התקשורת הישראלית נוטה באופן מסורתי שלא לייחס חשיבות מיוחדת לסקרים העוסקים בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, כל עוד הבחירות אינן ישירות והציבור מתבקש להצביע בפתק אחד. כשבנימין נתניהו הוביל בפער ניכר על יצחק (בוז'י) הרצוג בשאלת ההתאמה, מרבית הפרשנים העדיפו להיצמד לסקרים שעסקו בחלוקת המנדטים – שם המחנה הציוני רשמה אפילו הובלה יפה.

זה היופי בסקרים, וזו גם עיקר המגבלה שלהם: הכל מתחיל ונגמר בבחירת השאלה ובאופן ניסוחה. כשמבקשים מאנשים למסור לאיזו מפלגה יצביעו בבחירות, זה בדיוק מה שהם עושים: לא חולקים את דעתם על יו"ר המפלגה, לא מגלים למי הם שומרים יותר סימפטיה או את מי יעדיפו לראות מאחורי הטלפון האדום. הסקרים, מה לעשות, תופסים אותנו בדרך כלל בסלון, שזה קצת כמו לבחון מכונית בתנאי מעבדה – אתם אף פעם לא תדעו איך היא מגיבה בזמן אמת אם לא תיקחו אותה לסיבוב. זמן האמת בבחירות הוא אחד ויחיד: מאחורי הפרגוד בקלפי. שם אתם יכולים להצביע בדיוק כפי שסיפרתם לסוקרים שתצביעו, כלומר למפלגה שאתם מזוהים איתה בשנה, שנתיים, או ארבעים השנים האחרונות – אבל אתם יכולים גם לתת לבטן לעשות את שלה. כששואלים בסקר "מי מתאים לדעתך יותר לראשות הממשלה", מפעילים לכם את הבטן.

הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ נואם בוועידה הציונית. נובמבר 2017 (צילום: מרים אלטשר/ פלאש90).

מהסיבה הזו בדיוק, הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ צריך להיות מרוצה מאוד השבוע. בעוד שהמפלגה החדשה שהקים ("חוסן לישראל") עדיין רחוקה מהליכוד במבחן המנדטים, סקר של חדשות 10 הצביע על פער מינורי ביותר בינו לבין רה"מ נתניהו, בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה. 41% מהנשאלים העדיפו את נתניהו, לעומת 38% שהעדיפו את גנץ. לצורך השוואה, כששאלו על ההתאמה של יאיר לפיד לעומת נתניהו, לפיד קיבל רק 29% מהקולות בעוד שרה"מ קיבל 45%. מה זה אומר? שסביב גנץ יש סנטימנט שלא היה להרצוג ואין אותו לאף מועמד אחר היום מול נתניהו. זה אומר שמחוץ לתנאי המעבדה, אפילו אם ילחצו על כפתורי הפחד וימציאו עוד ערבים שנוהרים לקלפיות – יש סיכוי לא רע שעם גנץ זה פחות יעבוד.

סקר חדשות 10: בנימין נתניהו מול בני גנץ. (צילום מסך)

עד לפרסום הסקר הזה, גנץ תכנן את הנאום שאמור היה לשאת היום (ה') – נאום שנועד לשבור שתיקה ארוכה ולירות את יריית הפתיחה הרשמית של הקמפיין. וראו זה פלא, רגע אחרי ההתבשמות מהמספרים היפים, הודיעו במטה של גנץ על דחיית הנאום. על פי גורמים שונים הסיבה לדחייה היא ניסיון מאחורי הקלעים להביא לצירופו של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, אבל קשה להאמין שאין שום קשר לסמיכות הדברים. אם גנץ צובר כל כך תאוצה בלי להגיד שום דבר, למה להרוס עם דיבורים.

אחריו המבול

גם בלי האמירה הדרמטית לכאורה של ראש השב"כ נדב ארגמן, שהזהיר השבוע מפני התערבות של "מדינה זרה" במערכת הבחירות, אפשר לקבוע שהמערכת הנוכחית תהיה שונה מאוד מקודמותיה, רוויה מניפולציות טכנולוגיות שמקורן מבפנים ומבחוץ. צבאות של "בוטים" שהוכשרו במיטב חממות הבינה המלאכותית יתייצבו לצד המועמדים השונים, ינטרו את הלך הרוח שלנו ויזרעו אצלנו כמה מחשבות חדשות. אנחנו עומדים לטבוע בביצה של "פייק ניוז", בצורה הבוטה והחריפה ביותר שנראתה פה. כבר בימים האחרונים הופצו "ידיעות" שונות שעושות שימוש בלוגו של גופי תקשורת, אף על פי שמדובר בזיוף מוחלט. הבוטות הזו תקשה מאוד על הציבור להבחין בין שקר לאמת, וזו בדיוק כוונת הכאוס שגורמי ביון בארה"ב מייחסים לרוסיה, על רקע הבחירות האחרונות בין טראמפ לקלינטון.

נתניהו ופוטין. צילום ארכיון: פלאש 90

היה זה רק אירוני שנתניהו בכבודו ובעצמו ביקש להרגיע את הרוחות לאחר המסר של ארגמן. אחרי הכל, נתניהו לא צריך בוטים, לא זיוף של ידיעות ולא עזרה של מדינות זרות. כבר מעל עשרים שנים שהוא שולט בחוזקות ובחולשות של המדיה, הראשון שזיהה את היתרונות של הרשתות החברתיות והיכולת לעקוף באמצעותן את אמצעי התיווך של כלי התקשורת המסורתיים, והאחרון להתנצל על אמירת שקר בלי למצמץ. פוטין יכל לוותר על צי החיילים הוירטואליים: מי שצפה השבוע בנאום "הדרמטי" שהבטיח נתניהו, הבין איך נראה אדם שמוכן להגיד ולעשות הכל כדי להגיע אל היעד. לעזאזל שלטון החוק ואמון הציבור במוסדותיו – אחריו המבול.