"אלימות כלכלית חייבת להיות מוגדרת כעבירה פלילית", אומרת בימאית הסרט 'חוקרת', ענת יוטה צרויה. על פי נתוני משרד האוצר, שנחשפו בדיון בתיק שנידון כעת בבית משפט, 43% מהאבות הגרושים בישראל לא משלמים מזונות. בהוצאה לפועל, ישנם 76 אלף תיקים פתוחים נגד אבות שלא שילמו מזונות, מספרים גבוהים מאוד ביחס למדינות אחרות. בישראל נטישה כלכלית של הורה היא לא עבירה פלילית, בשניים מתוך אלפי הסיפורים האלו, הסרט עוסק.

הסרט מנסה להגדיר את התופעה, לתת לה שם ולהביא אותה לשיח הציבורי – ילדים נפגעי אלימות כלכלית. ילדים שהאבות שלהם שהתגרשו מהאימהות שלהם מתחמקים מתשלום מזונות. הסרט מספר את סיפורם של ילדים שהאבות שלהם נטשו אותם, גם נפשית וגם כלכלית. הוא בוחן את התופעה הזו דרך כמה זוויות, של האם, הילד והאב.

במרכז הסרט שני ילדים שאביהם נטש אותם. אמיר, אחד הילדים, רוצה לתבוע את אבא שלו על כך שנטש. הסרט הוא לא חווית צפייה מהנה בהכרח, אבל הוא מעמת את הצופים עם תופעה חברתית קשה ביותר, שלא תועדה או נחקרה עד כה. המספרים והמחקרים שיש שקשורים לתחום נוגעים לרוב לאמהות היחידניות, שעל פי נתוני ה-OECD הן עובדות הכי הרבה, ומצד שני מובילות את טבלאות העוני. הסרט מלווה מקרוב דילמה איתה מתמודדת אם יחידנית יום-יום, האם לפנות להוצאה לפועל ולקבל את המגיעה לה ולילדיה, אך יגרור עוד ריב עם האב, שיאשים את האם, בפני הילדים, בכך שהיא זאת שמנסה לסכסך.

דרמה משפחתית

לדברי צוריה, "הגעתי לעשות את הסרט משתי זוויות, יש לי חברות שלאורך השנים ראיתי כמו דרמה משפחתית. את רואה את האמהות, הילדים והאבות, ואת רואה מה קורה במשפחות שיש בהן נטישה. יצא עכשיו סרט חדש ומדובר, 'רומא' שרואים בו עוזרת שתומכת במשפחה על רקע נטישה של האבא. ורואים שם בדיוק איך זה עובד, פתאום בן אדם מתאדה, ברומא הוא רופא – זה קורה בכל המגזרים. זה כבר סרט שני שאני והבת שלי, שירה קלרה וינטר עושות בנסיון להתנער משלטון האב, וזאת שאלה איך אנחנו מתנערות ממנו. לבדוק מה המעמד של נשים וגם של ילדים, זה צילום רנטגן על איזה יסודות החברה חיה. יש את מיתוס השוויון, אבל עניין אותי מה באמת קורה".

ביום שלישי האחרון הוקרן הסרט בסינמטק, ואחריו נערך פאנל של משתתפי הסרט. תמי, אחת הילדות מהסרט, הקריאה מכתב שכתבה לאביה, "לא שמת עלי תיק בתחילת הלימודים, כשלא היה לי ציוד. לא הסתכלת עלי בחורף, שלא היה לי מעיל. אני לא שונאת אותך, את הכל אני עושה מאהבה. מה עוד אני צריכה לעשות כדי לקבל יחס?"

'חוקרת' (צילום: אורי אקרמן)

את הדמויות בסרט משחקים אנשים הקשורים לנושא, לא שחקנים "מקצועיים". לחלקם שינו את השם, "זה נושא קשה מאוד להתמודדות מבחינה קולנועית, הסרט מאוד קרוב למציאות", מספרת צרויה.

