מחקר של רשות האכיפה והגבייה שהתפרסם היום (ראשון) בחן את פושטי הרגל שקיבלו הפטר מהכונס הרשמי (הכונ"ר – ט.כ) משנת 2009 ועד יוני 2018. המידע על מקבלי פושטי הרגל נאסף מנתוני הכונ"ר והוצלב במסגרת המחקר למידע שקיים בתיקי ההוצאה לפועל, כאשר בתקופה זו היו בסך הכול 31,131 מקבלי הפטר. במחקר נמצא כי נגד 4,988 פושטי רגל שקיבלו הפטר מהכונ"ר נפתחו תיקים בהוצאה לפועל לאחר מועד קבלת ההפטר, ובכך חזרו שוב למעגל החובות, כאשר בסך הכול נפתחו נגדם 12,411 תיקי הוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר (בממוצע נפתחו בהוצאה לפועל כ-2.6 תיקים לפושט רגל לאחר קבלת ההפטר).

אחוז פושטי הרגל הלא יהודים מכלל פושטי הרגל עלה עם השנים כשאם בשנת 2009 אחוז הלא יהודים עמד על כ-5%, אזי בשנת 2018 אחוז הלא יהודים כבר עמד על כ-16%. כ-50% מפושטי הרגל שקיבלו הפטר חזרו למעגל החובות בהוצאה לפועל תוך כעשור. המחקר מצא כי גברים נוטים לחזור יותר למעגל החובות מאשר נשים, וכך גם בקרב האוכלוסייה הלא יהודית. מוסלמים ודרוזים נטו לחזור יותר למעגל החובות. בנוסף, נמצא כי ממוצע הגיל בקרב אלה שחזרו למעגל החובות נמוך יותר לעומת אלה שלא חזרו למעגל החובות, גם בקרב יהודים ולא יהודים וגם בקרב גברים ונשים.

המחקר האחרון מדגים שוב כי לאנשים החיים בעוני ואף למי שמצבם מעט יותר טוב יש קושי מובנה לשרוד כלכלית. לא מדובר בחובות של חוסר אחריות או אירוע חד-פעמי אלא פער קבוע בין צורכי חיים בסיסיים לרמת ההכנסה משכר או קצבה

משתנים דמוגרפיים וכלכליים שהתגלו במחקר, אשר תורמים לחזרה למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר פשיטת הרגל, הם:

  • חוסר תעסוקה – 18% מאלה שלא עבדו (לעומת מועסק שכיר שחזר למעגל החובות – 15%).
  • רמת שכר נמוכה – ממוצע שכר לחודש עבודה בקרב פושטי רגל שחזרו להוצאה לפועל עמד על 6,731 ₪ (לעומת אלה שלא חזרו למעגל החובות שממוצע שכרם עמד על 7,251 ₪).
  • עצמאי – 28% מפושטי הרגל שהיו בעלי עסק חזרו למעגל החובות.
  • ילדים רבים, קבלת קצבת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי – 19% (לעומת 16% שלא קיבלו קצבה להבטחת הכנסה).
  • קבלת קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי – 20% (לעומת 15% שלא קיבלו קצבה להבטחת הכנסה).
  • מבחינת המצב המשפחתי, בקרב פושטי הרגל נמצא שכ-17% מהנשים הגרושות שפשטו רגל חזרו למעגל, לעומת כ-11% מהגברים הרווקים שפשטו רגל.
  • הפריסה הגאוגרפית מעלה כי פושטי הרגל שנפתח נגדם תיק בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר גבוה יותר מהאחוז של כלל האוכלוסייה (כ-16%) במחוזות ירושלים, חיפה והצפון (כ-19%). לעומת זאת, במחוזות מרכז ותל-אביב אחוז פושטי הרגל שחזרו נמוך יותר (כ-13%).
  • נמצא שאחוז פושטי הרגל שחזרו למעגל החובות גבוה יותר באשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים (כ-20% אשכולות 4-1) לעומת כ-16% באוכלוסייה הכללית.
  • ממוצע מספר התיקים שנפתח לפושטי הרגל הלא יהודים בכל שנה בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר גבוה יותר לעומת האוכלוסייה היהודית.
  • ממוצע מספר התיקים שנפתח נגד הגברים בכל שנת קבלת ההפטר גבוה יותר מאשר נגד הנשים.
  • נמצא הבדל בין החייבים לפי מספר התיקים שנפתח נגדם לאחר קבלת ההפטר, בהשוואה בין אוכלוסיות שונות (יהודים מול לא יהודים) ובהשוואה מגדרית (גברים מול נשים).

המחקר מציג מודל המבוסס על רגרסיה לוגיסטית לחיזוי ולניבוי של חזרת פושטי הרגל למעגל החובות בהוצאה לפועל לאחר קבלת ההפטר. במודל עלו משתנים מובהקים סטטיסטית: אוכלוסייה (לא יהודי מול יהודי), מגדר, גיל, מספר ילדים, מצב משפחתי, תעסוקה, קבלת קצבה להבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי וקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי.

ארגון רבנים למען זכויות האדם הגיב על מחקר רשות האכיפה והגביה בדבר פושטי רגל חוזרים כי "זה לא חובות, זה חוסר יכולת לחיות. המחקר האחרון של ההוצאה לפועל המגלה כי 'פושטי רגל אשר רמת הכנסתם נמוכה או שאין להם הכנסה קבועה ויציבה יתקשו להימנע מחזרה למעגל החובות' מדגים שוב כי לאנשים החיים בעוני ואף למי שמצבם מעט יותר טוב יש קושי מובנה לשרוד כלכלית. לא מדובר בחובות של חוסר אחריות או אירוע חד-פעמי אלא פער קבוע בין צורכי חיים בסיסיים לרמת ההכנסה משכר או קצבה. בימים אלו בהם משרד המשפטים דן על אופי השיקום שילווה את הליך פשיטת הרגל ראוי כי מסקנות המחקר יובילו את משרדי הממשלה לפתח הליכי שיקום משמעותיים".