ביום 1.1.19 נכנס לתוקפו החוק לצמצום השימוש במזומן, התשע"ח – 2018. החוק נועד להגביל את השימוש במזומנים, ובהתאם לכך הוא מגביל את השימוש במזומן בעסקאות שמעל תקרה מסוימת, בהתחשב, בין היתר, בצדדים לעסקה.
כך, בעסקה שמחירה עולה על 11,000 שקלים, נאסר על עוסק (מי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו לרבות מלכ"ר) לשלם או לקבל תשלום במזומן שגובהו עולה על 10% מגובה העסקה או 11,000 שקלים, הנמוך מבין השניים. כאשר מדובר בעסקה בין אנשים שאינם עוסקים, גובה התשלום המותר במזומן הוא 50,000 שקלים. ההגבלות על השימוש במזומן (למעט הגבלות לגבי שכר עבודה) אינן חלות על עסקאות בין קרובי משפחה.
הרבה נכתב על התחליף המרכזי למזומן הלא הוא כרטיס החיוב – הדביט או הדיירקט. אבל יש עוד אמצעי אחד, ותיק מכולם, הצ'ק. מה אומר החוק לגבי השימוש בצ'קים ואיך אפשר להימנע ממצבים לא נעימים של צ'קים המועברים לצד שלישי ונגבים במקרים רבים בלי שהסחורה ששולמה עבורם במקור סופקה.
כללים חשובים לשימוש בצ'קים?
החוק לצמצום השימוש במזומן קובע הגבלות חשובות על השימוש בצ'קים ובעיקר על הסבתם (העברתם לצד שלישי):
- אסור להשתמש ב"שיק פתוח" – לעוסק אסור למסור או לקבל שיק בלי שפרטי מקבל התשלום כתובים בשיק; לאדם שאינו עוסק אסור לקבל או למסור שיק כאמור כאשר הסכום עולה על 5,000 ₪.
- מי שמעביר שיק לצד שלישי צריך לציין את שם מקבל התשלום החדש, ואת פרטי מי שהעביר את השיק (המסב) עם מספר הזהות שלו.
- אסור להסב שיק מעל 10,000 ₪ יותר מפעם אחת.
הטלת ההגבלות על השימוש במזומן נועדה כאמור לעודד את הציבור להשתמש באמצעי תשלום אלקטרונים, אלא שבפועל בשל סיבות שונות, עבור חלק מהאנשים, הטלת ההגבלות עלולה דווקא להוביל לשימוש רב יותר בצ'קים לתשלום עסקאות. על כן, בנוסף להגבלות החשובות שבחוק, להלן נציג כמה כללים בסיסיים וסייגים שונים בנוגע לשימוש בצ'קים.
הדברים שחשוב לזכור כשמשתמשים בצ'קים
במובן מסוים, צ'קים דומים לכסף מזומן מאחר שניתן להעביר (להסב) אותם הלאה בעסקאות על ידי חתימה מאחור.
שימו לב – כאשר צד שלישי שקיבל את השיק פותח תיק בהוצאה לפועל (למשל במקרה של ביטול השיק), מי שנתן את השיק לא יכול להעלות טענות בהוצאה לפועל לגבי העסקה במסגרתה נתן את השיק (לדוגמה – שלא קיבל את התמורה או קיבל תמורה חלקית). לכן, חשוב מאוד להבטיח שלא ניתן יהיה להעביר את השיק לאדם שלישי בעסקה נפרדת.
להלן כמה כללים כבר בשל רישום השיק, שיבטיחו שלא ניתן יהיה להעביר את השיק לאדם שלישי בעסקה אחרת:
- לא להשאיר את שם המוטב (מקבל השיק) פתוח – למרות שלפי החוק ההגבלה על מסירת שיק בין אנשים שאינם עוסקים היא רק כאשר הסכום עולה על 5,000 ₪, אנו מציעים תמיד לרשום את שם מקבל התשלום.
- ליד שם המוטב לרשום את המילה "בלבד".
- לסמן 'קרוס' של שני קווים על גבי השיק – המשמעות היא שהשיק חייב להיות מופקד לחשבון הבנק של המוטב. שימו לב – בעקבות חקיקה שיזמה עמותת "ידיד" מחוייבים הבנקים להנפיק מראש פנקסי המחאות שמוגבלים למוטב בלבד, חשוב לוודא זאת.
- לרשום הערת 'למוטב בלבד' בין קווי ה'קרוס' – המשמעות היא שמדובר בשיק שאסור להעבירו לאחר, כלומר רק מי ששמו רשום על השיק יכול לפדות או להפקיד אותו.
- כמו כן, אפשר להקפיד ואף למחוק את המילה "לפקודת" שמופיעה בשורת המוטב, כדי להבטיח שוב שלא ניתן יהיה להעביר את השיק לעסקה אחרת.
צריך לזכור שביטול צ'קים מבלי שתהיה לכך סיבה מוצדקת על פי החוק, מהווה עבירה. מעבר לכך, גם אם השיק בוטל, המחזיק עדיין יכול לפתוח הליכי הוצאה לפועל למימוש השיק.
כמו כן, חשוב לציין שבניגוד למה שחושבים רבים, "שיק ביטחון" הוא שיק לכל דבר, שכן אין מניעה עקרונית להפקיד אותו בבנק ואף להסב אותו לצד שלישי, אלא אם הסחירות נשללה מראש במפורש.
לכן, כדאי למסור מעט צ'קים ככל שניתן על מנת שלא יהיה צורך לבטלם לאחר מכן, ולהקפיד על הכללים למילוי נכון של השיק.
**
עו"ד נירה שלו היא מנהלת המחלקה המשפטית בעמותת "ידיד"
לקבלת סיוע בנושא צ'קים חוזרים, התמודדות עם קשיים וחובות כלכליים ובכל נושא אחר אתם מוזמנים להתקשר לקו החם של עמותת "ידיד" 1-700-500-313
