לקראת יום המודעות הארצי לשמיעה פרסם ארגון "בקול" המייצג את כבדי השמיעה והמתחרשים בישראל נתונים לגבי מצב כבדי השמיעה בארץ. כ- 800 אלף איש המהווים מעל 10% מתושבי ישראל חיים עם ירידה בשמיעה. אחד מכל שישה אנשים בגילאי העבודה ואחד משלושה מעל גיל 65 הינו אדם כבד שמיעה. בקרב בני 20 ומעלה – כ-14% (כ-698 אלף נפש) מתקשים בשמיעה במידה כלשהי, 15% מהגברים ו-13% מהנשים. נתון נוסף מלמד כי לקות השמיעה עולה עם הגיל: 5% מבני 20 – 44, כשישית (16%) מבני 45 – 64, כשליש (31%) מבני 65 – 74 ויותר ממחצית (55%) מבני 75 ומעלה מתקשים בשמיעה במידה כלשהי. בכל קבוצות הגיל, שיעור בעלי השכלה נמוכה (ללא תעודת בגרות), גדול יותר בקרב אנשים לקויי שמיעה, מאשר בקרב אנשים ללא לקות שמיעה.

לדבריה של ורדית דנציגר מנכ"לית ארגון בקול המסר המרכזי של יום המודעות הוא לא להתבייש בלקות,"לעבור את מחסום הבושה וללכת להיבדק ולקבל טיפול".

הנתונים שאליהם מתייחסת דנציגר חושפים כי מדובר בכמות גדולה של כבדי שמיעה: 200 אלף בני אדם הסובלים מלקות כבדה ו-600 אלף הסובלים מירידה מסויימת בשמיעה.

תצלום אילוסטרציה: דבר ראשון

תצלום אילוסטרציה: דבר ראשון

"מעגל האנשים עם לקות שמיעה שמקיף אותנו הוא גדול מאוד והירידה בשמיעה משפיעה על כל תחומי החיים. אנחנו מנסים לקדם חקיקה בנושא נגישות, שילוב בתעסוקה ומימון טיפולים בסל הבריאות. המטרה היא שאנשים כבדי שמיעה יוכלו להשתלב בכל תחום למרות המגבלה. מה שאנחנו עושים בעמותה זה לתת כלים".

מעבר להעלאת המודעות, כיצד ניתן לטפל בלקות שמיעה?

"אנחנו מנסים לקדם את המודעות שיש מה לעשות עם זה: שיקום שמיעה, שימוש במכשירי שמיעה וכו', אבל הדבר הראשון הוא להודות שיש בעיה. תדמייני למשל ארוחה משפחתית שבה יושב מישהו שלא שומע כמו שצריך, הוא מנותק לגמרי מהשיחה, מההתרחשות, זה מצב שיכול להוביל לבדידות מאוד קשה. הרבה פעמים הוא יגיד: 'אני שומע מעולה, את מדברת לא ברור', אבל זה פשוט חוסר קבלה של הבעיה. בגילאי 65 ומעלה מדובר באחד מתוך שלושה אנשים עם בעיה בשמיעה. הדבר המדהים הוא שיש מחקר שאומר שעוברות שבע שנים מהרגע שבן אדם מבין שיש לו בעיה בשמיעה ובין הרגע שהוא בוחר לעשות עם זה משהו. זה דבר שמשפר את החיים ואנשים לא עושים כלום בעיקר כי הם מתביישים".

אילו "רעשים" שמהווים חלק בלתי נפרד מהיומיום שלנו פוגעים בשמיעה?

"יש את העניין של שמיעת מוסיקה חזקה בגיל צעיר. לשמוע מוסיקה חזקה במשך זמן גורם לנזק בלתי הפיך. אני מניחה שמה שיקרה בעוד כמה שנים זה שיהיו הרבה יותר אנשים עם ירידה בשמיעה בגלל זה. כמה שמנסים לגרום למודעות דרך ההורים ומוסדות החינוך זה לא עוזר".

המדינה עושה מספיק ביחס לכבדי השמיעה?

"המדינה לא מקצה מספיק תקציבים. אחוז מאוד קטן ביחס לגודל של לקויי השמיעה באוכלוסייה. משרד הרווחה צריך להקדיש לזה הרבה יותר. זו לקות שאינה נראית, אפשר לפעמים להבחין בה אבל זה שונה ממישהו בכיסא גלגלים שזה דבר עם נראות הרבה יותר גבוהה. הדבר המרכזי שנפגע בלקות הזו היא התקשורת שהיא דבר מאוד חיוני לתפקוד וכשהתקשורת נפגעת הכל מסביב משתבש".