כמה עשרות תלמידות ותלמידים הפגינו אחה"צ (חמישי) מול משרד החינוך בירושלים בדרישה שהמשרד יפעל למיגור ההטרדות המיניות במערכת החינוך ולמען יצירת מערך הסברה ופניות בשביל תלמידות ותלמידים שחוו תקיפות והטרדות מיניות.

בהשראת קמפיין#Metoo  והמאבקים וההפגנות בתקופה האחרונה בתחום מניעת הטרדות מיניות יצאה קבוצה של תלמידות ותלמידים מרחבי הארץ לעורר את המודעות לפגיעות על רקע מיני בתוך בתי הספר, הן בין תלמידים והן בין מורים לתלמידים.

בשנה האחרונה התחזקו תנועות הנשים, קמפיין מי טו, מחאת הנשים הגדולה. אנחנו לקחנו את הרעיון הזה כדי להתחיל לייצר מחאה של תלמידות ותלמידים. יש אווירה של מיאוס כללי בחיים בבתי הספר, אין בבתי הספר אוזן קשבת לפנות אליה

"אנחנו קבוצה של בנות ובני נוער שנמאס להם מהמצב של ההפקרות. אנחנו קוראים למשרד החינוך להגן עלינו", סיפרו ל'דבר ראשון' מאיה לבנה ומאשה מיכאלסון, תלמידות כיתה י"ב מירושלים וממארגנות ההפגנה ותנועת המחאה שעומדת מאחוריה. התלמידות והתלמידים שבאו להפגין מגיעים מבתי ספר בירושלים והסביבה ופועלים בשיתוף פעולה עם מועצת התלמידים העירונית, יחידת לוט"ם, תנועת הנוער הקומוניסטי בישראל – בנק"י, מרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפות מיניות ועוד.

"אנחנו בונות את המחאה לאורך זמן, אבל כן יש העצמה בעיקר סביב הסיקור התקשורתי של המורה שנעצר השבוע. זה עודד אותנו לצאת למאבק אבל מדובר במשהו שאנחנו חושבות כבר הרבה זמן". לבנה ואהרונסון מדברות על המקרה שהתפרסם בשבוע האחרון בדבר מורה מהשפלה שנעצר בחשד לביצוע עבירות מין בתלמידות, מקרה שמצטרף לשורה של פרסומים על אנשי חינוך שפגעו מינית בתלמידים.

"בשנה האחרונה התחזקו תנועות הנשים, קמפיין מי טו, מחאת הנשים הגדולה. אנחנו לקחנו את הרעיון הזה כדי להתחיל לייצר מחאה של תלמידות ותלמידים. יש אווירה של מיאוס כללי בחיים בבתי הספר, אין בבתי הספר אוזן קשבת לפנות אליה", מספרת לבנה. "תקיפות והטרדות מיניות הן דבר שגרתי בחיי בית הספר, אנחנו עברנו אותן וחברות שלנו עוברות אותן. גם בנים עוברים אותן. אני לא מכירה ילדה אחת שלא חוותה חוויה מטרידה בחיים שלה בתוך כותלי בית הספר והבעיה העיקרית היא שאין מענה".

תלמידים מפגינים נגד הטרדות מינית בירושלים. 3 בינואר 2019 (צילום: דוד טברסקי)

מיכאלסון מספרת על מקרה בו הוטרדה על-ידי מורה שלה ועל כך שלא היה מענה לכך בבית הספר שלה. "כשפניתי ליועצת עם זה היא אמרה שקודם כל לפי חוזר מנכ"ל אין לה מה לעשות עם זה אלא אם כן אני פונה למשטרה והדבר היחיד שאני יכולה לעשות זה לדבר בעצמי עם המורה על מרחב אישי".

"אני לא חושבת שיש תלמידה או תלמיד שיכולים לגיד שיש כתובת בבית הספר שלשם ניתן לגשת להתלונן ולקבל מענה", ממשיכה לבנה. "מה זה אומר משטרה? אם תלמידים הולכים מכות אף אחד לא אומר שלא יטפלו בזה עד שמישהו יפנה למשטרה. אבל אם תלמיד מטריד תלמידה אז אי-אפשר לדבר על זה ללא משטרה. אין מערכי שיעור שנועדו לטפל בבעיה או הכשרה מקיפה למורים שהיא בגדר חובה, עמידה על כללי התנהגות ברורים ופרסום של מה שניתן לעשות בנושא כולל למי לפנות – כמו שנהוג ומחויב היום במקומות העבודה".

"מערכת החינוך היא אולי מהמקומות האחרונים שעדין לא התייחסו באופן רציני לסוגיית ההטרדות המיניות, ובהמון מובנים זה שטח מופקר", מספר דן, תלמיד מירושלים שבא להפגין. "אולי זה כך כי עדין לא נשמע קולם של התלמידים בנושא ושהרבה מאוד תקיפות מושתקות. אבל כמו כל מקום בו נמצאים הרבה אנשים ביחד למשך הרבה זמן, כמו בית הספר, צריך להתייחס אליו כאל מקום שיש בו סכנה של פגיעה מינית, פי וכמה וכמה כאשר מדובר בבני נוער וצעירים שהרבה פעמים אינם מודעים בכלל למה זו פגיעה והטרדה".

אנחנו קבוצה של בנות ובני נוער שנמאס להם מהמצב של ההפקרות. אנחנו קוראים למשרד החינוך להגן עלינו

לבנה ומיכאלסון מציגות ארבע דרישות עיקריות ליישום שקבוצת התלמידות והתלמידים דורשים ממשרד החינוך. הדרישה הראשונה והכי דחופה היא קביעת אדם, בכל בתי הספר בארץ, שיהיה אמון על הפניות. הזהות שלו צריכה להיות ידועה בקרב כל התלמידים בבית הספר. הדרישה השניה היא יצירת תקנון למניעת הטרדות מיניות בבית הספר ולדאוג שהוא יפורסם בכל בית ספר, שהוא יהיה תלוי בכל כיתה ותהיה התייחסות של המורות והמורים בנושא בשיעורים – "שכל תלמיד ותלמידה ידעו מה זו הטרדה מינית – זו דרישה בסיסית שכבר מתקיימת במקומות העבודה ברחבי הארץ".

הדרישה השלישית היא להרחבתם של מהלכי שיעור על זהות מינית, מיניות בריאה חינוך מיני וכד' כדי להרחיב ולעורר את התודעה של התלמידות והתלמידים בנושא, והדרישה הרביעית היא הכנסת סמינרי הכשרה להתמודדות ומניעת הטרדות ותקיפות מיניות לכל המורים והמורות כך שיהיו בגדר חובה בלי קשר לוותק בבית הספר. "כדי שאנשי החינוך בית הספר ידעו לקחת אחריות ולטפל בהטרדות", מסכמת אהרונסון.