מנכ"לי 500 החברות הגדולות ביותר בארה"ב גרפו לכיסם, כל אחד, 12.4 מיליון דולר – כ-47.3 מיליון ש"ח – בממוצע בשנה האחרונה. פי 340 ממשכורת שנתית ממוצעת של עובד. כך על פי דו"ח שפרסמה פדרציית האיגודים המקצועיים בארה"ב, עליו דיווח הגרדיאן הבריטי.
על פי הניתוח שערכו האיגודים האמריקנים, שכרם של בעלי התפקידים הבכירים ב-500 החברות המובילות במדד סטנדרד אנד פורס צנח למעשה בשנה החולפת. בשנת 2014, הרוויחו אותם בעלי תפקידים פי 373 מעובדיהם – משכורת ממוצעת של 13.5 מיליון דולר- או כ-51.5 מיליון ש"ח.
הירידה השולית בשכר הממוצע של אותם בכירים, באה למרות ששלושת מובילי הטבלה – ג'ו קיאני מתאגיד מאסימו; טימוטי וולברט מחברת הורייזון פארמה ומריו גאבלי מחברת ההשקעות גאמקו – גרפו ביחד שכר שנתי בגובה 3 מיליארד דולר (כ-11.4 מיליארד ש"ח).
פועל ייצור ממוצע, ללא סמכויות פיקוח, הרוויח משכורת שנתית ממוצעת של 36,900 דולר (כ-141 אלף ש"ח) ב-2015. מספר זה, המבוסס על נתוני הלשכה האמריקנית לנתוני עבודה, כולל עובדים בכלל המשק האמריקני ולא רק בחברות הכלולות במדד סטנדרד אנד פורס. בהתאמת אינפלציה, עולה כי שכר העובדים נשאר כמעט ללא שינוי בחמישים השנים האחרונות.
"חוסר השוויון בשכר הקיים במדינה הזאת הוא חרפה. אנחנו חייבים לעצור את המנכ"לים של וול סטריט, שממשיכים להרוויח על גבם של האנשים העובדים" אמר נשיא פדרציית האיגודים, המייצגת 12.5 מיליון עובדים אמריקנים, ריצ'ארד טרומקה.
"בחודש שעבר", אמר טרומקה "כאשר עמדתי עם עובדי חברת קרייר באינדיאנפוליס, שהמשרות שלהם בייצור תנורים לחימום ביתי מועברות לצפון מקסיקו, ראיתי ממקור ראשון כיצד תאוות הבצע התאגידית הורסת קהילות. קרייר היא חברת בת של יונייטד טכנולוגיות שהמנכ"ל שלה, גרגורי הייז, הרוויח כמעט 10.8 מיליון דולר (כ-41.2 מיליון ש"ח, ד.ר) ב-2015. זה מביש כשמנכ"ל יכול להרוויח סכומים כאלה ועדיין להרוס את המחיה של מי שעבודתו הקשה הפכה את החברה לרווחית".
חברה נוספת בה מתמקד הדו"ח, היא מונדלז אינטרנשיונל, ענקית מזון בינלאומית שהודיעה אף היא על העברת 600 משרות מאילינוי שבארצות הברית למקסיקו.
"הם נפטרו ממני, אני לא נפטרתי מהם. הייתה תקופה שמקומות כמו נביסקו (חברת בת של מונדלז, ד.ר) היו מקומות עבודה גאים, אבל כעת עובדים כמוני מושלכים לרחוב למרות שנים של מסירות" אמרה מרי וויליס, אחת מ-300 עובדות ועובדים שפוטרו על ידי מונדלז בחודש מרץ האחרון.
מייקל סמית', אף הוא עובד לשעבר במונדלז ואב לארבעה , אמר כי הרוויח שכר של 25.7 דולר לשעה (כ-98 ש"ח) בטרם פוטר. בגיל 59, סמית' אומר כי אינו בטוח שיוכל להמציא את עצמו מחדש בשוק העבודה הנוכחי וכי הוא סובל מהתקפי דיכאון יומיומיים. השכר אותו הרוויח לפני שפוטר, אפשר למשפחתו חיים נוחים.
"לא היינו קרובים אפילו לרמה של איירין רוזנפלד, אך נהנינו מאורח חיים נוח" אמר סמית'. מנכ"לית מונדלז, איירין רוזנפלד, הרוויחה 19.7 מיליון דולר – כ-75 מיליון ש"ח – בשנת 2015, שכר השווה לכ-9,471.15 דולר, או 36,146.65 ש"ח, לשעה, כ-368 פעמים יותר מהשכר השעתי של סמית'.
סוגיית העברת מקומות עבודה מחוץ למדינה תופסת מקום גם על סדר היום של המתמודדים לנשיאות ארה"ב. אחרי שמונדלז הודיעה כי תעביר חלק מייצור עוגיות אוראו'ס למקסיקו, פצח המועמד הרפובליקני דונלד טראמפ, במהלך אחת מאסיפות הבחירות שלו, בקריאות "לא עוד אוריאו'ס! לא עוד אוריאו'ס!". טראמפ אף התבטא באופן פומבי נגד החלטת קרייר לסגור שני מפעלים באינדיאנה ולהעביר אותם למקסיקו. האיגודים המקצועיים המייצגים חלק מעובדי קרייר שעתידים להיות מפוטרים, ארגנו באחד מהמפעלים עצרת תמיכה בברני סנדרס, המתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית. סנדרס ויריבתו למירוץ הילרי קלינטון התבטאו שניהם כנגד מונדלז.
נכון להיום, האיגודים המקצועיים הם היחידים המנסים לעקוב אחר יחס השכר בין בעלי תפקידים בכירים לעובד האמריקני הממוצע. יחד עם זאת, הוועדה האמריקנית לניירות ערך ולבורסות – סוכנות ממשלתית המופקדת על פיקוח שוק ההון – סיימה את ניסוחו של כלל יחס שכר, שיחייב חברות הנסחרות באופן פומבי לדווח את היחס בין שכר המנכ"לים שלהם לשכר החציוני של כוח העבודה בהן. כלל זה היה חלק מחוק דוד-פרנק, שנחתם על ידי הנשיא אובמה בשנת 2010 ומיישם רפורמה ברגולציה על שוק ההון.
חברות הרשומות בארה"ב צפויות להתחיל לדווח על יחס השכר אצלן עד שנת 2017.
