מחקר שערך בנק ישראל, בו נבחן גובה השכר בהתאם למוסד בו נרכשה ההשכלה הגבוהה בשנים 2015-2008, מצא פערים ניכרים בין בוגרי האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות לבין בוגרי המכללות הציבוריות, שכמחצית מהסטודנטים לתואר ראשון, למעט מכללות החינוך, לומדים בהן.
ממצאי המחקר, שנערך במספר שיטות הערכה, העלו שהשכר השנתי ברוטו בקרב בוגרי תואר ראשון ושני באוניברסיטאות היה גבוה בכ-10% מזה של בוגרי המכללות הציבוריות, הפער של בוגרי המכללות הפרטיות עמד על 6%–7%. בדגימת הערכה נוספת, נמצא שהפערים רק גדלו, והעלו שבוגרי האוניברסיטאות משכרים ב-20% יותר מבוגרי המכללות הציבוריות ובוגרי המכללות הפרטיות ב-14%.
ישראל נמצאת זה שנים בראש טבלת ה-OECD הבוחנת את שיעור האקדמאים באוכלוסייה, כאשר מאז שנות התשעים גדל שיעור בוגרי ההשכלה הגבוה פי שלושה. חוקרי בנק ישראל ציינו ששיעור האקדמאים הרב קשור למערך הקמתן של המכללות הציבוריות (המתוקצבות על ידי המדינה) והפרטיות (שאינן מתוקצבות על ידי המדינה) במהלך שנות התשעים.
אחד הממצאים החשובים במחקר הוא זה לפיו קיים פער ניכר בשכר בין בוגרי תואר ראשון במכללות הציבוריות לאלו הנכנסים לשוק העבודה עם תעודת בגרות בלבד. כך, לדוגמה, שכר בוגרי מדעי החברה ומִנהל עסקים מהמכללות הציבוריות גבוה בכ-30% משכר בעלי תעודת בגרות בלבד, והפער מגיע עד 80% לבוגרי מדעי המחשב.
המדידות נערכו בקרב כל ילידי השנים 1985-1978, תוך שנלקחו בחשבון מגוון מאפיינים דמוגרפיים-חברתיים-כלכליים שלהם ושל משפחותיהם, הישגיהם בבחינות הבגרות והפסיכומטרי ועוד. לאחר מכן הנתונים עובדו כדי לבחון את התשואה במונחי שכר לפי סוג מוסד. על פי הממצאים, פערי השכר השנתי נותרו יציבים כשנבחנו לפי שנת סיום התואר ומספר השנים שחלפו מאז. עוד ציין המחקר שפער השכר השנתי בין סוגי המוסדות נשמר גם לאחר שמחלקים את אוכלוסיית הבוגרים לפי מין, הלאום והכנסת ההורים.
על פי מחברי המחקר, אם בוחנים את ההפרשים בשכר השעתי ברוטו בין בוגרי המוסדות השונים מגלים (על פי ממצאי 2008) שהוא היה פחות או יותר דומה בין בוגרי האוניברסיטאות לבוגרי המכללות הפרטיות ועלה, בכ-4%–6% על שכרם של בוגרי המכללות הציבוריות. לטענת החוקרים, פער זה קטן מהפער בשכר השנתי כיוון שבוגרי האוניברסיטאות והמכללות הפרטיות עובדים בממוצע יותר שעות בשנה מבוגרי המכללות הציבוריות.
ממצאי המחקר מעידים שבכל מקצוע סוגי המוסדות להשכלה גבוהה מדורגים אחרת מבחינת השכר, וניתן לראות לכך מספר דוגמאות: שכרם השנתי והשעתי של בוגרי הנדסה, מדעי המחשב ומקצועות עזר רפואיים גבוה יותר אם הם לומדים באוניברסיטאות. עם זאת, ניתוח התשואה על השכר בקרב המכללות הפרטיות, בעיקר במקצועות מנהל העסקים, פסיכולוגיה, כלכלה ומדעי המדינה יתרון השכר נוטה באופן מובהק לבוגרי המכללות הפרטיות, ממצא המעיד על הפערים המובנים בקשר בין מערכת ההשכלה לשוק התעסוקה הנוטה לטובת המכללות הפרטיות בהן מחיר הלימודים גבוה באופן ניכר ממחיר הלימודים במכללות המתוקצבות והאוניברסיטאות.
בוחני המחקר ציינו שמתחילת שנות התשעים מתקיימת בעולם בחינה סטטיסטית וסקירה רחבה בנושא שכר העבודה כנגזרת מסוג המוסד האקדמאי. התוצאות נעות על קשת רחבה כאשר בחלק מהמדינות (ובעיקר ארה"ב) פערי השכר עם השנים יכולים להגיע עד ל-20% בין בוגרי מוסדות פרטיים לציבוריים. נתונים אלו נכונים גם לעוד מדינות: בקנדה, ארצות מערב אירופה יפן ועוד, בוגרי מוסדות אקדמיים יוקרתיים וסלקטיביים משתכרים בין 5% עד 15% אחוז יותר מבוגרי מערכת ההשכלה הגבוה הציבורית.
