דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
14.2°תל אביב
  • 7.4°ירושלים
  • 14.2°תל אביב
  • 12.2°חיפה
  • 14.1°אשדוד
  • 11.5°באר שבע
  • 16.5°אילת
  • 15.0°טבריה
  • 8.4°צפת
  • 13.1°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
דבר השבוע

20 שנה לאירו / ייאוש, פערים ולאומנות משגשגת: 5 המפות שמספרות מה באמת קורה באירופה

מפת אירופה והאירו. (Shutterstock)
מפת אירופה והאירו. (Shutterstock)

בינואר 1999 השיק האיחוד האירופי את מטבע האירו, עם הבטחה לאחדות ביבשת סביב הליברליזם והדמוקרטיה | עשרים שנה אחרי, הניסוי רחוק מלהצליח: פיצול עמוק בין מדינות שהתעשרו מהאירו לבין אלו שהתרוששו, והתעוררות כוחות פוליטיים שמזכירים ימים אפלים | פרויקט מיוחד

יונתן קירשנבאום

בתחילת החודש מלאו שני עשורים לאחד האירועים המכוננים של הסדר העולמי הנוכחי: השקת מטבע האירו. בראשון לינואר 1999 נפרדו רבות ממדינות האיחוד האירופי מאחד מסממני הזהות המרכזיים שלהן לטובת מטבע משותף, במה שנראה היה כחלק מברית עמוקה סביב ערכים ליברלים ודמוקרטים משותפים. רבים ראו בכך סיום מעורר תקווה למאה הרצחנית ביותר בתולדות האנושות. עשרות שנים בודדות לאחר שהקיזו זו את דמה של זו, ראשי האיחוד האירופי הבטיחו כי הסרת המגבלות בין מדינות הלאום- ובעיקר המגבלות הכלכליות- יביאו להאחדה הדרגתית של עמי אירופה לקבוצה אחת שוחרת שלום, בעלת אינטרסים פוליטיים משותפים. יש ששרטטו את החזון השאפתני בתור יצירת "ארצות הברית של אירופה".

עשרים שנים חלפו, ורבות מההבטחות שנתלו באיחוד רחוקות מלהתממש. אמנם קשה מאוד לדמיין מלחמה על אדמת מערב אירופה, אך יותר מבכל זמן לאורך ההיסטוריה של האיחוד, נראה שעמי אירופה מתנגדים לעצם קיומו. בין אותם עמים ניכרים מתחים קשים שגובלים בגזענות, וביותר ויותר מדינות עולה הדרישה להתנתק לחלוטין מהאיחוד. הפוליטיקאים שמבטיחים להביא לשחרור העמים מהאיחוד הם לרוב אנשי ימין קיצוני, בעלי עמדות לאומניות שאיש באירופה לא חלם שיופיעו שוב על הבמה הפוליטית המרכזית.

סקרים מראים כי רעיון המסגרת המשותפת עדיין מקובל על מרבית תושבי האיחוד, אך כוחות המאתגרים תפיסה זו הולכים ומתחזקים. לא רק בבריטניה, אלא גם בצרפת ואפילו בגרמניה, הולכים ומתחזקים קולות של פרשיה מהאיחוד.

הפרויקט הגדול ביותר של האיחוד האירופי- איחוד המטבעות שהביא לאימוץ האירו על ידי עוד ועוד מדינות בשני העשורים האחרונים, הפך גם הוא לשנוא ביותר על חלקים גדולים מאירופה. "האיחוד האירופי וגוש האירו הם המקור העיקרי לתחלואותינו. אבל הנושא הזה בטאבו, בכלליות לא מדברים עליו. יש להוציא את הציבור מהבורות" אמר אחד מאנשי ה"אפודים הצהובים" בראיון בטלוויזיה הצרפתית. אותו מרואיין קלע במדויק לתחושותיהם של מיליוני אירופים שמרגישים שהחלום שהובטח להם ביצירת האירו והחזון של האיחוד האירופי לא התגשם עבורם. הפערים העצומים בין מדינות האיחוד, ובין אזרחיהם העניים לעשירים של אותם המדינות הם הוכחה לכך שהאיחוד האירופי עובד- אבל רק בשביל חלק מאירופה.

משק עשיר, משק עני

מפת מדינות אירופה לפי תמ"ג לנפש, 2017 (גרפיקה: אידאה)
מפת מדינות אירופה לפי תמ"ג לנפש, 2017 (גרפיקה: אידאה)

המתח המובהק ביותר בין מדינות האיחוד האירופי הוא הפערים העצומים הקיימים בין מדינות צפון ומערב אירופה לבין המדינות דרום ומזרח אירופה. פערים אלה לא נוצרו בתקופת קיומו של האיחוד, אך קשה לומר שהם הצטמצמו בצורה ניכרת, ואיחוד המטבע ופתיחת גבולות הסחר בין המדינות הפך אותם למורגשים יותר.

