קבלני הפיגומים נזכרו מאוחר. כשלוש שנים לאחר שהותאם תקן הפיגומים הישראלי לזה האירופי, כשנתיים לאחר שהפך למחייב למשכירים ולמוכרים – ובישורת האחרונה לאחר קרוב לשנה של דיונים על הפיכתו למחייב גם כלפי המשתמשים באתרי הבניה השונים, ורק עכשיו נזכרים קבלני הפיגומים להיאבק כנגד שינוי התקן.

ייתכן מאוד שלו היו מצטרפים לדיון הציבורי בנושא בזמן, היו יכולים לדרוש, ובצדק, סיוע כלכלי מהמדינה שיאפשר להם להתאים המלאי הקיים במחסניהם לתקנות. כרגע, כשבוע לאחר פיזור הכנסת, אין לוועדת העבודה והרווחה ואף לא לממשלה היוצאת כל אפשרות להציע להם סעד.

בהחלט ייתכן שיש מקום לקבוע מנגנון שיאפשר להם לבדוק את עמידת המלאי הקיים במחסניהם בתקן. מדובר אחרי הכל באנשים קשי יום, עובדים, רבים מהם בני החברה הערבית, המושקעים הם ומשפחותיהם בסכומי כסף גדולים ביותר בעסקים שלהם.

ייתכן ויש גם מקום להאריך בכמה חודשים את משך הזמן שבו יתאפשר להם להמשיך ולעשות שימוש במלאי הקיים. זאת על מנת לאפשר להם לבצע את הבדיקה הזו. אולי אפילו להתחיל ולספור חודשים אלו רק מהמועד בו יוקם ויעמוד מנגנון בדיקה זה, שיתבסס בכל מקרה על הקמת מעבדה מתאימה לעניין במכון התקנים (מעבדה שההיגיון אומר שהיתה צריכה לקום אף היא, אם להודות על האמת, כבר לפני שלוש שנים).

עם זאת, במציאות שבה כ-8 עובדים בשנה נהרגים וכ-1680 נפצעים בתאונות עבודה הקשורות בפיגומים, הדעת אינה סובלת שהדיון בנושא יהפוך להימור פוליטי הממתין לכנסת הבאה. תקנות הפיגומים צריכות לעבור כבר כעת, ולהגדיר לוחות זמנים ברורים ונוקשים לביצוע השינויים הנדרשים מצד כל הגורמים – במטרה להבטיח שמירת חיי אדם.