השר לשעבר משה ארנס שהלך לעולמו בביתו בגיל 93 הובא אתמול (שלישי) בצהריים למנוחות בבית העלמין בסביון. בין מאות המשתתפים שהגיעו לחלוק לארנס כבוד אחרון, השתתפו גם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין וראש הממשלה בנימין נתניהו.

"מישה יקר, אחינו הבכור, מורה ורב לרבים רבים במחנה הלאומי ליברלי ואני ביניהם", ספד לארנס נשיא המדינה. "בית"רי, בן דור הנפילים, מדען ומדינאי, מהטובים שבמנהיגנו, וממנהיגיה החשובים של התנועה הלאומית ליברלית – איש אמיץ ואוהב אדם. אידיאולוג שלא התכופף, לא נכנע מעולם לפופולריות או לנוחות. ציוני בכול רמ"ח אבריו, אדם בשירות העם, לעולם לא ההיפך. כששאלו אותי מהו הדר בית"רי, מישה, הייתי מצביע עליך. התהלכת ביננו כמלך. כזה ראה וקדש.

הלווייתו של משה ארנס ז"ל., 8 בינואר 2019. (צילום: מארק ניימן /לע"מ)

"כל חייך אחזת בשתי יכולות מופלאות. היכולת לחלום, להיות איש יצירה וחזון ולצידה היכולת להגשים, להיות איש מעשה שיודע לבצע, ויש ביכולתו לפסוע את הצעדים הדרושים על מנת להצעיד את העם ואת המדינה כולה. רבים תרמו למדינת ישראל, בודדים השפיעו על הנתיב שלה, אתה היית מהבודדים.

"סללת נתיבים באוויר ובים, והגדול שבהם, פרויקט "הלביא." נלחמת על הלביא כארי. כשהפסדת בקרב לא חששת להתפטר מהממשלה והכנסת, אך כשהבנת שטובת המדינה צריכה אותך ליד שולחן הממשלה חזרת ופעלת לקדם את צה"ל ולהכין אותו לשדה הקרב העתידי. מישה, אולי הפסדת בקרב, אבל ניצחת במלחמה. הלביא לא יצא לפועל, אבל עד היום אנו אוכלים מפרותיו. וחשוב יותר, אתה עיצבת וגיבשת את תפיסת הביטחון של ישראל, לשנים רבות.

אינני יודע מישה אם היית איש של עקרונות, אני חושב שהיית איש של עקרון, מכלול עקרונותיך נבעו מעקרון על בו האמנת בכל לבבך. האמונה היסודית שמדינת ישראל יכולה להיות רק יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית, ושחובת ההוכחה היא עלינו. ועלינו בלבד. האמנת שחובת המדינה לשלב את אזרחיה הערבים, עומדת במקום הראשון, שהיא חשובה עוד יותר מהצורך בהסדר מדיני, וחיונית למען עתיד כולנו. וברוח אמונה זו פעלת ועשית."

גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ספד לארנס. "אני רוצה לספר לכם מהזווית האישית שלי שקשרי דורות מחברים אותי אל מישה. כשביקרתי אותו בפעם האחרונה לחצנו יד, התחבקנו ארוכות, מישה על ערש דווי, בן 93, מדבר איתי על העתיד, מדבר איתי על העבר. הוא הזכיר לי את ההיכרות שלו עם אבי. אני פגשתי את מישה בפעם הראשונה בשנות ה-70. באתי לדבר על מאמץ ההסברה בארה"ב. מישה הזכיר לי את זה, אני שכחתי מזה.

משה ארנס (צילום ארכיון: צביקה ישראלי / לע״מ).

"הוא מצלצל אליי יום אחד ואומר 'בוא לסביון'. הוא אומר 'אני הולך להיות שגריר ישראל בארצות הברית, תהיה מלחמה בלבנון ונצטרך הרבה הסברה. בוא תהיה הסגן שלי'. זה לקח לי שתי דקות, ואמרתי 'כן', כי ראיתי בזה סגירת מעגל. הוא עזר לאבי ואני אעזור לו. האמנתי בו, האמנתי במחויבות, בחדות, בצלילות, בדרך שבה הוא הכיר את כל הנושאים שהוא דיבר עליהם, וזו הייתה מהות הקשר שלנו".

ראש הממשלה הוסיף: "אין מנהיג שנפגש עם מישה ולא כיבד אותו והסתכל עליו בגובה העיניים. מישה ניווט בשנות ה-80 את דרכנו בעולם עם סיום המלחמה הקרה. ראיתי אותו במשרד החוץ עם הפשרת היחסים עם מדינות מזרח אירופה והמאמצים אז הניבו קשרים טובים עד היום.

"מישה, אתה תחיה בתוכנו כל עוד ההיסטוריה היהודית תמשיך לחיות. אני נפרד ממך אהוב נפשי בתחושת יתמות, כבן שאיבד את אביו. נפרד ממך ביגון ובדמע, שמשולבת בהם גאווה על דרכנו המשותפת. את לפיד השליחות שקיבלנו מידך נמשיך לשאת בחרדת קודש. יהיה זכרך ברוך לנצח נצחים".