תארו לעצמכם לעבוד עבור מעסיק שמודע לכך שאתה כנראה לא ישן מספיק בלילה, ומאפשר לך כחלק ממטלות העבודה שלך לחטוף תנומה קלה. לא רק מול המחשב בבהייה אלה ממש תנומה שהגוף זקוק לה בחדר ייעודי לכך. חדר ייעודי שכזה הוא רק חלק מהאמצעים המשמשים מספר גדל והולך של חברות ביפן כדי להתמודד עם מגיפה של חוסר שינה שעל-פי הערכות עולה לכלכלה שלה כ-138 מיליארד דולר בשנה.

סטארטאפים בתחום הטכנולוגיה היו המהירים ביותר בטיפול במחסור בשינה בקרב העובדים הבלתי פרודוקטיביים והנרגנים. בשנה שעברה, חברת נקסטבייט, ספקית שירותי מחשוב, הלכה עם עניין השינה רחוק עד כדי הקמת שני "חדרי שינה אסטרטגיים" – אחד לגברים והשני לנשים – במטה שלה בטוקיו. החדרים כוללים מתקנים לחסימת רעשי רקע ומאפשרים לעובדים להשתרע על ספות עבור שינה ללא הפרעה. טלפונים ניידים, טאבלטים ומחשבים ניידים אסורים. "תנומה קלה יכולה לעשות כל כך הרבה כדי לשפר את היעילות של מישהו. כמו תזונה מאוזנת ופעילות גופנית", אמר אמיקו סומיקאווה, חבר מועצת המנהלים של נקסטבייט לסוכנות הידיעות קיודו. נקסבייט גם ביקשה מהעובדים לעזוב את העבודה עד שעה 21 בערב, ולהימנע מלעבוד שעות נוספת מוגזמות, תופעה שיש התולים בה את האשם להיותה אחד הגורמים למוות מעבודת יתר, או מה שמכונה ביפן – קארושי.

היפנים, ואולי גם אנחנו, עובדים יותר מדי (צילום אילוסטרציה: Shutterstock)

המצב הוא כל כך קיצוני עד שחברה אחת אפילו מציעה תמריצים כספיים כדי לשכנע את עובדיה להימנע משעות נוספות מוגזמות ולהיכנס למיטה בשעה סבירה: חברה לתכנון חתונות, מעניקה לעובדים שישנים לפחות שש שעות בלילה נקודות אותן הם יכולים לקנות מזון בקפיטריה של החברה. ואיך עוקבים אחרי שעות השינה? באמצעות אפליקציה שעוקבת אחרי שעות השינה והעובדים יכולים לצבור את הנקודות עד ל-64 אלף ין בשנה שהם כ-2,165 שקלים.

לעובדים יפנים יש סיבה יותר מכולם להיכנע לצורך הנמנום באופן יומי, אם בעבודה או בנסיעות ארוכות. סקר שנערך בשנת 2014 באמצעות מכשירים שעוקבים אחרי כושר ב-28 מדינות מצא כי גברים ונשים יפנים נוהגים לישון בממוצע, רק 6 שעות ו-35 דקות בלילה – 45 דקות פחות מהממוצע הבינלאומי – מה שהופך אותם לעובדים הכי מחוסרי שינה בעולם.

מעניין לראות שברשימת מחוסרי שינה תופסים גם הישראלים מקום של "כבוד" כשגברים ישראלים ישנים בממוצע 6 שעות ו-42 דקות והנשים הישראליות ישנות בממוצע 6 שעות ו-51 דקות בכל לילה. משם זה רק מתדרדר כשאת המקומות הבאים תופסים אנשי הונג קונג, הגברים מברזיל, נשות וגברי קולומביה ונשות סין.

עובד עייף (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

לעומת כל העייפים והעייפות יש את הנשים הפיניות שישנות כמעט שעה יותר עם ממוצע של 7 שעות ו-45 דקות שינה. על-פי הסקר, אסטונים, קנדים, בלגים, אוסטרים, כמו גם ההולנדים והצרפתים, כולם מקבלים שנת לילה הגונה יחסית.

