירדו, גדל, מאחר שציבור זה לא הצליח להשתלב בשוק העבודה ומאחר שהקצבאות המיועדות למצבי חיים כאלה הופכת נמוכה יותר ויותר ביחס לרמת החיים הכללית ושיעורי המיצוי שלה בדרך כלל נמוכים.

תחולת העוני של משפחות עם ראש משק בית קשיש עלתה מ-20.8% ב-2016 ל-21.8% ב-2017, ותחולת העוני של נפשות קשישות עלתה במעט השנה אחרי ירידה רצופה של שלוש שנים, והיא עומדת על 17.2%. עומק העוני וחומרת העוני נותרו יציבים יחסית. המדיניות, שעל פי הביטוח הלאומי היא נדיבה יחסית כלפי אוכלוסייה זו, ובייחוד העלאת תוספת ההשלמה לקצבת האזרח הוותיק החל מסוף 2015 ועד 2018 תרמה, לטענת המוסד לירידה, ולאחר מכן ליציבות היחסית ברמת העוני של האוכלוסייה הקשישה, שכן אלמלא העלאת הקצבאות, העלייה הגדולה ברמת החיים של האוכלוסייה הכללית בשנים אלו הייתה מותירה את האוכלוסייה הקשישה מאחור.

קשיש בבית תמחוי, (ארכיון / צילום: פלאש 90)

היקף העוני של עולים (משפחות שעלו לארץ מאז 1990) עלה מ-17% ב-2016 ל-18.4% ב-2017, ובכך מפסיקה את מגמת הירידה הרצופה שנרשמה לאורך השנים האחרונות. לעומת זאת המדדים לעומק העוני ולחומרתו נמוכים יחסית לאלה של קבוצות אחרות.

היקף העוני של משפחות ערביות ירד מ-49.2% ב-2016 ל-47.1% ב-2017 . ירידה זו נזקפת לירידה החדה (כ-9%) בהיקף העוני של משפחות ערביות שאינן חלק ממזרח ירושלים או מהאוכלוסייה הבדואית בדרום, מכיוון  שבשתי אלה הייתה עלייה בתחולת העוני ב-2017. לצד הירידה בהיקף העוני באוכלוסייה הערבית, עלו באופן ניכר המדדים לעומק העוני ולחומרת העוני בין שתי השנים, בשיעורים של 10% ל-22% בהתאמה.

בקרב החרדים, היקף העוני של משפחות ירד מ-45.1%, ל-43.1%. גם היקף העוני של ילדים ירד בכ-3 נקודות האחוז ב-2017 .חלקן של המשפחות העניות החרדיות בסך המשפחות העניות מגיע ל15% – שיעור גדול בהרבה מחלקם באוכלוסיית המשפחות.

בחינת היקף העוני לפי מגדר מעלה כי הפער בהיקפי העוני בין נשים וגברים הצטמצם. היקף העוני של נשים ירד ביותר ממחצית האחוז בין 2016 ל-2017 ,בעוד שהיקף העוני של גברים עלה במעט. תוצאה זו נבעה בין היתר משיפור יחסי של השפעת המדיניות על היקף העוני לפי מגדר, מאחר שב-2017 אמצעי המדיניות חילצו 30.3% מהגברים ו-34.2% מהנשים, לעומת 31.9% ו-33.4% בהתאמה ב-2016.

עוני בישראל (נועם רבקין פנטון פלאש90)

הנתונים מראים כי אם בלי קצבאות הביטוח הלאומי, היקפי העוני היו גבוהים יותר. תרומת הקצבאות להפחתת העוני גדלה ב-2017 ,בעוד שתרומתן לצמצום עומק העוני וחומרתו קטנה שיעור הילדים שנחלצו מעוני עלה בכ-5% בין 2016 ל-2017.

על אף השיפורים בממדי העוני והאי-שוויון ב-2017 גם בחישוב בשיטת ה-OECD ,מוסיפה ישראל לעמוד בראש סולם העוני של המדינות החברות בארגון ה-OECD .זאת לנוכח השיפורים המקבילים בתחום זה במדינות המצויות בקרבתה (מקסיקו, ארה"ב ועוד). עם זאת בתחום האי-שוויון מצבה בהשוואה בין-לאומית טוב יותר ואף השתפר במידה ניכרת בשנים האחרונות, והיא קרובה יותר השנה למדד ג'יני של ההכנסה הפנויה הממוצע של מדינות ה-OECD.

בדוח יש התייחסות ראשונה למעמדות בישראל בדגש על מעמד הביניים: מעמד ביניים גדול וחזק נחשב לגורם חשוב לצמיחה כלכלית, יציבות פוליטית והגברת האמון בחברה ובמוסדות המדינה. כוח הקנייה שלו, יחד עם היכולת לרכוש השכלה, מביאים לצמיחה כלכלית. הבנק העולמי וה-OECD מגדירים את מעמד הביניים על פי ההכנסה הפנויה של משק הבית, כאשר הכנסה של בין 75% ל-200% מההכנסה הכספית נטו לנפש תקנית החציונית נחשבת לבינונית. מי שהכנסתם מתחת לקו העוני משתייכים למעמד הנמוך, כמעמד ביניים נמוך נחשבים מי שהכנסתם היא בין קו העוני 50% מהחציון לבין 75% ממנו, וכמעמד ביניים גבוה – מי שהכנסתם בין 200% ל-300%. והמעמד הגבוה הם בעלי הכנסה הגבוהה מ-300% מההכנסה החציונית הפנויה לנפש תקנית. ברוב המדינות החברות בארגון כמחצית עד שני שלישים מהאוכלוסייה שייכים למעמד הביניים. מהנתונים עולה כי שיעור הנפשות החיים במשקי בית בעלי הכנסה בינונית בישראל עמד על כ-53% מהאוכלוסייה. כ-38% שרויים בעוני או בסיכון לעוני (מעמד נמוך או מעמד ביניים נמוך) וכ-9%  נמצאים במעמד בינוני-גבוה או גבוה (מ-200% מחציון ההכנסה הפנויה לנפש תקנית ומעלה)

בחינת השינויים בהיקף מעמד הביניים בישראל מאז תחילת המילניום: על פי הנתונים ניתן לראות כי במקביל להפעלת מדיניות הקיצוצים במערכת הרווחה (2002 עד 2006) ירד חלקו של מעמד הביניים. הוא נשאר נמוך עד ל-2011 ומאז חל שינוי ומעמד הביניים החל להתחזק ועלה באופן הדרגתי עד לשיעור של כ-53%  ב-2017.