לאחר חרושת שמועות בלתי פוסקת ביממה האחרונה, פורסם מידע ראשוני אודות הפרשה שמסעירה את מערכת המשפט מזה תקופה – עורך דין בכיר נעצר ונחקר בחשד כי פעל למינוי שופטים תמורת מין. עם פרסום המידע, היו מי שהגדירו את הוועדה לבחירת שופטים כקודש הקודשים. הדימוי בא לחדד את החומרה הרבה של הפרשה.
רבות נאמר ונכתב על תהליך בחירת שופטים בעולם ובישראל בפרט. בשנים באחרונות אנו עדים לתופעות חמורות בתחום המינויים בשירות הציבורי, תופעות אלו תפסו אחיזה עמוקה בתחומי ממשל רבים. היו מי שקיוו שרעה חולה זו לא תצליח להגיע לעולם המשפט. היום הסתבר כי אף במעוז אחרון זה אחזה הרעה.
בשנים האחרונות, עקרון העל עליו יקום ויפול מינוי הינו עקרון הנאמנות. לא נאמנות לציבור האזרחים, אלא נאמנות לגורם הממנה. ראש הממשלה שיכלל שיטה זו בשורה ארוכה של מינויים אותם ביצע, במיוחד בתפקידי שומרי הסף – יועץ משפטי לממשלה, מבקר המדינה, נציב שירות המדינה ועוד.
רעה חולה זו חדרה גם לחדר הסגור במשרדה של שרת המשפטים, עת כונסו בה חברי הוועדה לבחירת שופטים. על מנת לצבור את מירב הכח וההשפעה בתהליך מינוי שופטים, פעלה שרת המשפטים להידוק הקשרים עם יו"ר לשכת עורכי הדין, אפי נווה.
נווה, טיפח לאורך השנים מערכת יחסים חברית עם שניים מבכירי המערכת המשפטית: הראשון הוא היועץ המשפטי לממשלה, אשר נווה התייצב לצידו יחד עם לשכת עורכי הדין כידיד בית המשפט בעתירה נגד מינויו לתפקיד. השניה היא שרת המשפטים, איילת שקד. עם חברים כאלה, אין פלא שצבר נווה כוח חסר גבולות בעולם המשפט. כל מועמד לשיפוט, מחוץ למערכת או מתוכה, עלה אל נווה לזכות בברכתו. המחזות הקשים שודרו בתוכנית "עובדה".
הפרשה שהפכה לחקירה גלויה היום היא המשך ישיר של הדברים – הוכחה נוספת שכל הסכרים נפרצו. יחסי תן וקח, פוליטיזציה ואינטרסים קנו שליטה גם בעולם המשפט ובאופן מינוי השופטים. פוליטיזציה היתה קיימת מאז ומעולם. שיקולים פוליטים היו מנת חלקם אף של יושבי ראש קודמים של לשכת עורכי הדין. ואולם נראה כי כעת כל הסכרים נפרצו.
כאשר בעלי אינטרסים פוליטים מעניקים עוד ועוד כח לבעל תפקיד בכיר כמו נווה, כאשר הוא מרגיש כשליט יחיד בממלכה החשובה מכל של מינוי שופטים ועל פיו ייקבע דבר. כאשר הוא מצליח, למנות את מי שהוא חפץ, לגמד את מי שסובב אותו ולצרף לרשימת חבריו את שרת המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה בכבודו ובעצמו, שכרון הכוח גורם לו לאבד קשר עם המציאות ובכך מביא בסופו של יום לחורבן המוסד בו הוא משרת.
נווה אינו הראשון לחטוא בחטא היוהרה, והוא אינו הראשון שנאלץ לפנות מקומו בשל הסתבכות בפלילים. קדם לו בכ-20 שנה עורך דין דרור חוטר-ישי, יו"ר לשכת עורכי הדין החזק, שהיה נציג הלשכה בוועדה לבחירת שופטים. עו"ד חוטר ישי פינה מקומו בוועדה לאחר שהועמד לדין והורשע בדין פלילי בגין עבירות מס. לאחר זיכויו בבית המשפט המחוזי דנו באפשרות להשיבו לוועדה האמורה. מי שעמד עיקש כנגד חזרתו היה לא אחר מנשיא ביה"מ העליון דאז, הפרופ' אהרון ברק.
גם דם רע בין נשיאי בית המשפט העליון לראש לשכת עורכי הדין היה כבר בעבר. בשנת 1999 חה"כ ראובן ריבלין (כתוארו דאז) ביקש להמליץ על מינויה של השופטת עדנה בקנשטיין לתפקיד שופטת בימ"ש מחוזי בת"א, וזאת בניגוד לעמדתו של עו"ד חוטר ישי שהתנגד למינויה. חה"כ דאז ריבלין סיפר על הדברים לאיש הליכוד אפל, והמשטרה סברה כי יש להעמידו לדין על כך בגין הפרת חובת אמונים. לא פחות. בסופו של יום נסגר התיק בחוסר אשמה.
מכאן שמערכת יחסים מתוחה ורווית יצרים בין קודקודי שלוש המערכות השולטות בוועדה – בית המשפט העליון, שרת המשפטים ויו"ר לשכת עורכי הדין – היתה מאז ומעולם, וידעה תמיד עליות ומורדות. בריתות נרקמו תמיד – לעיתים בין נשיאי בית המשפט העליון לשרת המשפטים ולעיתים עם יו"ר לשכת עורכי הדין. לעיתים היו בריתות בין השרה ללשכה ולעיתים כולם היו בברית אחת.
ואולם קשר כה הדוק בין שרת משפטים ליו"ר לשכת עורכי הדין, שכרון כח שכזה, נאמנות כה גבוהה בין דרג פוליטי ליו"ר הלשכה – הם חסרי תקדים. התדרדרות כה חמורה ואובדן מוחלט של מוסר, ובושה, נדמה כי כאלו עוד לא ראינו. כאשר פוליטיזציה כה בוטה חודרת לכל פינה בשירות הציבורי ומגיעה אף לקודש הקודשים – מינוי שופטים, נדמה כי כל הנורות האדומות צריכות להדלק ויש מי שצריכים לעשות בדק בית יסודי.
הפרשה האחרונה חידדה לנו שאנו חיים במציאות קשה שהינה בבואה של מערכת משפט הנמצאת במדרון תלול יחד עם מוסדות שלטון אחרים.
___________________________
עו"ד אסף רוזנברג הוא ראש אגף המשמעת לשעבר בשירות המדינה ומי ששימש כעוזר המשפטי של פרקליטת המדינה עדנה ארבל