לפני שבוע ימים הצביעה הכנסת על התפזרותה – והשאירה אותנו במצב ביניים פוליטי עד הבחירות שיתקיימו עוד שלושה וחצי חודשים, וליתר דיוק – עד שתורכב ממשלת ישראל ה-21. מהו המצב בו ממשיכה הממשלה לכהן כעת, אילו מגבלות מופעלות עליה, מה היא יכולה להמשיך לבצע, וכיצד נזהרים מפני ניצול מעמד השרים לכדי תעמולת בחירות?
גם לאחר התפזרות הכנסת, ממשיכה הממשלה הנוכחית לכהן. זאת, מכוח עקרון רציפות הממשלה, או במילים פשוטות – כדי שלא נמצא את עצמנו עם משרדי ממשלה מושבתים. הממשלה המכהנת מרגע ההודעה על הקדמת הבחירות, ועד יום הבחירות עצמו – מוגדרת כ'ממשלה יוצאת'. מיום הבחירות, ועד שתוקם ממשלה חדשה – תוגדר הממשלה כ'ממשלת מעבר'.
מה מותר ואסור לממשלה יוצאת לעשות?
ממשלה יוצאת ממשיכה לכהן על מנת שתמיד תהיה ממשלה פועלת. היא יכולה וצריכה להמשיך בפעולות השוטפות אותה היא מבצעת. עם זאת, עליה להיזהר מביצוע פעולות מהותיות בתקופה זו, שאין דחיפות לבצע עד כניסת הממשלה החדשה.
במכתב אותו שיגר לפני כשבוע היועץ המשפטי לממשלה אל מזכיר הממשלה, התייחס מנדלבליט לסוגיה זו, והנחה כי הממשלה היוצאת "ממשיכה אמנם לכהן עד שתיכון הממשלה החדשה, אלא שמרחב הפעולה ואופן הפעלת סמכויותיה, כמו גם של העומד בראשה ושל חבריה, שונים משל ממשלה רגילה".
לדבריו, על הממשלה "חלות מגבלות הנובעות ממעמדה כממשלה זמנית עד לכינון ממשלה חדשה, וגם היא נדרשת לאיפוק בהפעלת סמכויותיה". חשש נוסף אותו ציין הוא מפני "יצירת עובדות מוגמרות אשר עלולות להעמיד את הממשלה הנבחרת במצב בלתי הפיך".
מכתבו אינו כולל הנחיות ישירות של פעולות אותן מותר ואסור לשרים לבצע בתקופה זו. גם החוק אינו מטיל מגבלות בסוגיה. במקום זאת, כולל המכתב את ההנחיה לפיה יצטרכו השרים לבדוק מול היועץ המשפטי במשרדם כל החלטה בנושאים שאינם בגדר ניהול שוטף טרם קבלתה.
"יש להיזהר מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני"
הנחיות מעט מפורטות יותר יצאו בהמשך היום על ידי המשנה ליועמ"ש (ציבורי-חוקתי) רז נזרי. במכתב אותו פרסם ליועצים המשפטים במשרדי הממשלה, כתב כי "תקופת הבחירות בה אנו מצויים מחייבת את הממשלה היוצאת, השרים המכהנים בה ומשרדי הממשלה לנהוג בריסון ובאיפוק בכל הנוגע להחלטות המתקבלות, הקצאת המשאבים ויוזמות החקיקה".
נזרי הזהיר מפני ניצול כוחם של השרים בתקופה זו לצורך קידומם הפוליטי בבחירות הקרובות. לדבריו: "יש להיזהר מפני שימוש לרעה בכוח השלטוני ובמשאבי המדינה לתעמולה או להשגת יתרון לא הוגן למפלגה או למועמד".
הדגשים לפיהם יצטרכו היועצים המשפטים של המשרדים להכריע האם ביצוע פעולה מסוימת הינה אפשרית בתקופה זו, כוללים שימת לב לשאלות הבאות: עד כמה ביצוע הפעולה דווקא במועד זה דחוף? האם הפעולה תביא לקביעת עובדות מוגמרות שתקשה על הממשלה הנכנסת לשנות? האם הפעולה נוגעת למדיניות שאין לגביה קונצנזוס ציבורי, כשסביר להניח שהממשלה חדשה תרצה לנקוט בה עמדה אחרת? האם מדובר ביוזמה חדשה או לא ומי קיבל אותה? עד כמה היקף ההשפעה של הפעולה גדול ומשמעותי? ולבסוף – עד כמה יש בפעולה הטבה או תועלת לציבור הבוחרים של השר?
עוד צוין כי אין מניעה להפיץ תזכירי חוק שהבשילו לאחר עבודת מטה שהחלה לפני הבחירות, אך גם בהקשר זה, ציין נזרי כי "יש לבחון אם בנסיבות העניין ולפי תוכנו של החיקוק המוצע יש בכל זאת חשש בולט לתעמולת בחירות".