"חלק הרחקנו ולחלק שינינו פרטים, כדי לתת להם חופש, שזה לא יהיה כל כך מטלטל. צריך להבין שהפגיעה בילדים היא טראומטית,ראיינתי עשרות ילדים כדי להבין עם מה הם מתמודדים. אלו פצעים שדורשים טיפול פסיכולוגי ואין בכלל מחקר על זה. כשאלתי את הילדים, הם הגדירו את ההתעללות שעברו 9-10, וכששאלתי כמה החברה התייחסה, ענו 0. לאמיר ותמר מהסרט היו חלומות לתבוע את האבא, ומצד שני זה הפוך, יש להם רומנטיזציה על האבא, וכל הזמן געגוע וחלום ושאיפה פנימית מאוד גדולה."

האמהות מחזיקות את הילדים לבד

בובה לוי שמשתתפת בסרט אמרה בפאנל, "אבא שלי מעולם לא שילם מזונות, זה מרגיש כמו נטישה. בתור ילד, כל ילד מחכה שאבא שלו יבוא לבקר. אני תיכף מסיימת את לימודי המשפטים שלי, ובמהלך כל השנים האחרונות מנסה לחקור מה אפשר לעשות. 200 אלף ילדים ננטשים ע"י האבות שלהם, והמדינה די מתנערת בזה. יש סעיף בחוק העונשין, שהורה נוטש יכול לקבל עד 3 שנים מאסר, והחוק הבא שנלחם עליו זה שיתחילו להכיר בזה כדבר פלילי. רוב האימהות מחזיקות את הילדים לבד."

'חוקרת' (צילום: דרור לבינדגר צלם ראשי)

צוריה טוענת שמדובר בתופעה רחבה מאוד שמושתקת בשיח הציבורי, "ההערכה שלי היא ש 20%-30% מהאימהות לא הולכות להוצאה לפועל ולביטוח לאומי, מכל מיני סיבות. הסיבה המרכזית לדעתי היא שהן לא יכולות להתמודד עם המתח המשפחתי. ברגע שהולכות להוצאה לפועל, האבא אומר לילד: 'אמא שלך רודפת אותי'. זה התעללות באמהות, צריך לעשות רפורמה בכל התהליך. לילד יש שני הורים, ששניהם אחראיים עליו. לא יכול להיות שכשהורה לא אחראי, זה מכניס את ההורה השני לכזה מתח. הסיבה השניה היא בירוקרטיה – יושבים במדינה כל הגורמים, הרווחה, המערכת המשפטית, ולא רואים את הנשים האלה בעיניים. נשים שמנסות לכלכל את הילדים שלהן, וחוטפות מכל מקום. הילדים מאשימים את האמהות, זאת דרמה קפקאית כמעט. ההתמודדות עם הנטישה זה הדבר הכי מטלטל, זה לוקח המון זמן להודות בזה, כי הילד נורא רוצה אבא. אמיר מהסרט כל הזמן מנסה להתחבר לאבא שלו, וזה עצוב שבגיל 20 הוא רוצה לתבוע אותו. כיום בישראל אי אפשר להגן על ילד שעובר אלימות במשפחה, אם את לא מצליחה לתעד את האדם מרביץ לילד, הנטיה של המדינה היא להתחמק מזה."

בא השופט רואה שהבן אדם לא משלם, לא נמצא ועם כל זזה לא מתייחס לזה כאלימות, הרווחה לא מתייחסת לזה כאלימות ועוד יותר מזה, ילד שעובר טראומה של נטישה כלכלית אם אמא שלו רוצה לקחת אותו לפסיכולוג היא צריכה אישור מהאבא ואני ראיתי מקרים שהאבא אומר לה שתוריד את זה מהמזונות".

'חוקרת' (צילום: דרור לבינדגר צלם ראשי)

יוצרת הסרט ענת יוטה צוריה היא במאית עטורת פרסים בארץ ובעולם, עוסקת גם בכתיבה של ביקורת תרבות. צוריה ביימה את הטרילוגיה 'לשבור את קשר השתיקה' שיצאה ב 2002-2009 וכללת את הסרטים 'מקודשת' 'טהורה' ו'סוררת'. שירה קלרה וינטר במאית שותפה, יצרה איתה בעבר את 'ידיד נפש' סרט על פדופליה בחברה החרדית שזכה במספר פרסים.

הסרט "חוקרת" משודר בהוט 8, הפקה: ענת יוטה צוריה וסיגל לנדסברג, בימוי: ענת יוטה צוריה ושירה קלרה וינטר, צילום: דרור לבינדגר ואורי אקרמן, צילום של תמי דיסקינד:  אורי אקרמן