מרגע שהוכרז כי הולכים לבחירות המערכת הפוליטית נכנסה לנוהל קרב. החרבות נשלפו, מהלכים שתוכננו במשך חודשים מקבלים פקודת פעל ועשן הקרבות ממלא את החלל. במציאות, המצב הפוך בדיוק. הקרבות הגדולים באמת, אלו שמשנים את המדיניות ולא את זהות המדינאי, נעצרים הסכמי הפסקת האש נחתמים, וההישגים מתקבעים. כך נקבע השבוע קו הפסקת האש באחד המאבקים הגדולים של העת האחרונה: מלחמת העצמאות של הביטוח הלאומי.

במהלך השנה האחרונה שאלת עצמאותו של הביטוח הלאומי הפכה לזירת עימות חשובה שעתידה לקבוע איך תראה רשת הביטחון הסוציאלי העתידית שלנו. המהלך החל עם הכרזתם של שר הרווחה חיים כץ המשמש גם כיו"ר הביטוח הלאומי ושל מנכ"ל הביטוח הלאומי גיורא שפיגל על ביטול הסכם העודפים עם משרד האוצר מ-1980. במסגרת אותו הסכם מעביר הביטוח הלאומי את עודפי התקציב שלו כהלוואה למשרד האוצר תמורת איגרות חוב. בביטוח הלאומי ראו בהסכם הזה כעוד מכשיר שליטה של האוצר במוסד לביטוח לאומי. ההחלטה להתנער מההסכם הייתה למעשה חלק מתכנית רחבה יותר לשינוי עמוק בביטוח הלאומי שנועד להחזיר למוסד את עצמאותו בדרך להבראתו התאגידית והפיננסית.

אל זירת הקרב הזו הושלכו התותחים הכבדים ביותר שעמדו לרשות הצדדים. הביטוח הלאומי מצידו איים כי יפסיק להעביר את עודפי התקציב שלו לקופת המדינה החל מינואר 2019. משמעות הדבר מבחינת האוצר הייתה קטלנית. בור של יותר מ-20 מיליארד שקל בהכנסות המתוכננות לתקציב 2019, תקציב שכבר אושר במרץ האחרון. אם האיום אכן היה מתממש, הוא היה מוביל את האוצר לבצע קיצוץ שלא נראה כמותו בישראל או לחלופין לפרוץ את כלל הגרעון ביותר מ-50%.

מנגד במשרד האוצר השיבו בשורה של צעדים שנועדו לגרום לביטוח הלאומי להסיג את כוחותיו. במכתב ששלחו הממונה על התקציבים והחשב הכללי הם פירטו את הסכנות הגלומות במהלכי הביטוח הלאומי למוסד, לחוסכים ולתקציב המדינה. באוצר דרשו לקבל דיווחים על מערך כח האדם של הביטוח הלאומי. בהמשך ניסו באוצר לעכב את יישום הרפורמה בסיעוד שיצאה לדרך רק לאחר התערבות שר האוצר ושר הרווחה.

בביטוח הלאומי ביקשו להראות את נחישותם והחלו בהקמת ועדת השקעות שתאפשר למוסד לנהל בעצמו את עודפי התקציב שלו. הם אפילו גייסו את נגיד בנק ישראל לשעבר, דוד פרנקל, לעמוד בראש הוועדה. ככל שעברו הימים ותקציב 2019 התקרב נראה שהביטוח הלאומי מצליח לדחוק את משרד האוצר. אבל בשני הצדדים ידעו שבסוף התהליך הם יצטרכו לחזור ולעבוד יחד. אף צד לא רצה להכריע את יריבו אלא להגיע לשינוי במאזן הכוחות. ממש כמו בקרבות צבאיים, משא ומתן רשמי לא התקיים לאורך התקופה, מגעים כן. ההכרזה על הליכה לבחירות, הביאה את הצדדים לנסות לייצר הקפאת מצב או אם תרצו הפסקת אש. בכל מקרה בחודשים הקרובים לא ניתן יהיה לקבל החלטות מכריעות.

ההסכם שהושג קובע כי בחודשים הקרובים ימשיך הביטוח הלאומי להעביר את עודפי התקציב שלו למשרד האוצר, משרד האוצר התחייב לא לפגוע בריבית שמקבל הביטוח הלאומי ולביטוח הלאומי ניתנה האפשרות להחליט על שימושים נוספים לעודפי התקציב. במקביל הוסכם על כך שמנכ"ל משרד ראש הממשלה ייקח על עצמו להביא לממשלה המלצות לשמירה על חוסנו ועצמאותו של הביטוח הלאומי.

לעת עתה העימות בין הביטוח הלאומי והאוצר נכנס לשביתת נשק. לכולם ברור שהעימות הזה יתחדש עם הקמת הממשלה הבאה ואופיו מאוד תלוי בזהותם של שר האוצר ושר הרווחה הבאים. בינתיים בביטוח הלאומי הצליחו לעשות שינוי עמוק בשיח, במקום רק לדבר על המצב האקטוארי של המוסד מדברים על עצמאותו. המשוואה החדשה עם ביטול ההסכם מ-1980 ועם הקמת ועדת ההשקעות, מאפשרת לביטוח הלאומי מרחב תמרון טוב יותר בקביעת מדיניות השקעת עודפי התקציב שלו בשנים הבאות. במשרד האוצר הצליחו להסיר את האיום על תקציב 2019 ולדחות את ההתמודדות עם הבעיה ל 2020. הדחייה הזו תאפשר לאוצר להיערך טוב יותר לתרחיש שבכל מקרה היה צפוי להגיע עוד מספר שנים כשיתרות התקציב של הביטוח הלאומי ירדו באופן משמעותי.