כשליש מילדי ישראל חיים מתחת לקו העוני, והפערים בין מצבם של בני נוער ערבים לחבריהם היהודים ממשיכים להיות גדולים,  כך עולה מנתוני השנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל 2018" של המועצה לשלום הילד, שהוגש הבוקר  (שני) לנשיא המדינה, ראובן ריבלין. הדוח הוצג באירוע מיוחד בהשתתפות מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וינדמן, ויו"ר הוועדה לזכויות הילד בכנסת ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו).

מנתוני השנתון עולה כי בסוף שנת 2017 חיו בישראל 2.9 מיליון ילדים, שהיוו שליש מהאוכלוסייה. 138 אלף ילדים נולדו ב2017, 70% מהם יהודים. למרות החלק הגדול, מגמת גדילת הילדים נמצאת בירידה מתמדת בקרב כל קבוצות הדת מאז שנות השבעים (ב-1970, לדוגמה, היוו הילדים כ-40% מהאוכלוסייה). עוד עולה כי 860,865 ילדים חיו בקרב משפחות שנמצאות מתחת לקו העוני, כאשר מדובר ב 29.6% מהילדים בישראל. מדובר במגמת ירידה לעומת 2016, בה 31.2% מהילדים חיו מתחת לקו העוני).

ילדים משחקים בכדור בשכונה במזרח ירושלים (צילום: נתי שוחט / פלאש 90).

הדוח מדגיש שלמרות השינוי לטובה במהלך כל העשור האחרון, שיעור הילדים מתחת לקו העוני המשיך לנוע סביב ה-30%. בחלוקה לקבוצות אוכלוסייה נמצא כי 1 מכל 5 ילדים יהודים נמצא מתחת לקו העוני, 55.4% מהם גדלים במשפחות חרדיות. בחברה הערבית, לעומת זאת, 2 מכל 3 ילדים חיים מתחת לקו העוני. הדוח מצביע על פער עולה וגדל בין האוכלוסיות, כאשר תחולת העוני בקרב משפחות ערביות עם ילדים רק גדלה בשני העשורים האחרונים (מ-53% בשנת 2000 ל-61% ב2017).

המועצה לשלום הילד מציינת כי בשני העשורים האחרונים נשחק כוחם של תשלומי ההעברה וסבסודי המיסים בצמצום העוני בקרב ילדים (בשנת 2017 נחלצו מהעוני הודות תשלומי העברה רק 12%, לעומת 29% בשנת 2000). רבע מהמשפחות שבראשן הורה עצמאי נמצאות מתחת לקו העוני, וקצבאות הביטוח הלאומי מצליחות לצמצם את העוני במשפחות אלו ב-36%.

אחד הממצאים החמורים שמעלה הדוח מצביע על כך שבתחילת 2017 כ-406 אלף ילדים, המהווים כ 14% מכלל הילדים, היו מוכרים לשירותי הרווחה (עלייה של 40% מאז שנת 2000) ומספרם של הילדים המצויים בסיכון ישיר/משפחתי גדל מאז שנת 2000 פי שניים והגיע ל-343 אלף ב-2017. עוד עולה כי ב-2017 הופנו כ-50 אלף דיווחים חדשים על קטינים לטיפולם של עובדים סוציאליים.

בשנת 2017 נפתחו 1,154 תיקים בעניין הפרת זכויות של ילדים ונוער במקומות העבודה, בעקבות פנייה להסתדרות הנוער העובד והלומד. הפניות השכיחות ביותר היו ביחס לפגיעה בשכר (64%) , פיטורים (22%) וזכויות סוציאליות (20%).

76% מהילדים מגיל 3 חודשים עד 3 שנים נמצאים במסגרות פרטיות. רק-64% אחוז מבני הנוער זכאים לתעודת בגרות ורק חצי מכלל התלמידים עומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות. פער ניכר קיים בין תלמידי החינוך הערבי ליהודי כאשר בחינוך היהודי 65% מהתלמידים זכאים לבגרות ו-55% עומדים בדרישות הסף אל מול 59% ו-44%  בהתאמה בציבור הערבי.

ילדים בצהרונים. (צילום: פלאש 90).

לאורך השנים גדל אחוז הילדים עם מוגבלות חמורה שקיבלו קצבת נכות מסך כלל הילדים עם מוגבלות או מחלה חמורה (13% מהילדים בישראל הם עם מוגבלות כלשהי ו-9% עם מוגבלות חמורה). מ-6.2% ב שנת 1995 ל-23.1% ב2017. ביחד עם זה גדל באופן ניכר בעשור האחרון מספר התלמידים שקיבלו סייעות רפואיות (מ-511 בתשע"א ל5,600 בתשע"ח).

