בסיכום דברי ימיה של הכנסת העשרים, בין שלל החוקים, המהומות והדיונים תיזכר במיוחד הצעת החוק למניעת התעמרות בעבודה של ח"כ מרב מיכאלי (המחנה הציוני) שעוררה הדים רבים, אך בסופו של דבר נשארה בסטטוס של קריאה טרומית בלבד, ולכן היא צפויה לעיכוב משמעותי נוסף גם בכנסת הבאה.

יוזמת החוק למניעת התעמרות בעבודה, ח"כ מרב מיכאלי. ארכיון (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

אין ספק כי סוגיית ההתעמרות במקומות העבודה תופסת תאוצה בשיח הציבורי והתקשורתי בשנים האחרונות. על פי נתוני משרד הכלכלה, למעלה ממחצית מהשכירים בישראל נפגעו מהצקות והטרדות בעבודה, וההפסד הכלכלי הנגרם למשק בעקבות זאת מגיע ליותר ממיליארד שקלים בכל שנה.

אחת הסיבות לשכיחות הרבה של תופעה זו נובעת מהעובדה המצערת כי ארגונים, חברות ומעסיקים פרטיים, טרם הפנימו שתשלום שכר לעובד לא הופך אותו לרכוש הארגון, כך שהארגון לא יכול לעשות בו כשלו. יתרה מכך, מכיוון שדרכי הביטוי של ההתעמרות הן שונות, ולעתים לא מספיק מוחשיות, בדומה להפליה (שהוגדרה על ידי מערכת בתי המשפט כ"חמקמקה") רבים מהעובדים חוששים שלא יהיו בידם די ראיות להציג בפני בית המשפט, או בפני גורם משפטי אחר, ולכן בוחרים להתעלם או להמשיך ו"לספוג" את ההתעמרות, מתוך תקוות שווא שהיא תיפסק.

אלא שלא צריך להמתין עוד למחוקק. העיכוב המתמשך בקידום החוק, תהא הסיבה אשר תהא, צריך להוות תמריץ עבור ועדי עובדים במקומות עבודה מאורגנים, שיכולים כבר עכשיו ליטול יוזמה עצמאית ולהביא להסדרה של מנגנונים ייחודיים לטיפול בתופעת ההתעמרות במסגרת של הסכמים קיבוציים.

במסגרת כזו של הסכם קיבוצי, יהיה ראוי ונכון שכל מקום עבודה מאורגן ימסד לעצמו מנגנון רשמי ומחייב לטיפול במקרים של התעמרות, הכולל בתוכו את האפשרות להגיש תלונה (אנונימית או גלויה), שתחייב ביצוע בירור משותף של גורם שימונה מטעם ההנהלה לנושא זה בלבד, יחד  עם נציגי ועד העובדים. בכל מקרה שלאחר בדיקה יעלה חשש כי אכן בוצעו פעולות שיכולות להיחשב התעמרות בעבודה, יועבר הנושא לבודק חיצוני ומקצועי, שיעביר מסקנותיו להנהלה ולוועד העובדים – לרבות מסקנות אופרטיביות ואישיות. במידה שהבודק יקבע כי אכן נעשו מעשים העולים כדי התעמרות או התנכלות עבודה, יקבעו הצדדים ליחסי העבודה יחד את הענישה הראויה, מפרסום דבר התלונה הענישה, ועד פיטוריו של המתעמר.

התעמרות במקום העבודה, אילוסטרציה. (צילום: פלאש 90).

באופן כזה יידעו העובדים כי יש להם כתובת לבירור מקרים מצערים של התעמרות בעבודה, והמתעמרים הפוטנציאליים יבינו שלא יוכלו עוד להתחמק ממתן הדין על מעשיהם. העובדה שמנגנון כזה יופעל מכוחו של הסכם קיבוצי תעניק לו מעמד גבוה, עצמאי ובלתי תלוי, תאפשר ביצוע אכיפה ובסופו של יום תביא לשמירה על תקינות היחסים בין העובדים במקום העבודה.

תופעת ההתעמרות במקומות עבודה מזכירה באופיה ובהתפתחותה את תופעת ההטרדות המיניות. גם אם יחוקק בסופו של דבר החוק של ח"כ מיכאלי אין בו די כדי להילחם בתופעה, בדיוק כפי שהחוק נגד הטרדות מיניות לא יצר הרתעה מספקת. רק שילוב של מספר גורמים כמו תקשורת אפקטיבית, חברה אזרחית, חקיקה, הסדרה בהסכמים קיבוציים ועובדים נחושים, יוכל לשים סוף לתופעת ההתעמרות שהולכת ומתפתחת למכת מדינה.

עו"ד כפיר זאב הוא מומחה ליחסי ודיני עבודה