בשבועות האחרונים בעיקר בעקבות ה"לינץ" הפומבי שעשה אבי גבאי לציפי לבני כשהדיח אותה משותפותה במחנה הציוני מול עם ישראל, שוב עלתה השאלה האם המחנאות, התככים והסכינאות הינם חלק מהדי.אן.איי המפלגתי והבלתי אפשרי של מפלגת העבודה לדורותיה. האם מפלגת העבודה היא בבחינת מפלגה אוכלת מנהיגיה? התשובה היא חד משמעית לא!

עובדתית נוכל לראות כי בכל העולם הדמוקרטי קיימים מאבקי כוחות קשים ביותר בין מנהיגים, כאשר מבט מפוכח על ההיסטוריה של מפלגות ההנהגה והשלטון בישראל מראה לנו מספר מגמות שעוזרות לנו להבין את ההתנהלות של מנהיגי המפלגות ואת אלו הטוענים לכתר. ראשית, יש לזכור כי מפלגת העבודה התחילה כמפלגת שלטון דומיננטית יחידה בישראל וכך הייתה באופן בלעדי לאורך שלושה עשורים. מטבע הדברים, במפלגות שלטון כל אחד רוצה וחושב שהוא יכול להיות בעמדת הנהגה, כאשר כיום אנו רואים זאת בצורה החדה ביותר גם במפלגת הליכוד שבה ראשי פוליטיקאים נערפים עוד לפני שהורמו, עד לרמה של חקיקת חוקים פרטניים להצרת צעדיהם של פוליטיקאים הטוענים לכתר, בדומה לחוק "גדעון סער" שזכה לביקורות נוקבות במערכת הפוליטית ובתקשורת.

באותם עשורים, על אף הדומיננטיות הברורה של ראשי מפלגת העבודה, הרי שגם ראשיה נאבקו רבות באופוזיציה מבית שצמחה במנגנון המפלגתי. שנית, יש לזכור כי מאז שנות התשעים- מזה שלושה עשורים שמפלגת העבודה היא היחידה בישראל שמקיימת באופן רצוף פריימריז לכנסת ולבחירת ראש המפלגה, וכאשר ניתנת אפשרות לתחרות, יותר אנשים רואים עצמם כבעלי סיכוי להתמודד, האוויר בצמרת שרווי בשחקנים משמעותיים הופך לדליל יותר ומטבע הדברים נשלפים הסכינים.

היבט נוסף שמעיד על העובדה כי מלחמות מנהיגים אינם נחלת מפא"י בא לידי ביטוי מתקופת המהפך של 1977 ובמהלך שנות השמונים ועד המהפך של 1992, כאשר מפלגת הליכוד הפכה למפלגת השלטון והתקיימו בה מאבקים פנימיים יצריים ביותר על ראשות המפלגה. חלקנו זוכרים היטב את ליל המיקרופונים של אריאל שרון וחבורת החישוקאים של שרון, דוד לוי, ויצחק מודעי שקראו תיגר על שמיר שנתפס כפשרן כשהלך לממשלת אחדות לאומית, או את הסלוגן הזכור לרע: "ניפגש בשביעיות" של דוד לוי ממערכת הבחירות ב-92. לפיכך, כאשר אנו זוכרים את אותם תהליכים ניתן להבין באופן חד משמעי כי בניגוד לדעה הרווחת מפלגת העבודה כלל אינה יוצאת דופן או ייחודית במאבקי הכוחות הפנימיים המתחוללים בה.


ד"ר אסנת עקירב משמשת כראש החטיבה למדע המדינה באקדמית גליל מערבי