בהסתדרות עובדי המדינה נערכים למאבק כנגד כוונת הממשלה לקצץ 30% מבסיס תקציב השעות הנוספות והכוננויות של עובדי משרדי הממשלה. כבר בינואר בשנה שעברה הוכרז סכסוך עבודה בנושא, לאור החלטת הממשלה במסגרת התקציב הדו שנתי. במידה ולא יחול שינוי, עשויה ההסתדרות להשבית את שירות המדינה בשבוע הבא. לקיצוץ צפויות להיות השלכות כבדות על הכנסתם של עשרות אלפי עובדי מדינה.

כבר בסוף דצמבר קיבלו בהסתדרות עובדי המדינה אינדיקציות מצד ראשי הוועדים במשרדים השונים, בדבר הכוונה להתחיל וליישם את הקיצוץ בהיקף השעות הנוספות ולפגוע בשכר העובדים. בעקבות כך, הבהירו במכתב לנציב שירות המדינה ולממונה על השכר באוצר, כי לא ישלימו עם הפגיעה בתנאי העובדים. דורון קרני, ממלא מקום יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, הדגיש במכתבו כי גם בעבר ביקשה המדינה לערוך קיצוצים דומים בהיקף השעות הנוספות והכוננויות, אך מצאה לבסוף מקורות תקציביים חלופיים והנושא ירד מהפרק.

אריאל יעקבי יו"ר הסתדרות עובדי המדינה בכינוס ההסתדרות לקראת השביתה במשק 1 בנובמבר (צילום: אורן כהן דוברות ההסתדרות)

ביום רביעי בשבוע שעבר פנה קרני בשמו של היו"ר אריאל יעקובי, במכתבים נוספים לסמנכ"לי המשרדים ולסגן הממונה על התקציבים יוגב גרבוס, בו שב וקרא למדינה להמנע מפגיעה בתנאי העבודה. "ככל שלא תיענו לפנייתנו וזאת במהלך השבועיים הקרובים, לא תוותר בידינו הברירה אלא לפעול כנגדכם בכל האמצעים החוקיים העומדים לרשותנו" כתב לגרבוס. במכתבו לסמנכ"לים הדגיש: "ברור מאיליו כי האחריות לפגיעה בשירות הציבורי הניתן לאזרחי המדינה ובהכנסות המדינה, תחול על המדינה ועליה בלבד".

גרבוס עצמו הגיב לדרישות ההסתדרות במכתב בסוף דצמבר, ובו ציין כי קיצוץ השעות הנוספות נועד, לצד הניסיון לעמוד במסגרת התקציב ובכללי ההוצאה, גם "לעזור לעובדי המגזר הציבורי לאזן בין מספר שעות עבודתם לבין שעות הפנאי והבית שלהם", זאת לדבריו בהמשך להסכם לקיצור שבוע העבודה במשק ל-42 שעות שנחתם השנה.

עוד הדגיש כי "הקצאת כוננויות ושעות נוספות לעובדים, הנה פררוגטיבה של המעסיק להחליט אם דרושה לו עבודה בשעות נוספות ובהמצאות העובד לאחר שעות העבודה, והיא מהווה כלי לביצוע כלל משימותיו" וציין כי תקנות שירות המדינה קובעות כי הקצאת השעות הנוספות תהא תלויה בראש ובראשונה בתקציב העומד לרשות המשרדים.