ארונו של הסופר עמוס עוז הוצב הבוקר (שני) באולם "צוותא" בתל אביב, בנוכחות קהל רב. לאחר מכן יובא עוז למנוחות בשעה 15:00 בקיבוץ חולדה. לפי בקשתו, לא יינשאו בהלוויה דברים. עוז נפטר מסרטן ביום שישי האחרון בגיל 79.

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ספד לו ליד ארונו ואמר, בין השאר: "אתה עמוס, לא רק שלא פחדת להיות מיעוט ודעת מיעוט, אפילו להיקרא "בוגד" לא פחדת. להפך, ראית במילה הזו תואר של כבוד". לדבריו, "עיניך הרואות טוב תמיד הביטו על העולם ברכות ובחדות גם יחד, בפיכחון, בסקרנות ובחולמנות. אבל טביעת האצבע הכי ייחודית שלך בכל מה שכתבת, בכל מה שאמרת הייתה היכולת שלך להתבונן על הדברים עמוק עמוק מבפנים, אבל גם תמיד קצת מבחוץ".

עוז נחשב על ידי רבים לאחד מבכירי הסופרים בישראל, ספריו וסיפוריו תורגמו ל-45 שפות, יותר מכל סופר ישראלי אחר. על עבודתו זכה בפרסים יוקרתיים לספרות בישראל ובעולם, כולל פרס ישראל (1998), פרס גתה (2005), פרס היינריך היינה (2008) ופרס ביאליק.

הוא נולד בירושלים למשפחת משכילים רוויזיוניסטים. אביו, יהודה אריה קלוזנר, היה ד"ר לספרות עברית ועבד בספרייה הלאומית. אמו, פניה, למדה פילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטאות פראג והעברית. דודו של אביו, פרופ' יוסף קלוזנר, היה ראש החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים ולימים מועמד תנועת החרות לנשיאות מול חיים וייצמן.

ב-1954, כשהיה בן 14 וחצי, עזב את הבית והצטרף לקיבוץ חולדה, שם הפכה משפחת חולדאי למשפחתו המאמצת, ושם חי עד שנת 1985. שירת בצה"ל בגדוד 50, אז חלק מחטיבת הצנחנים, ולאחר מכן למד פילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית. בהמשך עבר לגור בערד. כעת הוא ייטמן שוב בקיבוץ שבו בילה את רוב חייו.

אנשים חולפים מול ארונו של הסופר עמוס עוז ז"ל בתאטרון צוותא תל אביב. צילום: תומר ניוברג/פלאש90)