הפרקליטות הגישה היום (חמישי) ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, כנגד הכרעת דינו של ניצב בדימוס ניסו שחם. באפריל האחרון הרשיע בית משפט השלום בתל-אביב את שחם בעבירה של מעשה מגונה בשוטרת אחת, וזיכה אותו מיתר העבירות שיוחסו לו. העונש שהוטל עליו בהמשך היה 240 שעות שירות לתועלת הציבור.

כזכור, שחם הואשם בביצוע עבירה של מרמה והפרת אמונים בשל מעשיו במסגרת שמונה פרשות שונות. על פי עובדות כתב האישום, קשר שחם קשרים אינטימיים בעלי אופי מיני עם שמונה שוטרות זוטרות, והוסיף ופעל בענייניהן במצבים של ניגוד עניינים. בנוסף, יוחסו לשחם בכתב האישום שתי עבירות של מעשה מגונה, ועבירה של הטרדה מינית בחלק מהפרשות.

הערעור מתמקד בזיכויו של שחם מרבית הפרשות בהן הואשם, ובפרט – בזיכויו מעבירת מרמה והפרת אמונים, בה הואשם בשמונת הפרשות השונות הנוגעות לקשריו עם שמונה שוטרות, שרובן היו כפופות לו. בערעור נטען כי התנהלותו של שחם בתפקידיו הבכירים במשטרה העלתה דפוס פעולה, בו ניצל את מעמדו הרם לצורך מימוש רצונותיו המיניים עם שוטרות זוטרות, ולאחר זאת – טיפל בענייניהן של השוטרות, בהיותו במצב של ניגוד עניינים על רקע קשריו עמן.

ניצב בדימוס ניסו שחם בבית המשפט המחוזי בתל אביב בהקראת גזר הדין במשפטו. 10 בדצמבר 2018 (צילום: פלאש 90)

בערעור טענה הפרקליטות כי "הכרעת בית המשפט נעדרת כליל אמירה משפטית-נורמטיבית על התמונה העובדתית הקשה שהוצגה בפניו במהלך המשפט. לפנינו קצין משטרה בכיר, שבמהלך שנים ארוכות עירב – חזור וערב – בין מימוש מאוויו המיניים לבין עבודתו המקצועית. המשיב קשר קשרים אינטימיים עם שוטרות צעירות זוטרות ממנו, תוך ניצול מעמדו הבכיר מולן, קיים את הקשרים הן בעבודה והן מחוצה לה, ולצד זאת לא משך ידו מקבלת החלטות לגבי תנאי עבודתן של השוטרות".

עוד נכתב בערעור על שחם כי "מכלול התנהלותו של המשיב בכל הפרשות כולן – בין בניצול מעמדו לצורך קשירת יחסים אינטימיים עם שוטרות הכפופות לו ובין בפועלו במצבים של ניגוד עניינים ביחס לאותן שוטרות עצמן – פגע פגיעה חמורה בכבוד האדם של השוטרות, ביכולת התמרון החופשית שלהן מול מאוויו של מפקד בכיר מהן, ובחירותן לבחור את בחירותיהן באופן אוטונומי מוחלט. המכלול השחית את מקום העבודה – הוא פגע קשות בשוויון ההזדמנויות של שוטרות בעבודה; בחובת האמון שחב המשיב כקצין בכיר במשטרה לחברותיו, לחבריו, למפקדיו ולפקודיו; בחובת האמון שחב המשיב לציבור בכללו. הוא פגע קשות במחויבותו לאכיפת החוק ולתקינות האינטרס הציבורי שעליו הוא עצמו מופקד".

הפרקליטות טענה כי זיכויו של שחם ממרבית העבירות בהן הואשם, משדרת מסר חברתי בעייתי כלפי נשים בכלל. לפי הערעור, "עובד בכיר באשר הוא משמש דוגמא ומופת לעובדים האחרים באותו הארגון. כאשר עובד שכזה מנצל את מעמדו כדי לקיים יחסים אינטימיים (אף בהסכמה) – המסר הברור לחבריו לעבודה הוא שזה "לגיטימי", שניתן לחקותו; שאם לו "מותר", אז כך גם להם. המסר לחברות אחרות בארגון הוא, שאולי אף הן צריכות "להסכים" ולהתמסר לו עצמו, או לחבריו הבכירים כמוהו; אולי זו הדרך היחידה להתקיים ולהתקדם במקום העבודה. המסר לכל העובדים הוא, שאולי כך "מתקדמות" כל הנשים במקום העבודה. הפגיעה בכבוד האדם של העובדות ובשוויון ההזדמנויות שלהן, והפגיעה בחובות הנאמנות של העובד הבכיר כלפי חברותיו וחבריו לעבודה היא אפוא מהותית וברורה".

ככל שיתקבלו טענות הפרקליטות בערעור, תטען הפרקליטות גם כי יש להחמיר בעונש שיוטל על שחם. הערעור הוגש באמצעות עורכות הדין נעמי גרנות ונילי פינקלשטיין מהמחלקה הפלילית בפרקליטות.