מספר תובעי הבטחת הכנסה ירד ב-2018 ב-11% כחלק ממגמה מתמשכת שכוללת ירידה ב-39% במספרם בתוך חמש שנים. כך עולה מהדו"ח המסכם של שירות התעסוקה הישראלי לשנה החולפת המתפרסם היום (ראשון). מנגד, עלה מספרם של תובעי האבטלה ב-5.7%, כשבשלוש השנים האחרונות חלה עליה של 14% במספר תובעי האבטלה בעלי השכלה אקדמאית המתייצבים בשירות התעסוקה. קבוצת המתייצבים מבקשי העבודה שאינם דורשים קיצבה כלל, אלא מגיעים ללשכות רק על מנת להסתייע בשירותי ההשמה והכלים שהן מציעות גדלה ב-41% בחמש השנים האחרונות.

במהלך השנה התייצבו בלשכות העבודה 402,730 דורשי עבודה, מתוכם 66% תבעו דמי אבטלה, 27% תבעו הבטחת הכנסה ו-7% לא תבעו כל קצבה. כ-65,400 מהמתייצבים בשנה החולפת השתתפו והסתייעו בכלי התמיכה וההשמה של הלשכות, ומעל ל-55 אלף איש הושמו בעבודה.

הדו"ח המסכם של שירות התעסוקה הישראלי לשנת 2018

דמי אבטלה הנם מנגנון ביטוחי, במסגרתו העובד מפריש פרמיה חודשית קבוע (לביטוח הלאומי). כתוצאה מכך מקבל עובד שפוטר או התפטר שיעור מסוים מגובה משכורתו במשך כמה חודשים במטרה לאפשר לו לעבור את התקופה שבין עבודה לעבודה. הבטחת הכנסה לעומת זאת היא חלק ממדיניות הרווחה הממשלתית, שנועדה לסייע למי שאינם מצליחים לעבוד ולהתקיים ברמה מינימלית.

על אף שתאורטית לא אמור להיות קשר בין הקצבאות שכן האחת היא ביטוחית והשניה היא קצבת סעד, בפועל מתקיים ביניהן קשר שכן חלק מהעובדים המסיימים את תקופת זכאותם לדמי אבטלה בלא למצוא עבודה, נאלצים לפנות לאחר מכן בבקשה להבטחת הכנסה. הירידה במספר מבקשי הבטחת ההכנסה עשויה להעיד כי פחות עובדים מתקשים למצוא עבודה במהלך תקופת זכאותם לדמי אבטלה.

הדו"ח המסכם של שירות התעסוקה הישראלי לשנת 2018

יש לציין כי על אף אופיים הביטוחי של דמי האבטלה, בשנים האחרונות כחלק מתהליך הניאו-ליברליזציה של המדינה, הציבה האחרונה קשיים במימוש זכות זו, הנובעת מהפרשות שהעובד שילם לאורך שנות עבודתו, והיא מחייבת התייצבות לשם כך בלשכות התעסוקה. כמו כן קבעה המדינה תקרה לביטוח אבטלה – עד כעשרת אלפים ש"ח בחודש גם לעובד שהרוויח למעלה מכך.

עוד עולה מהדו"ח כי בשנת 2018 פוטרו והתפטרו מדי חודש 20,300 ישראלים בממוצע. נתון זה מהווה עלייה בשיעור של 3.5% לעומת שנת 2017, אז היה הממוצע החודשי 19,600 מפוטרים ומתפטרים. העלייה במספר המועסקים במשק הייתה קטנה יותר, עם צמיחה של 2.1%. בפילוח אוכלוסיית המפוטרים בלבד, בשנת 2018 פוטרו 12,100 ישראלים בממוצע חודשי. זוהי עלייה של 3.7% לעומת שנת 2017, אז עמד מספרם על 11,700.

27.6% מהעובדים שהושמו השנה בעבודה היו בגילאי 25-34, 26.8% בגילאי 35-44, 23.2% בגילאי 45-54 ורק 9.5% בגילאי 55-64, נתונים הממחישים את העובדה כי ישנה התאמה בין העלייה בגיל, לבין העלייה בקושי במציאת עבודה בישראל.

שר העבודה והרווחה חיים כץ מסר עם פרסום הדו"ח: "גאה על הנתונים המעידים שעשינו דרך נכונה. יציאה לעבודה והשמה הם האתגרים המרכזיים של שירות התעסוקה ובאוצר חייבים להתעורר ולהשקיע בסל כלים נוסף על מנת להעצים את ההצלחה".

"העשייה בלשכות הביאה לשינוי משמעותי בשוק העבודה" מסר מנכ"ל שירות התעסוקה, רמי גראור. "הנתונים מעידים על יותר ויותר אנשים שמצליחים לצאת ממעגל הקצבאות והתלות לעבר חיים עצמאיים וטובים יותר. השינוי הדרמטי הזה נובע מאפקטיביות הכלים השונים והמגוונים שמעניק שירות התעסוקה ללקוחותיו. בהמשך לטיפול המעמיק בתובעי הבטחת הכנסה, האתגר המרכזי של השירות בעתיד הוא הסיוע לתובעי אבטלה ומחפשי עבודה. אנו עומדים להשיק תכנית כוללת לטיפול בנושא, תוך מתן דגש לסיוע לבני 45 ומעלה. במסגרת זו, נפעל לשפר את השירות הניתן לכל לקוח ולהעמיק את הקשר עם המעסיקים כך ששירות התעסוקה יהיה האפשרות הראשונה של כל מעסיק בישראל המבקש לגייס עובדים ושל כל מחפש עבודה".