הרבה דובר בחודשים האחרונים על הקיפאון במשק הישראלי ורמת הפריון הנמוכה שלו. שני דוחות שפורסמו בימים האחרונים חושפים את מצבו המורכב של המשק הישראלי בתקופה האחרונה ממספר נקודות מבט.

דו"ח החשבונות הלאומיים לרבעון הראשון של 2016 שפורסם אתמול על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלה כי התוצר העסקי רשם ירידה של 0.4% ברבעון הראשון של 2016 לעומת הרבעון האחרון של 2015. הייצוא רשם ירידה של 12.9% באותה התקופה. אף על פי כן הצריכה המקומית עלתה בשיעור של כ 4% ואילו ההשקעות בנכסים עלו בשיעור של 7.5%.

אל מול הנתונים הללו השאלה המתבקשת היא כיצד הישראלים העלו את רמת הצריכה שלהם כשהמגזר העסקי נמצא בקיפאון ואף בנסיגה?

תשובה לשאלה זו ניתן אולי למצוא בכמה נתונים שפירסם הכלכלן הראשי במשרד האוצר ביום ראשון ומספקים זווית מעמיקה יותר למצב המשק הישראלי.

1היקף החוב הציבורי והעסקי בישראל מצטמצם בזמן שהחוב הפרטי גדל.

המדינה והמגזר העסקי עוצרים השקעות ונמנעים מהוצאות ארוכות טווח. מולם המגזר הפרטי מגדיל את היקף החוב שלו כשעיקר החוב של המגזר הפרטי מושקע בדיור למטרות מגורים. משמעות הדבר היא שעיקר ההשקעות ארוכות הטווח אינן נמצאות בתחומים מחוללי צמיחה (השקעות בעסקים, בחקלאות, בתעשיה או בתשתיות ציבוריות) או בהגדלת שירותי הרווחה (בתי ספר גני ילדים שירותי בריאות וכו'). עיקר הגדילה בהשקעות ארוכות הטווח נמצאת בבועת מחירי הנדל"ן.

קרדיט: דבר ראשון.

קרדיט: דבר ראשון.

2. מספר שיא של רכישות בכרטיסי אשראי

מספר הרכישות בכרטיסי אשראי בחודש מרץ האחרון עלה ב 1.7% לעומת חודש פברואר. מגמת העליה בשימוש בכרטיסי אשראי הינה עקבית למדי. במשך 2015 עלה היקף השימוש בכרטיסי אשראי על ידי המגזר הפרטי בכ -8.9%. נתון זה מעיד על שתי מגמות, הראשונה קשורה בצמצום השימוש במזומן וגדילת היקף הרכישות באינטרנט הקשורות בהתפתחות הטכנולוגית. המגמה השניה קשורה בגדילת היקף הרכישה בתשלומים דחויים.

קרדיט: דבר ראשון.

קרדיט: דבר ראשון.

3. ענפי הטכנולוגיה העילית והתרופות מובילים את מגמת הירידה בהיקף היצוא

בחודש אפריל נרשמה ירידה בהיקף היצוא של 1.3%. את מגמת הירידה מובילים ענפי הטכנולוגיה העילית והתרופות עם ירידה של כ 10%. כאשר שלוש חברות (טבע, כי"ל ואינטל) מחזיקות בכחצי מהיקף היצוא הישראלי, מדד היצוא הופך לפגיע מאוד. הודעתה של אינטל על פיטורים המגיעים בעקבות ירידה מתמשכת בהיקף המכירות (בעקבות המעבר ממחשבים אישיים לטלפונים ניידים) והחדשות הרעות שקיבלה טבע בחודש שעבר לאחר שבית המשפט בארצות הברית דחה את בקשתה להארכת תקופת הפטנט על הקופקסון הופכים מהר מאוד לתמרורי אזהרה במדד היצוא של המשק הישראלי.

קרדיט: דבר ראשון.

קרדיט: דבר ראשון.

4. התיירות הנכנסת לא התאוששה ממבצע צוק איתן.

באפריל האחרון נכנסו לישראל כ- 253 אלף תיירים בלבד. לשם השוואה באפריל הקודם נכנסו 288 אלף תיירים ואילו באפריל 2014 נכנסו לישראל 341 אלף תיירים. כשמסתכלים על גרף התיירות לאורך זמן התמונה ברורה הרבה יותר. במאי 2014 נרשם מספר שיא של 346 אלף תיירים בחודש. ביולי 2014 הגיע מבצע צוק איתן. מאז מספר התיירים הנכנסים לישראל נע בין 167 אלף בחודשי החורף ל- 289 אלף תיירים בשיא העונה של 2015.  ארבעת החודשים הראשונים של 2016 מראים המשכיות של מגמה זו.

קרדיט: דבר ראשון.

קרדיט: דבר ראשון.

5. עליה ריאלית של 1% בשכר הממוצע בחודש פברואר

נקודת האור המרכזית בדו"ח ואולי הנתון היחיד שמונע כרגע מהמשק הישראלי צלילה למיתון הוא העלייה בשכר ובמספר המשרות. קטר עליית השכר הוא המגזר הציבורי. הסכמי השכר החדשים שחתמה ההסתדרות עם האוצר מושכים את השכר הממוצע וחשוב מכך, את השכר החציוני כלפי מעלה. המגזר העסקי לא יכול להישאר מאחור ורושם גם הוא גידול בשכר הממוצע למשרת שכיר. האפקט הזה של גדילת השכר במגזר הציבורי, בתוספת אפקט המכפיל הנובע מהגברת הצריכה בשכבות הנמוכות והבינוניות שנוצרת בעקבות העלאת השכר הוא גורם מרכזי לכך שנתוני הצריכה הפרטית רושמים עליה ושומרים על תנועת סחורות במשק כשנתוני התעשיה, היצוא והתיירות הנכנסת יורדים.

קרדיט: דבר ראשון.

קרדיט: דבר ראשון.