אחרי שנים בהן מחירי השכירות מטפסים והסכום שניתן לזכאים לסיוע בשכר דירה נותר קפוא, טוענת כעת הממשלה כי אין קשר בין השניים: בתגובה לעתירה לבג"צ שהגישה האגודה לזכויות האזרח, השיבה הממשלה כי אין בכוונתה לעדכן את הסכום מאחר והוא "אינו נגזרת של מחירי השוק".

האגודה לזכויות האזרח הגישה לפני כשנה עתירה בדרישה שמשרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר יעדכנו את קצבאות הסיוע בשכר דירה ליחידים מקבלי הבטחת הכנסה, בהתאם לעלייה בשכר הדירה במשק. בנוסף, האגודה דרשה לקבוע מנגנון קבוע לעדכון גובה הסיוע בשכר דירה על פי השינויים במחירי השכירות במשק. בתגובה לעתירה נכתב כי אין כוונה לעדכן הסיוע בהתאם לעליות החדות במחירי השכירות. בנוסף כותבת הממשלה בתגובה שהצמדת הסיוע בשכר דירה לממדי המחירים מ-2002 תעלה 430 מיליון ש"ח בשנה. סכום זה שווה בערך ל-0.1% מתקציב המדינה השנתי הכולל.

"סכום הסיוע שניתן לאוכלוסיית הזכאים הינו סיוע בתשלום שכר דירה ואינו נגזרת של מחירי השוק, וממילא לא נועד לכסות את גובה דמי השכירות, ולפיכך הסכום לא מתעדכן בהתאם לשינויים בשוק השכרת הדירות" – כך נכתב בתגובת המדינה לעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, בדרישה לעדכן את קצבאות הסיוע.

הסיוע בשכר דירה מיועד להבטיח לזכאים את האפשרות לשכור דירה בשוק החופשי, ולהעמיד לעצמם ולבני משפחתם קורת גג נאותה. אבל בזמן שמחירי השכירות עלו בעשרות אחוזים בשנים האחרונות – מ-2,330 שקל בממוצע לחודש לפני עשור ל-3,879 שקל בסוף הרבעון השלישי של 2018 – חלק מהזכאים מקבלים כיום סיוע זהה בגובהו לסיוע שקיבלו לפני למעלה מעשור, בסך כמה מאות שקלים בלבד. במונחים ריאלים, מדובר בשחיקה בפועל של סכום הסיוע.

מהתשובה עולה כי משרד הבינוי והשיכון מסייע לכ-171 אלף משקי בית, עליה של כ-26 אלף משקי בית בארבע השנים האחרונות. סכום הסיוע הכולל עמד ב-2018 על 1.96 מיליארד שקל. גובה הקצבה נקבע על פי גודל המשפחה, רמת ההכנסה של המשפחה והיישוב בו היא מתגוררת.

במשרדי הממשלה טוענים כי לאורך השנים הממשלה הגדילה את הסיוע לקבוצות שונות, בהתאם למדיניות הממשלה, וכי הצמדת הסיוע בשכר דירה למדד המחירים לצרכן משנת 2002 תעלה 430 מיליון שקל בשנה, וכי להצמדת הסיוע בשכר דירה, "השלכות תקציביות משמעותיות על תקציב המדינה". עוד נכתב כי "…בניגוד לטענת העותרים, שתיקון הסיוע מלמד על שרירותיות, יובהר כי התיקונים שנעשו בסיוע במהלך השנים…משקפים את מדיניות הממשלה כפי שגובשה לאחר שגורמי מקצוע בחנו את הסוגיה והממשלה החליטה על סדרי עדיפויות".

לדברי עו"ד גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות ולשוויון באגודה לזכויות האזרח, "הקפאת גובה הסיוע בשכר דירה חרף עליה דרסטית במחירי השכירות זהה למעשה לקיצוץ בסיוע. הסיוע ניתן למשפחות מעוטות אמצעים והוא נמוך מלכתחילה. היעדר מנגנון עדכון מחמיר את הקושי. משקי בית רבים מתקשים לשכור דירה או נאלצים לעזוב דירה שכבר שכרו כי לא יכולים לעמוד בדרישה של הבעלים. לחלופין, המשפחה תוציא סכום עצום על תשלום שכר דירה על חשבון צרכים בסיסיים אחרים. הוועדה למלחמה בעוני ומבקר המדינה דרשו לקבוע מנגנון עדכון, אך הממשלה מתעלמת. הממשלה מוותרת על הכנסות במיליארדים לטובת פרויקט מחיר למשתכן, אבל אסור שזה יהיה על חשבון האוכלוסיות הכי מוחלשות שלא יכולות בכלל לחלום על רכישת דירה".