חברי המועצה, חברי כנסת ופעילים התריעו על המשך במגמה של פגיעות מיניות כלפי קטינים והמספר הנמוך של כתבי אישום שמוגש לאור כמות התיקים הפליליים שנפתח בנושא. בשנת 2010 נפתחו 2,245 תיקים פליליים בנוגע לעבירות מין כלפי קטינים כאשר רק 446 מהן הגיעו לידי כתבי אישום. ב -2017 נפתחו 2,604 תיקים פליליים, אך הוגשו רק 503 כתבי אישום. לאורך העשור המגמה של פתיחת התיקים בגין עבירות הטרדה מינית כאחוז מסך התיקים גדלה משמעותית מ-5.6% ב-2008, ל-17.2% ב2017.

המועצה בדקה את ממד ההיפגעות של צעירים ברחבי הרשת ומצאה שכשני שליש מתלמידי החינוך העל יסודי דיווחו שנחשפו לפגיעות שונות ברשתות. שני שליש מהנשאלים דיווחו על איומים ואלימות מילולית ברשתות החברתיות, רבע מתלמידים דיווחו שנחשפו לפגיעות של ביוש, השפלה וחרם. נתון מעניין נוסף מגלה שכשליש מהתלמידים החווים פגיעה ברשת פונים על כך להוריהם.

נושא תאונות האופניים החשמליות שעלה רבות בשנים האחרונות, כולל מספר התייחסויות בוועדות הכנסת וניסיונות חקיקה שיהדקו את הפיקוח על השימוש באופניים, נקיטת אמצעי זהירות והגבלת גיל השימוש. על פי המועצה, ב-2018 מספר בני הנוער עד גיל 16 שנפגעו מתאונות אופניים חשמליות הגיע לשיא של 90 תאונות מדווחות. כרבע מכלל רוכבי האופניים החשמליות שנפגעו ואושפזו הם מתחת לגיל 16, ורבע מההורגים בתאונות הקשורות לאופניים החשמליים הם בני 16.

תאונה בין אופניים חשמליים לרכב. אילוסטרציה (צילום: Shutterstock)

נתון חיוביים מהדוח מראים על ירידה בכמות הקטינים שנפתחו להם תיקים פליליים (מ-3.4% ל-2.4% מסך התיקים הפליליים שנפתחו), וירידה משמעותית בתמותת התינוקות בקרב בדווים בנגב ומוסלמים  (מ-15.3 ו-8.8 תינוקות לכל 1000 לידות ב-2001, ל-8.7 ו-5.3 תינוקות ב-2017).

"הנתונים מצביעים על פערים, שאיננו יכולים להשלים איתם ואיננו משלימים איתם" אמר הנשיא ריבלין, "כשהפער בשיעורי הלמידה בין יהודים לערבים משמעותי כל כך כבר בגיל הרך, הגיל הקריטי כל כך להתפתחות, משמעות הדבר היא שלנו, המבוגרים יש עוד הרבה עבודה. נתוני השנתון, המצביעים על היקף הפגיעות והעבירות ברשת, מלמדים שהאתגר של יצירת ילדות מוגנת, מרחב מוגן בעולם הממשי והווירטואלי עודו מונח לפתחנו".

מנכ"לית המועצה לשלום הילד, עו"ד ורד וינדמן, הוסיפה כי "מדינת ישראל נכשלה גם השנה בהגנה על ילדיה". לטענתה, "רק אסונות ומחדלים שזכו לתהודה ציבורית הצליחו להבקיע את ההתנגדויות לחקיקה ולתקנות מחייבות. המדינה לא שמה בראש סדר העדיפויות שלה את ילדיה ואף לא את הילדים בסיכון. מי שמיהר למחוא כפיים על הורדת שיעור העוני, ראוי שיזכור שלא רק שגם השנה כמעט אחד מכל שלושה ילדים הוא עני, אלא שהעניים אף הפכו עניים יותר".

וינדמן דרשה מהמתמודדים בבחירות הקרובות להציב בראש סדר העדיפויות החברתי-כלכלי שלהם  את הנושאים הנוגעים לבטיחותם ורווחתם של ילדי ישראל.  "כל מי שהוקל לו כשהוסיפו עשרות בודדות של תקנים לעובדים סוציאליים, ראוי שיזכור שגם השנה ישנם בישראל למעלה מ-340,000 ילדים  שנמצאים בסיכון ישיר, וכי נוכח הגידול במצוקות, התוספת הזו כמעט בטלה בשישים", אמרה.