ועדת הכספים דורשת משר הכלכלה, אלי כהן, להעלות את היטל ההיצף על מלט ל-7% על מנת למנוע את קריסת מפעל המלט "הר טוב". כך במהלך דיון פגרה מיוחד שקיימה הבוקר (רביעי) הוועדה. במסגרת הדיון הופיעו בפני הוועדה נציגי המפעל, נציגי התאחדות התעשיינים, הממונה על ההגבלים העסקיים ומשרד האוצר.

על-פי עדות הממונה על היטלי היצף, באוגוסט 2018 קבע המשרד כי אכן יש היצף ויש קשר ישיר בין היבוא במחירי היצף לנזק שנגרם לתעשייה המקומית. שר הכלכלה החליט להטיל היצף מינימאלי שישתנה במידה והיבוא יגיע ל-50% מצריכת המלט בישראל. זאת על אף שהממונה מטעם המשרד, שחקר במשך 15 חודשים את הטענות להיצף והמליץ על היטל היצף מקסימאלי של 7%-22% לתקופה מקסימאלית.

עובדי מפעל מלט הר-טוב מבית שמש מפגינים בכניסה למשרד האוצר בירושלים, 14 באוקטובר 2018 (צילום: מלט הר-טוב)

החלטת השר נומקה בטענה שהגבלות על יבוא המלט יביאו לעליה משמעותית במחירי הדירות. על כך הגיב הממונה על היטלי היצף כי בדירה ממוצעת של 100 מ"ר משתמשים במלט בשווי של כ-7,000 שקל. על-פי הבדיקות שנערכו, המשמעות היא התייקרות של 750 שקל על כל עליה של 10% במחיר. עם זאת, ההערכה היא שהעלייה במחיר לא בהכרח תגולגל לצרכן.

טיעון נוסף להטלת היטל היצף אפסי הוא שמירה על היחסים הכלכליים עם יוון וטורקיה מהן מייבאת ישראל את המלט. בתגובה לכך טענו התומכים בהיטלי היצף כי הייבוא של מלט הוא זניח ביחסי הסחר עם טורקיה ויוון.

עובדי מלט הר-טוב שופכים מלט בתל אביב במחאה על ייבוא מלט במחירי היצף 26 בנובמבר 2018 (צילום: פלאש90)

חבר הכנסת איתן ברושי (העבודה) הציע לוועדה להמליץ על היטל היצף מינימאלי של 0.25% על מכסת יבוא של 20% מהשוק, אותה בכל מקרה יש לייבא בגלל מגבלות הייצור בישראל וקביעת היטל גבוה יותר של 7% ביבוא של עד 40% מהצריכה המקומית.

בסיכום הדיון, הודה יו"ר הוועדה, חבר הכנסת משה גפני (יהדות התורה) כי אין לה סמכות לקבוע היטל אחר מזה שקבע שר הכלכלה וכי לוועדה הזכות רק לאשר או לא לאשר את החלטת השר. על כן החליט להעביר לשר את המלצת הוועדה לשנות את החלטתו ולקבוע היטל של 7%.