הפער בתמ"ג לנפש (כלל התוצר במדינה חלקי מספר תושביה) הוא עדות לפערי העושר העצומים שבין מדינות אירופה. לעומת מדינות צפון אירופה, מדינות הדרום והמזרח סובלים מרמות עושר נמוכות לעתים פי שתיים. כך, בעוד מדינות כמו גרמניה, שוודיה ודנמרק נהנות מתמ"ג לנפש של כ-50,000 יורו, במדינות דרומיות כמו יוון הנתון עומד על 27,000 יורו וברומניה אף 25,000.

 הפערים נותרים איתנים

מפת מדינות אירופה בחלוקה לפי שיעור השינוי בתמ"ג, 2007-2017 (גרפיקה: אידאה)
מפת מדינות אירופה בחלוקה לפי שיעור השינוי בתמ"ג, 2007-2017 (גרפיקה: אידאה)

לאורך השנים מדינות כמו גרמניה, הולנד, בלגיה וצרפת נהנו מצמיחה גבוהה בהרבה מזו של מדינות דרומיות כמו איטליה, ספרד ויוון, ובטח ממדינות מזרחיות שהיו קומוניסטיות בעבר.

הכלכלן ג'וזף שטיגליץ טוען שלמרות הבטחות של ראשי האיחוד האירופי בתחילת שנות האלפיים, ישנם מאפיינים מבניים של היורו שהובילו באופן כמעט בלתי נמנע להתעשרות מדינות מסויימות על גבן של אחרות. לטענתו, מקור הקושי הוא במטבע היורו עצמו. כשמדינות היורו ויתרו על המטבע הלאומי שלהן, הן ויתרו למעשה על היכולת לשלוט בשני דרכים: רמת הריבית ושער החליפין. לטענתו, שני מאפיינים אלו של הכלכלה בגוש היורו הוטו תמיד לטובת מדינות כמו גרמניה וצרפת, ובהתאם לאינטרס הכלכלי שלהן. לעומת זאת המדינות החלשות יותר היו צריכות לסבול מרמות ריבית שנקבעו בבריסל, ולא תאמו תמיד את צרכי השוק שלהן. כך, לאורך השנים הלכו ונסגרו תעשיות שלמות ברחבי דרום ומזרח אירופה, ועובדיהם נאלצו לעבור לעבוד בעבודות שירות בעלות שכר נמוך וללא הגנה של איגודים.

כל מדינה והטרדות שלה

תוצאות סקר שערכה הנציבות האירופית ב-2017 באיחוד האירופי, בו נשאלו תושבי מדינות שונות – מה הדבר החשוב ביותר לעתיד האיחוד האירופי? (גרפיקה: אידאה)
תוצאות סקר שערכה הנציבות האירופית ב-2017 באיחוד האירופי, בו נשאלו תושבי מדינות שונות – מה הדבר החשוב ביותר לעתיד האיחוד האירופי? (גרפיקה: אידאה)

בסקר שערכה הנציבות האירופית נשאלו תושבי האיחוד: מה הדבר שהכי חשוב לעתיד האיחוד האירופי? הפער בתשובות ממחיש אולי את אחד ממקורות המתח המשמעותיים באיחוד. ב-16 מדינות מתוך כלל האיחוד הנושא החשוב ביותר לעתיד האיחוד הוא שכר שווה למשרות דומות באיחוד. לא במקרה, מדינות אלה הן המדינות העניות יותר באיחוד, נוטים לקבל שכר נמוך יותר מאלו שעושים עבודות דומות במדינות העשירות יותר. אפשר לומר את אותו הדבר בהשוואה בין שוקי העבודה של כל מדינה עשירה מול ענייה, אבל החברות המשותפת באיחוד האירופי הופכת עובדה זו לבוטה ביותר.

הצפון מלווה, הדרום לווה

מפת מדינות אירופה בחלוקה לפי דירוג האשראי, 2017 (גרפיקה: אידאה)
מפת מדינות אירופה בחלוקה לפי דירוג האשראי, 2017 (גרפיקה: אידאה)

המשבר העולמי שהיכה באירופה בשנת 2009-2010 הקצין עוד יותר את מגמת ההתרחקות בין מדינות הצפון לדרום באירופה. זאת בעיקר מכיוון שבשנים אלו נכנסו מדינות דרום אירופה למשבר חוב שריסק את כלכלותיהן, והביא עליהן חורבן כלכלי.