סקר נפרד של יצרנית מוצרי הבריאות פוג'י ריוקי מצא כי 92.6% מהיפנים מעל גיל 20 אמרו שהם לא ישנים מספיק. אפילו עובדים מותשים שמעסיקיהם עדיין לא מיישמים רשמית תנומת כוח על עובדיהם לפחות יודעים שהנחת ראשם על השולחן למשך כמה דקות כנראה לא תעשה להם צרות. חברות בדרך כלל מגלות סבלנות כלפי "שינה בזמן נוכחות" ורואות בה הוכחה למחויבות העובדים שלהם ולא סימן לעצלנות, אם כי אנשי התנומה צריכים בדרך כלל להישאר בישיבה ולהימנע מלהיראות יותר מדי בנוח.

הממשלה גם הגיעה למצב בו היא מעריכה את ההטבות האישיות והמקצועיות של כוח עבודה שישן טוב כאשר משרד הבריאות המליץ שכל האנשים בגיל העבודה יקחו תנומה של עד 30 דקות בתחילת אחר הצהריים, עצה שיושמה פומבית על-ידי מספר פוליטיקאים שם.

היפנים לא המציאו את רעיון הנמנום בעבודה וישנם מעסיקים גדולים ומוכרים שנותנים את האפשרות הזאת כמו 'נייקי' שלעובדיה יש  חדרי שקט" המעודדים גם תנומה או מדיטציה ולעובדי גוגל יש תאי נמנום לאורך המשרדים הראשיים שלה בקליפורניה. גם בישראל יש מספר מקומות שמאפשרים את הנמנום בכל מיני צורות אך לרוב המענה הזה מגיע ממעסיקים הבוחרים ליצר סביבה יותר פרודוקטיבית שמבחינתם גם כוללת שעות עבודה ארוכות מאוד. כנראה שממדי המגיפה ביפן מחייבים התייחסות כוללת לחברה אנושית שפשוט לא ישנה מספיק.

שינה חשובה לעבודה וגם לכלכלה

נמצא כי מחסור בשינה קשור לסיכויי תמותה גבוהים ולאובדן פריון בעבודה. מחקר שנערך על-ידי יצירת מודל מתוך נתונים של חמש מדינות מארגון ה-OECD מצא כי לאנשים שישנים פחות משש שעות בלילה בממוצע יש סיכון תמותה הגבוה ב-13% מאשר אנשים שישנים לפחות שבע שעות. ברמה הלאומית, עד 3% מהתמ"ג הולך לאיבוד בשל חוסר שינה, ועלייה בשינה יכולה להוסיף מיליארדי דולרים לכלכלת המדינה. ביפן הפגיעה בתמ"ג עומדת על 2.92% שהם 138 מיליארד דולר בשנה ואחריה במחקר ניצבת ארה"ב עם 2.8% פגיעה בתמ"ג שהם 411 מיליארד דולר. בארה"ב, המצב אף הוגדר כ"בעיה של בריאות הציבור" על-ידי המרכז לבקרת ומניעת מחלות (ה-CDC) עם יותר משליש מהאמריקאים הבוגרים שלא מקבלים מספיק שינה על בסיס יומיומי. מבחינת פגיעה בתמ"ג ממשיכות את הרשימה בריטניה עם 1.86%, גרמניה עם 1.56% וקנדה עם 1.35%.

עובד יפני עייף (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).

לפי המחקר, לשינויים קטנים במשך השינה יכולים להיות השפעה גדולה על הכלכלה. לדוגמה, אם אמריקאים שישנים מתחת לשש שעות יתחילו לישון 6-7 שעות בכל לילה הדבר יכול להוסיף 226.4 מיליארד דולר לכלכלת ארה"ב. ביפן השינוי יוסיף 75.7 מיליארד דולר לכלכלת המדינה, בגרמניה 34.1 מיליארד דולר, בבריטניה 29.9 מיליארד דולר ובקנדה 12 מיליארד דולר.

מניעת שינה קשורה לירידה בפריון בעבודה, וכתוצאה מכך כמות משמעותית של ימי עבודה הולכים לאיבוד מדי שנה. על בסיס שנתי, ארה"ב מאבדת ערך של כ-1.2 מיליון ימי עבודה עקב חוסר שינה. אחריה באופן לא מפתיע נמצאת יפן, שהמשק שלה מאבד בממוצע 600 אלף ימי עבודה בשנה, בריטניה וגרמניה מפסידות "רק" קצת מעל 200,000 ימי עבודה והמשק הקנדי מאבדת כ-80,000 ימי עבודה בשנה בשל מחסור בשינה.