למעשה, במדינות הפריפריה של אירופה מתקיים בשנים האחרונות ניסוי חברתי בקנה מידה אדיר, בסגנון "דוקטרינת ההלם" של נעמי קליין. תחת החסות של המשבר הכלכלי בארה"ב, הטילו הכוחות הפוליטיים החזקים ביותר באירופה על תושבי המדינות החלשות ביותר שנים של קיצוצים תקציביים אכזריים, שהחריפו את המשבר הכלכלי במקום לרפא אותם. הקיצוצים שבוצעו באותן המדינות, בפקודת גרמניה ובעלות בריתה באירופה, הם חסרי תקדים בהיקפם, והביאו למיליוני מובטלים וזינוק בשיעור העוני באותן המדינות. לדעת רבים, אין מדובר רק ברפורמה כלכלית, אלא בהגדרה מחודשת של הקשר בין המדינה לאזרחיה.

רמות העוני במדינות הדרום זינקו באותן השנים לרמות שלא נראו מאז השפל הגדול של שנות השלושים. ביוון הרמות  עוני הגיעו בשיאן כמעט ל-25% מהאוכלוסיה. כיום רמות אלו ירדו מעט, אבל נמצאים עדיין ברמות אדירות- ביוון ובספרד שיעור העוני הוא 15%.

אפקט נוסף של המשבר היה הזינוק הידע במומטת החוב של מדינות אירופה. אלא שלא כל מדינות אירופה סבלו מחוב לאומי שהגיע לרמות דימיוניות, וגם נושא הפך למתח משמעותי בין מדינות הצפון והדרום.

כשמדינות דרום אירופה נקלעו למשבר כלכלי, הן נדרשו ללוות מאות מיליאד יורו כדי לייצב את כלכלתן. אלא שבמקום לממן את ההשקעה מכסף שסופק להן על ידי הבנק המרכזי הן נדרשו לוות ממקורות חיצוניים, היות ואין להם שליטה על הבנק האירופי המרכזי שמנפיק את המטבע בו הן משתמשות- היורו.

ידוע שמדינות אלו לוו סכומי עתק מקרן המטבע הבינלאומית, אבל חשוב לציין שחלק גדול מהסכומים שלוו מדינות הדרום היו דווקא ממדינות צפון אירופה בעצמן. כאשר החל משבר החוב, הקים האיחוד האירופי קרן חירום, ממנו מומנו ההלוואות שניתנו למדינות הפריפריה. מדינות הצפון היו אלו שמימנו את הקרן, ולמעשה הפכו לנושות של המדינות הלוות. בתמורה להלוואות, דרשו מדינות צפון היבשת קיצוצים אדירים בתקציבים, בטענה שאלו נחוצים כדי להחזיר את החובות אליהם. על אף מחאות גדולות במדינות הדרום נגד הקיצוצים, אלו בוצעו מחוסר ברירה.

כך, לעומת רמות חוב של מעט מעל 60% תמ"ג במדינות כמו גרמניה, בלגיה והולנד, רמת החוב של מדינות הפריפריה גבוהות בהרבה באיטליה למשל עומד החוב על 130% מהתמ"ג, בספרד על כ-100% תמ"ג וביוון כ-180%.

רבים במדינות אלו מתייחסים למדינות הצפון, ובייחוד לגרמניה, כמתערבות בענייניהם הפנימיים בזכות החוב בו הם מחזיקים. "אנחנו לא יותר מקולוניה של גרמניה" אמר פעיל חברתי יווני לדבר ראשון. מי שכמעט מונה לתפקיד שר האוצר באיטליה בממשלה הנוכחית, לפני שהופל על ידי התנגדות האיחוד האירופי התייחס בעבר לאיחוד האירופי ובייחוד ליורו כ"כלא גרמני".

בעיית האמון

מפת מדינות אירופה בחלוקה לפי רמת האמון באיחוד האירופי, ע"פ סקר שנערך במדינות השונות ב-2017 (גרפיקה: אידאה)
מפת מדינות אירופה בחלוקה לפי רמת האמון באיחוד האירופי, ע"פ סקר שנערך במדינות השונות ב-2017 (גרפיקה: אידאה)

נראה שרבים מאזרחי האיחוד איבדו אמון ביכולתו של הפרויקט להביא לרווחה. תומכי הפרויקט האירופי מתעקשים שמדובר באיחוד המבוסס על "עזרה הדדית ואמון", אבל חוויות עשרים השנים האחרונות, ובייחוד המיתון שפקד את אירופה אחרי שנת 2008 הביאו לירידה דרסטית באמון במוסדות האיחוד האירופי, שמותקפות לעתים קרובות בטענה שהם ביורוקרטיות ולא אנושיות. ביטוי לעמדה זו נתנו לא פעם תומכי הברקזיט בבריטניה.

באופן לא מפתיע, תחושת חוסר האמון מקבלת ביטוי חריף ביותר במדינות שחוו את המשבר הכלכלי החמור ביותר. לעומת 38% של אזרחי גרמניה שדיווחו על חוסר אמון במוסדות האיחוד האירופי בסקר של הנציבות האירופית, הנתון מזנק כשמדובר במדינות המשבר. באיטליה השיבו 55% כי הם אינם מאמינים במוסדות האיחוד, וביוון הנתון מגיע אף ל-70%.

כוחות פוליטיים חדשים באירופה

טבלת מדינות אירופה על פי ייצוג מפלגות ימין לאומניות בפרלמנט של כל מדינה (גרפיקה: אידאה)
טבלת מדינות אירופה על פי ייצוג מפלגות ימין לאומניות בפרלמנט של כל מדינה (גרפיקה: אידאה)

תחושת המיאוס באיחוד האירופי לא מוגבלת מדינות הדרום בלבד. בכל רחבי אירופה הולכת ומתחזקות תנועות ומפלגות שמתנגדות באופן מובהק לחברות באיחוד האירופי, גם משמאל אך בעיקר מימין. חלק ממפלגות אלה אף מבטאות אג'נדה לאומנית, שכמותה לא נשמע באירופה מאז מלחמת העולם השנייה.

שנת 2018 הייתה שנה דרמטית מבחינת התנגדות לאיחוד האירופי, ובמרבית מערכות הבחירות ביבשת נראתה עלייה משמעותית בכוחם של מתנגדי האיחוד. גם בגרמניה, המרכז הפוליטי של אירופה והכוח הגדול ביותר בה זכתה מפלגה יורוסקפטית בפעם הראשונה בהישג עצום בבחירות של השנה שעברה. מחוסר ייצוג בפרלמנט עברה מפלגת הAFD ל-13% מקולות בגרמניה.

בצרפת מרין לה פן, מתנגדת ידועה לאיחוד האירופי זכתה במקום השני בסיבוב הראשון לנשיאות. היא אמנם הפסידה לעמנואל מקרון בפער גדול בסבב השני, אבל מידת התמיכה בה הכתה את צרפת ואת אירופה כולה בשוק. באיטליה זכו בפעם הראשונה שתי מפלגות יורוסקפטיות באופן מובהק בשלטון בשנה האחרונה. אפילו בשוודיה התחזקה משמעותית בבחירות האחרונות מפלגת ה-SD היורוסקפטית והלאומנית.

מצבן של מדינות רבות באירופה הוא קריסה של הסדר הפוליטי ששרר בהן מאז סוף מלחמת העולם השנייה. במדינות רבות באירופה המפלגות המסורתיות מאבדות במהירות את ציבור בוחריהן, ובמקביל מתחזקות משמעותית מפלגות שקוראות להתנגד לסדר הקיים של הפוליטיקה האירופית. מרבית מפלגות אלו מציגות את עצמן כמייצגי האינטרס של האדם הפשוט, ש"נשכח" בתהליך האחדת אירופה.

מתנגדי האיחוד האירופי קוראים להחזרת הריבונות שנלקחה מהם על ידי האיחוד האירופי. פעמים רבות מתנגדי האיחוד האירופי מציגים את עצמם כמתנגדי הרעיונות עליהן טוען האיחוד האירפי להיות מושתת. כך, רבים מהמתנגדים מציגים את עצמם כלאומנים, גזענים ושונאי זרים. רבים בעולם סיווגו את התעוררות כוחות אלה כ"אפקט טראמפ", מבלי להתייחס לעומק המגמות מהן צמחו.

עתיד האיחוד:  "ארצות הברית של אירופה" או אפיזודה חולפת?

על פי סקרים, רוב התושבים במדינות האיחוד עדיין מעוניינים בהמשך קיומו. לצד זאת, עלייתם של כוחות פוליטיים חדשים ותוצאות מפתיעות בחלק ממערכות הבכירות ביבשת מציירים תמונה אחרת. התערערות החלוקה המסורתית של הכוחות הפוליטיים משקפת שינויים חברתיים עמוקים, שככל הנראה עוד לא קיבלו את ביטויים הסופי. המתחים בין הזהות הלאומית לזו הכלל אירופית, המלובים בפערים כלכליים וחברתיים יכולים עוד ליצור קונפליקטים ומתחים שעוד אין אנו יודעים לדמיין.

העולם כבר הוכה פעם אחת בתדהמה כשרוב אזרחי בריטניה הצביעו בעד עזיבת האיחוד, ובכך ערערו את תדמיתו השלווה והבוטחת. בשנים הקרובות נגלה האם האיחוד האירופי, אחד הפרויקטים השאפתניים של המאות האחרונות, הוא אפיזודה חולפת, או שמא הוא כאן כדי להישאר.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!